שטח 4X4 > כתבות > ביטוח וחוק

לא חייבים לתקן את הרכב כדי לקבל פיצוי

רכבו של המבוטח ניזוק בתאונה. הפנס האחורי הוחלף מיד. יתרת הנזק הייתה קטנה ולא השפיעה על הבטיחות.
המבוטח העדיף לא לבצע את התיקון מיד אלא להמתין עד למכירת הרכב ואז להפחית ממחירו את עלות התיקון.
האם חברת הביטוח זכאית לסרב לשלם למבוטח את עלות התיקון כי המבוטח לא מתקן מיד את רכבו?
הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה והשופטת תמר נאות פרי מבית המשפט המחוזי בחיפה דנות בסוגייה

התמונה צולמה בטיול של אתר השטח במרוקו ואין לה כל קשר לכתבה

רכבו של דוד חכמה ניזוק בתאונת דרכים. הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח מגדל. חכמה בחר שמאי מתוך רשימת השמאים של מגדל. השמאי העריך את עלות תיקון הנזקים בסכום הקרוב לעשרים אלף שקל בתוספת מע"מ.

חכמה התייעץ עם גורמים מקצועיים ואלה המליצו כי לעת עתה יסתפק בהחלפת הפנס האחורי מאחר ומדובר בעניין בטיחותי. את יתרת הדרוש תיקון לא יבצע כעת. בעתיד, כאשר ימכור את הרכב, יפחית את ערך הנזק ממחיר המחירון.

אולם כאשר פנה למגדל ודרש את עלות התיקונים, זו דחתה את תביעתו. בלי תיקון אין פיצוי. גם את הפיצוי עבור הפנס שהוחלף סירבה מגדל לשלם בטענה כי הוא נמוך מסכום ההשתתפות העצמית.

חכמה לא ויתר ופנה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.

האם חברת ביטוח רשאית להתנער מחובתה לפצות את המבוטח רק משום שהוא מסרב לתקן את הרכב, הקשתה הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ.

מתוך קריאת הפוליסה התקנית שמשרד האוצר כפה על חברות הביטוח, הרשמת שקדי שץ למדה כי משרד האוצר הפקיד בידי חברות הביטוח את שיקול הדעת כיצד לפצות את המבוטח על נזקי רכבו. אולם שיקול הדעת מצומצם לאחת משלוש החלופות הבאות:

  1. "תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן".
  2. "תיקון הרכב" בעצמה.
  3. החלפת הרכב שניזוק "ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו".

מנוסח זה עולה כי אם חברת הביטוח בוחרת בחלופה הראשונה ("תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן") היא אינה רשאית להתנות את התשלום בביצוע התיקון על ידי המבוטח. רק אם חברת הביטוח מסרבת לפצות את המבוטח בפיצוי כספי (בהתאם לחלופה הראשונה) עומדת לה החלופה השנייה לתקן בעצמה את הרכב, קבעה הרשמת.

התמונה צולמה בטיול של אתר השטח במרוקו ואין לה כל קשר לכתבה

העובדה שפרשנות זו היא הפרשנות הנכונה, עולה לדעת הרשמת גם מהכרעה עקרונית שהוציא משרד האוצר בסוגיית "תשלום מע"מ וירידת ערך ברכב שלא תוקן". הכרעה זו קובעת כי "במקרה שבו חברת הביטוח בוחרת לפצות את המבוטח בתשלום ערך הנזק" כמו גם "במקרה שבו צד ג' תובע את נזקיו הישירים בגין תיקון הרכב" חייבת חברת הביטוח לשלם מע"מ ופיצוי בגין ירידת ערך "גם אם המבוטח לא תיקן את רכבו בפועל" (ראו את ההכרעה באתר משרדנו).

מעבר לכל אלה, הזכירה הרשמת למגדל שבחירת חברת הביטוח באחת משלוש החלופות חייבת להיעשות על פי דיני החוזים "בתום לב ובדרך מקובלת". חובה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו מאזן הכוחות בין הצדדים נוטה באופן מובהק לטובת חברת הביטוח. על כן, שעה שחברת הביטוח עומדת על בחירת דרך פיצוי אחת על פני רעותה עליה לנמק מדוע היא מתעקשת על ביצוע תיקון כתנאי לתשלום הפיצוי.

הנימוק שהובא בהקשר זה במכתב הדחיה הינו שמגדל אינה מעוניינת לבטח רכב שהפנס השמאלי אחורי שלו פגום. אם כן, המשיכה הרשמת, לאחר שהמבוטח החליף את הפנס לא היה מקום להמשיך ולעמוד על תיקון שאר הנזקים. ממילא ככל שחברת הביטוח סבורה כי יש לבחור בחלופה של תיקון, עליה לפעול לביצוע התיקון בעצמה ולא להתנות את התשלום בביצוע התיקון על ידי המבוטח.

בסופו של יום הרשמת דחתה מכל וכל את טענת מגדל כי חברת ביטוח רשאית להתנות את תשלום תגמולי הביטוח בביצוע תיקון של הרכב על ידי המבוטח.

התמונה צולמה בטיול של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה

מגדל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בימים אלה ניתן פסק דינה של השופטת תמר נאות פרי המאשר את פסק דינה של הרשמת הבכירה יפעת שקדי-שץ על כל נימוקיו. השופטת נאות פרי אף מנתה שורה ארוכה של פסקי דין בבתי המשפט השונים הקובעים אף הם כי חברות הביטוח לא רשאיות להתנות את תשלום הפיצוי בתיקון הנזק בפועל.

בשולי הדברים, השופטת נאות פרי התייחסה גם לטענה נוספת המועלית חדשות לבקרים בפני המבוטחים. על פי טענה זו "אף אם היה מקום לפסוק לטובת המבוטח פיצוי טרם תיקון הרכב, אזי מן הראוי היה לנכות מהסכום את שווי הפריטים שניתן למחזר או לנצל מחדש, שכן אם המבוטח יקבל הן את הפיצוי על יסוד חוות הדעת של השמאי ובמקביל יוכל להשאיר בידיו את הפריטים שנפגעו, הוא למעשה מקבל "כפל פיצוי" במובן שהוא יוכל למכור או למחזר את הפריטים שנפגעו, במקביל לקבלת פיצוי בגין שווים".

על מנת לבסס טענה זו, קבעה השופטת, היה על מגדל להוכיח אלו חלקים של הרכב עשויים לשמש כ"שרידים" אשר אותם אפשר למכור והיה עליה להציג חוות דעת באשר ל"שווי השרידים". זאת היא לא עשתה, מה גם שעיון בחוות הדעת מראה כי החלקים ברכב שניזוקו אינם מהווים פריטים שניתן למחזר או לנצל מחדש כ"שרידים".

בסופו של יום גם השופטת תמר נאות פרי פסקה באופן חד משמעי כי לחברות הביטוח אסור להתנות תשלום תגמולי ביטוח בתיקון הנזקים בפועל.

האם יבוא בכך קץ להתנהלותן הפסולה של חברות הביטוח בתחום זה? בוודאי שלא. לא בתחום זה ולא בתחומי ביטוח אחרים. שיטת מצליח תמשיך להתיש אותנו המבוטחים. דווקא מסיבה זו אסור לתת לחברות הביטוח לעשות עלינו סיבוב. בדרך כלל מדובר בסכומים שהם בסמכות בתי המשפט לתביעות קטנות ואפשר לנצח בהם גם ללא עורכי דין. כפי שמוכח שוב ושוב מדובר בשופטים טובים הערים לזכויות המבוטחים. אל תוותרו. עימדו על זכויותיכם.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה צולמה בטיול של אתר השטח בקירגיזסטן ואין לה כל קשר לכתבה