המכתשים הגדולים של הנגב מזמנים למטייל נופי בראשית מהממים ואתגרי נהיגה מהקשים שבמסלולי ארץ ישראל.
הטיול הפעם התמקד מעט בנופים ובגיאולוגיה, ובעיקר באתגרי הנהיגה הקשים: מעלה "אברהם" שבמכתש הגדול (מכתש חתירה או מכתש ירוחם) ומעלה "רמון" שבמכתש רמון.
צילמו: עומר גלבארט, איתי שטרנברג, אמיר זדה, אתי שוורץ, ואמיר נחומי
מאת: אמיר נחומי
20/01/20
בעקבות פעילותם של גופי שמירת הטבע בישראל הוכרז בתחילת שנות השמונים אזור מכתש רמון כשמורת טבע וכך גם חלק ניכר מהמכתש הגדול. בשנת 1994, בעידודן של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, הצליח השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד זכרו לברכה, להוביל להחלטת ממשלה על שימור "ארץ המכתשים".
איך הם נוצרו?
פתחי הניקוז של המכתשים דרכם התרוקן תוכנם הם הנחלים אשר במכתש הקטן והגדול הם נחל בודד ובמכתש רמון מנקזים את האגן הגדול שלו ששה נחלים.
מעלה אברהם, או כפי שכל התוואי קרוי "דרך אברהם", הינו תוואי נסיעה בשטח שנפרץ ע"י חטיבת צנחנים הסדירה (חט' 35) כחלק מאימון חטיבתי שכלל פריצת נתיב לתנועה בשטח הררי קשה. המבצע נערך בשנת 1964 בפיקודו של דוידי ז"ל. הדרך נקראה על שמו של ראש העיר רמת גן - היא העיר המאמצת של חטיבת הצנחנים, אברהם קריניצי. הציר מתחיל בכביש חוצה מכתש שהוא כביש המחבר את העיר ירוחם עם פתח המכתש וכביש 206 העובר במקביל לעבר מפעלי הפוספטים אורון.
כמה פורטרטים של משתתפי הטיול
הדרך במכתש מתפתלת בין שברי סלעים שמקורם בהיווצרות המכתש, על חולות בצבעים שונים ששולט בהם האדום-חום תחמוצת הברזל שמאפיין אבן חול נובית שהיא היתה פעם ה"מלוי" של אותו חלל שהיום מהווה את המכתש. אחרי נסיעה של שעה קלה הגענו לתחתית המעלה.
מעלה רמון הוא אחד ממספר דרכים העולת אל רום הצוקים של קיר המכתש המערבי. המעלה מתנהל על תוואי שאינו תלול במיוחד אך הקרקע סלעית וטרשית עם מספר רב של סלעים שיש צורך לדלג עליהם, מסביבם, לידם, אין אפשרויות רבות למעקף.
לאורך המעלה שהוא 1,740 מטר, יש חמישה מכשולים של סלעים ובולדרים שמהווים אתגר נהיגה גם לנהגים מנוסים. התחלנו את הטיפוס כשעתיים לפי אור אחרון ובפוגשנו את המכשול האחרון השמש עוד ביצבצה בין העננים ששכבו כבר על ראשי ההרים. מכשול זה גבה מאיתנו חצי שעה ארוכה של הכוונת רכב אחר רכב בינות לבולדרים מכך ששאפנו להימנע מכל מגע של משהו שאינו צמיגים בסלעים. החברים שכבר צברו נסיון במכשולים הקודמים עמדו במשימה בהצלחה.
וכך, לאחר שחמש פעמים עברו גיבורינו אחד אחד את המכשול בהכוונה (ולעיתים תוך קריאות ביניים של הצופים), מעלה רמון נכבש. עוד נותרה לנו כברת דרך של כמחצית השעה בשביל נוח אל כביש מס' 170 שהוא תחנתנו הסופית לטיול זה.
מעט עייפים, הרבה אדרנלין, והרבה סיפוק אפיין את כולנו. להתראות לקבוצה נהדרת.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
לפרטים והרשמה למסע הבא - הקליקו כאן
1 תגובות
1
ettyshv527
20 בינואר 2020 ב 09:20
היה טיול קשוח ומאתגר. אבל עם אמיר הכל נראה קל ואפשרי. ברוגע במקצועיות הדריך כל אחד וכולם הצליחו עם חיוך ענק. תודה לאמיר המדריך מס' 1 שאיתו מרגישים הכי בטוח. יופי של טיול. יופי של קבוצה. תודה רבה
תגובות