שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

חזיון הנרות במרסבא - 17/12/2019

אחת לשנה מציינים הנזירים במנזר מרסבא שבמדבר יהודה, ככל הנראה המנזר המאוייש ברציפות מהקדומים בעולם, את חגו של מייסד המנזר, סבאס הקדוש. טקס מרשים אשר בשיאו מדליקים עם חשיכה מאות נרות במצוק נחל קדרון, אל מול המנזר. גם השנה יצא אתר השטח עם שיירת כלי רכב לביקור ונטל חלק בחגיגה
הדריך: וייזל עדי | חלק מהצילומים: אמנון זיו

נזירי מדבר יהודה

סיפורם של נזירי מדבר יהודה מתחיל אי שם במאה הרביעית לספירה, בתקופה הביזאנטית. במדבר זה על פי הברית החדשה, התבודד ישו 40 יום וכאן גם ניסה אותו השטן. בסמוך למדבר זה הוטבל ישוע כיהודי בידי יוחנן המטביל בנהר הירדן מזרחית ליריחו. כאן מצא מפלט דוד משאול המלך. כאן בנה המלך הורדוס את מיטב ארמונותיו וכאן גם מצאו מפלט ומקום התבודדות לא פחות מ-6,000 נזירים בתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה). כך יצא שזכינו אנחנו למנזרים רבים בשטח מדבר יהודה וליתר דיוק 70, חלקם הקטן פעיל עד היום עם הפסקות לתקופות שונות אבל רק אחד, מנזר מר סבא, זכאי לתואר המנזר הפעיל מהעתיקים בעולם – 1,500 שנה ועוד היד נטויה.

הנזיר הנוצרי הראשון במדבר יהודה היה חריטון במאה ה-3. השם חריטון מוכר לחלקינו - נחל חריטון, מערת חריטון, מנזר חריטון בואדי קלט ואפילו אחד הנמרים האחרונים במדבר יהודה שזכה לכבוד בשם זה. חריטון נחשב למייסד הנזירות המדבר יהודאית ולכן ישנם המכנים אותו גם נזיר דור 1.

אחד מתלמידיו המפורסמים היה אבטימיוס שהגיע מארמניה אל מדבר יהודה וסיים כאן את חייו בגיל מופלג. עד היום, כמו גם בשרידי מנזריו של חריטון, אפשר לבקר בשרידי מנזר אבטימיוס באזור התעשייה של מעלה אדומים. אחד מתלמידיו האהובים והמפורסמים של אבטימיוס, היה מר סבאס עצמו. סיפור חייו המרתק, השזור בנוף הצחיח אך מלא חיים של מדבר יהודה, מונצח שנים רבות במנזר הגדול הבנוי על המצוק התלול של נחל קדרון.

תמונה מרחפן מדרום מזרח לכיוון מערב

תמונה מרחפן מדרום מזרח לכיוון מערב

סבאס הקדוש

סבאס הקדוש הפך לנזיר עוד בארץ מולדתו, קפדוקיה (אשר בטורקיה של היום) כבר בגיל שמונה. עשר שנים מאוחר יותר, כנער בן שמונה עשרה, עזב את מולדתו והגיע לארץ הקודש במטרה להקדיש את עצמו באופן מוחלט לקדוש אותמיוס הגדול. בהוראות מלאך, בשנת 478 לספירה התיישב סבאס במערה במדבר יהודה, ולאחר חמש שנים של התבודדות במקום החל בהקמת אחוות נזירים וקבלת נזירים נוספים אשר התיישבו בסביבתו. הכנסייה הראשונה שנבנתה ע"י האחווה נקראה 'תיאוקטיטס' (מיוונית - 'נבנתה על ידי האל') והייתה מוקדשת לניקולאס הקדוש.

כשהפכה הכנסייה קטנה עבור הקהילה הגדלה, בנה סבאס כנסייה גדולה יותר לכבוד הבשורה של הבתולה הקדושה. הכנסייה נחנכה בשנת 502 ומאז משמשת ככנסייה המרכזית במנזר. בנוסף למנזר זה, הקים סבאס הקדוש לאורות ומנזרים נוספים כגון קסטליון (הורניקה).

סבאס הקדוש, ביחד עם תיאודוסיוס הקדוש, היו ידועים בכך שהובילו נזירים למלכות השמים ועל כן היה ידוע סבאס בכל העולם בקדושתו הרבה. בשנת 532 נפטר סבאס ולאחר מספר שנים נמצאה גופתו במצב מושלם. הגופה נלקחה ע"י צלבנים לאירופה, והוחזרה באוקטובר 1965, שנה לאחר שהופיע סבאס הקדוש בחיזיון בכנסייה הקתולית וביקש שתושב הגופה.

כאמור, סבאס מת ב-5 בדצמבר שנת 532, תאריך שהפך ליום חג. מאמיניו של סבאס חוגגים ב- 17 לדצמבר מסיבה אחת - הבדל של 13 ימים בתאריך בין לוח שנה הגריגוריאני בו אנו משתמשים לבין הלוח היוליאני עליו מסתמכת עד היום הכנסיה האורתודוקסית

מידי שנה ב-16-18 בדצמבר, מציינים המאמינים את מותו של סבאס הקדוש בשלושה ימי תפילה שבסוף כל יום מדליקים נרות בגדה שמול המנזר. בפועל, פיזור הנרות נעשה באמצעות בדואים מהסביבה יחד עם נזירים מהמנזר המדליקים מאות נרות בסוף יום התפילה .

שיאו של החג הוא יום בו מגיע הפטריאך היווני האורתודוכסי לתפילה עם נזירי המנזר ב -17 לדצמבר - יום בו המנזר מתמלא במאמינים רבים שמגיעים ממספר מקומות בעולם - וגם במאות ג'יפאים, רוכבי אופנים, מטיבי לכת ועוד.

הביקור במנזר

הכניסה למנזר מותרת לגברים בלבד, כאשר לנשים ישנו מבנה המרוחק כ 50 מטר ממנו.
ביום החג המצויין לאורך 3 ימים , 16-18 לדצמבר, לא מאפשרים לקהל הרחב להיכנס למנזר שכן מאמינים רבים מרחבי העולם מגיעים למנזר ומבקשים לאפשר להם "לחגוג" או להבדיל, להתאבל על מותו של הנזיר.
לאחר כשעה של הנאה מנרות המדבר בחרנו להגיע לכניסה למנזר בתקווה שאולי יאפשרו לנו להיכנס. הבחור שעמד בכניסה הבין טוב מאוד שאנחנו לא נמנים עם מאמיניו של סבאס שכן על גופי הייתה מצלמה גדולה שדיי זיהתה אותי כאחד המטיילים. בכל זאת, זז "השומר" מהכניסה וסימן לי עם היד להיכנס. הסתובבתי ברחבי המנזר שכולו סמטאות מהממות - מקום פסטורלי, נקי, מתוחזק להפליא. הצלחנו להגיע עד למרפסת המוכרת אותה רואים כשנמצאים בגדה המזרחית וממנה צפינו לעבר מאות הג'יפים ואולי אלפי האזרחים שבאו לקחת חלק ביום החג המיוחד הזה. נאמר כי המאמינים שהגיעו למנזר, לנו בחדרים פשוטים, במיטות קומותיים. חדרי הנזירים שמדי פעם הצלחנו לראות את חלקם הפנימי, הינם חדרים צנועים ביותר. הנזירים מקפידים על לבוש שחור כולו, כולל כובע שחור והשפה היוונית הדהדה בכל פינה. הביקור במרחבי המנזר היה מאוד ידידותי בשים לב לעובדה כי בד"כ לא מתירים כניסה בימים אלו.

מאות הג'יפים בגדה המזרחית של נחל קדרון

מאות הגיפים בגדה המזרחית של נחל קדרון

אז נפגשנו באיזור מישור אדומים, דיברנו על הנסיעה בלילה, על העובדה כי סביר כי יהיו פקקים בדרך חזרה ועל הקור החודר המוכר משעות הלילה במדבר.
נסענו לעבר היישוב קידר, המשכנו למרגלות הר מונטר (הר העזאזל) ומשם ירדנו לחציית נחל קדרון לכיוון השביל המוביל למנזר. בשעה 17:00, עם אור אחרון, הגענו לרחבת החנייה הסמוכה למנזר שהייתה מלאה לעייפה, הצלחנו למצוא מקום חנייה לרכבים והלכנו לעבר הגדה המערבית לצפייה במאות הנרות אותם פיזרו הנזירים והמקומיים בגדה המזרחית. אלפי מבקרים ירדו מהגדה המזרחית, בשביל פתלתל לעבר נחל קדרון שבו זורם הביוב של השכונות המזרחיות של ירושלים, ועלו לגדה המערבית לצפייה בחזיון הנרות. מאות אנשים עם פנסים מכל הגדלים האירו את הנחל ואת גדותיו - ללא ספק מחזה מרהיב.
תזכרו - יום חמישי 17/12/2020 מגיעים לבקר שוב.

חלק מהמידע בכתבה נלקח מאתר האינטרנט של " הכל אודות ירושלים"

להתראות בשטח.
תודה לעופר אדר על הסיוע בסגירת השיירה.

157664618802915766462012341576646210142157664621962315766462262861576646237217157664624396515766462550291576646261746157664626847715766462752781576646282542157664628915715766462950701576646300688157664630771815766463186491576646342710

להתראות בשטח

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן