טיול "שישי טיולי על גלגלים" עבור בעלי סובארו בין מעיינות נסתרים במבואות ירושלים 30/8/2019

סוף אוגוסט מביא איתו את סוף החופש הגדול וברור לכולם שהחום לא הולך לשום מקום, הוא כאן בשביל להישאר. כאקורד סיום לחופש גדול נפלא ושמח, "שישי טיולי על גלגלים" לבעלי רכבי סובארו מטעם אתר "למטייל בישראל-טיולי" ובהדרכת אתר השטח, יצאו לטיול קליל וקריר עד כמה שאפשר, שיעבור בכמה מעיינות נסתרים, קרירים ומוצלים בין בית שמש לירושלים. למרות שמד הטמפרטורה בפורסטר 669 המגניבה שקיבלתי הראה במהלך היום את המספר 40, היה תענוג של טיול עם קבוצה נהדרת

נפגשנו ב-09:00 בבוקר בתחנת דלק בקרבת צומת אשתאול לטיול של "למטייל" עבור חברי מועדון סובארולשמחתי כולם מגיעים בזמן. לאחר היכרות קצרה עם המשתתפים ותדריך לנסיעת הכביש עד לכניסה לשטח, נכנסנו בשיירה של 14 רכבים ליער הקדושים בצמוד לנחל כסלון ועצרנו לארוחת בוקר משותפת. כבר בנקודה זו ניתן להרגיש את הלך הרוח של יער הקדושים אליו נכנסנו בזכות קיר ההנצחה הגדול שנמצא מעבר לשולחנות האוכל שלנו.

יער הקדושים הינו יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, היער ניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח. בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה ובאתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לאחר ארוחת הבוקר, תדריך מפורט יותר על מסלול הטיול שמחכה לנו, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל לסדר התנועה ואנחנו יוצאים לדרך. המסלול מתחיל כשהוא מלווה את נחל כסלון לאורך למעלה מ-10 ק"מ. הדרך יפהפה, מטפסת ויורדת משלוחה אחת לאחרת ובינהן ערוצי נחל וצמחייה עמוסה ומגוונת.

נַחַל כְּסָלוֹן הוא אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור גבעת הרדאר והיישוב הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה את כביש ירושלים-תל אביב באזור הכפר אבו גוש. על מדרונות עמק הנחל התחתון התלולים נטוע יער הקדושים ומיד אחרי יציאתו לשפלה, פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל נחל שורק הגדול באזור בית שמש.

אחד המעיינות הקסומים והנסתרים שביער הקדושים נקרא עיינות בוקר והוא הראשון שירדנו אליו. זהו מעיין משופץ ויפהפה ששוקם לבריכה שכיף לטבול בה ולצידה בוסתן פירות. מדובר בעצם בשתי בריכות, אחת קטנה והשנייה גדולה יותר עם מים עמוקים (עד גובה חזה בערך) ולמרות המראה הירקרק הם נקיים וכיף לטבול בתוכם. הדרך למעיינות עצמם יפה וכיפית, לא מדובר במקום מוכר ולכן צריך לגשש ולמצוא אותו כששלב הגישוש עובר בירידה מעט תלולה בין עצי יער הקדושים בצל נעים ובאזור שהוא פשוט חוויה לכל מטייל ואוהב טבע. שקט, ירוק ונקי מלכלוך ומבקרים אחרים, תענוג. זוהי בריכת אגירה משופצת שאוספת מים הנובעים מהסלע וממעין קטן שמעליה. אבל זה לא כל היופי, סמוך למעין עצמו סידרו מבקרים קודמים שלוש פינות זולה מדליקות וכיפיות, הפינה הקרובה ביותר לבריכה היא מעין בוסתן קטן עם עצי פרי ושיחי תבלין שמעניקים ריח וצל נעימים ומתחתם סודרה פינת ישיבה נעימה. במקום הציבו ספסל נדנדה גדול הצופה על הנוף היפיפה של היער הנפרש מתחתיכם.

המשכנו על השביל הכחול לכיוון מזרח לתוך גן לאומי הרי יהודה מצפון לישוב רמת רזיאל ובמפגש השביל עם נחל הטייסים פנינו צפונה והתחברנו לשביל ישראל ונצמדנו שוב לנחל כסלון עד לנקודת העצירה השנייה שלנו, מעין הנמצא בפאתי הכפר עין רפא בערוץ נחל כסלון, הנקרא בערבית עין אל עָמוּר. הוא נקרא כך משום שהבאים למקום בימי קדם לא ידעו להגות נכון את שמו הערבי של המקום. השם הערבי של המקום הוא משום משפחת לָאמוּרָיָא שגרה בכפר קטן, שכיום ניתן לראות את הריסותיו מצפון מערב למעיין, היכן שהסברסים. השם האמיתי הוא עין לימור ולא עין לימון כפי שרבים קוראים לו בטעות. במקום בריכה בגודל 2.5X2.5 מטר ובעומק של 1 מטר. המים מגיעים ממערה עם נביעה שניתן להיכנס ישירות אליה או דרך נקבה באורך חמישה מטרים. צמוד לבריכה יש קיר גבוה הנותן צל גדול ומפלט מהחום.

חזרנו למכוניות לעוד פרק נסיעה קצר עד למפגש השביל עם כביש 395 הצמוד לקיבוץ צובה, חצינו את הכביש ונכנסנו מיד לשביל הירוק שהוביל אותנו לשמורת הר הטייסים ולמעיין הבא, עין טייסים. זהו מעין שכבה עם שתי נביעות בתוך מערה מלאכותית, היוצא דרך נקבה קצרה אל בריכה בגודל 2.5X3.5 מטר. עומק המים מאפשר טבילה הגונה אך המים אינם ראויים לשתייה. סביב למעין עצי קטלב בעלי גזע חום אדמדם ופירות אדומים. מן הבריכה יש תעלות עתיקות שהוליכו אל הטרסות מסביב ולכיוון בית החווה העתיק שהיה במקום. זוהי הבריכה הגדולה ביותר בטיול שלנו ובתיאום עם שמש של צהריים עצרנו בו לעצירה ארוכה יותר שכללה ארוחת צהריים.

המשכנו על השביל הירוק שהוביל אותנו ליער סטף ולאחר ירידה ארוכה ומפותלת, לגשר הרפאים שהוא נקודת מפגש של השביל עם נחל שורק, מסילת הרכבת הישנה לירושלים וכביש 386. לאחר תדריך קצר למעבר הנחל עברו כל הרכבים על יושביהם עם חיוכים גדולים ושפריצים פוטוגנים לכל עבר.

המסלול שלנו מתוכנן לחצות את כביש 386 ולהמשיך מיד אל השביל הצמוד לנחל רפאים, אך מאחר ויש קו הפרדה לבן ורצוף על הכביש, אנחנו פונים ימינה ודרומה לכיוון צומת נס הרים, עושים פרסה מסודרת דרך הכניסה לבית הקפה "בר בהר" וחוזרים על עקבותינו חזרה למפגש עם השביל ונכנסים אליו.

נַחַל רְפָאִים הוא נחל אכזב בהרי יהודה, המנקז את כל אזור דרום מערב ירושלים וסביבותיה. אורך הנחל כ-20 ק"מ והוא מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון עובר הנחל בתוך העיר ירושלים, בתחומי עמק רפאים דרך המושבה הגרמנית וממשיך דרך שכונת קטמונים עד לאזור קניון מלחה וגן החיות התנ"כי. החלק השני של הנחל ידוע גם בשם עמק לבן. בקטע זה הנחל יוצא מהשטח הבנוי ומתחתר לעמק בעומק 200-300 מטר. על מדרונותיו נובעים הרבה מאוד מעיינות שכבה דוגמת עין לבן ועין חניה, ועל מדרונותיו בנויים המושבים אורה ועמינדב והכפרים ואלאג'ה ובתיר. חלקו האחרון של הנחל הוא קטע יפה, עמוק ומפותל. מהכפר בתיר ואילך מכוסים מדרונות הנחל התלולים ביערות קק"ל ונוצרים בו נפתולים רבים. סיומו של הנחל במפגש עם נחל שורק, מתחת לכביש ירושלים - בר גיורא. לאורך כל מסלולו של הנחל מלווה אותו מסילת הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש, אך רק בקטע משכונת מלחה והלאה היא עודנה פעילה.

הנסיעה לאורך הנחל מהירה יחסית, מידי פעם אנחנו עוזבים את הכביש כדי להנות מעליות תלולות ומפותלות שבסופן הנוף יפה עוד יותר ועצרנו במצפה בתיר ממנו ניבט נוף מרהיב החולש על הכפר בתיר ועל נחל רפאים מצפון מערב וכן לכיוון גוש עציון ושלוחת קובי עד בר גיורא.

זוהי נקודת הסיום של הטיול שלנו. היה חם רטוב ובזכות קבוצה נפלאה של משתתפים חווינו יום מענג ורגוע.

להתראות בטיולי השטח הבאים,
קובי.

לאתר "למטייל" הקליקו כאן























 

תגובות

1 תגובות

1

אורח/ת - היה אחלה של טיול

04 בספטמבר ב 21:33

תודה לכל מארגני הטיול..היה יום חם מאד אבל טיול אדיר.
כן ירבו!
יעל אוריאלי