סיכום טיול רטוב ומדהים של מועדון רקסטון לצפון מדבר יהודה - פברואר 2020

מתחילת השבוע איימו החזאים על סופ"ש עמוס גשמים ושלג אפילו בהרי המרכז.

הטיול המקורי תוכנן לאזור יער צרעה, אך לאחר שהבנו כי מזג האוויר לא יאפשר לטייל באזור שינינו כיוון ועברנו לכיוון צפון מדבר יהודה, מספרים שהוא נקרא מדבר בצל גשם, שכמות המשקעים שם נמוכה יותר... אז נסענו לבדוק הכצעקתה.

נפגשנו בשבת בבוקר בתחנת הדלק במישור אדומים, תה צמחים חם ומתוק וקוראסונים מתוקים קידמו את פניהם של האמיצים.
לאחר התחממות קלה, הסבר על מסלול היום, תדריך בטיחות וחלוקת מכשירי קשר - יצאנו לשטח, חצינו את הכביש ומייד נכנסנו לשטח.

כל הזמן ירד גשם קל, מה שהרטיב את השטח ויצר לנו בוץ חלקלק במיוחד... כבר בתחילת הדרך כולם חוו החלקות ונסיעה על הצד, הכל בצורה מבוקרת, במהירות איטית ונשלטת, חוויה אדירה וכייפית.

לאחר שחצינו את וואדי אל-עוויוי שבדיוק החלה בו זרימה קלה, עדכן יובל בקשר שיש לו תקר בגלגל. עצרנו ובדקנו, אכן שמענו את האוויר יוצא וראינו חתיכת ברזל שתקועה בצמיג. הגשם שיחק איתנו, מידי פעם הפסיק אבל רוב הזמן הקפיד להרטיב אותנו, מטרייה ששלף מיקי עזרה לנו להישאר יבשים. קצת נאבקנו עם הברגים שמיאנו להיפתח אך בסוף הם התייאשו ונפתחו, החלפנו את הגלגל והמשכנו בדרך.

עברנו מתחת לישוב קידר ועצרנו בבור מים מקומי, אחד מיני רבים, ושם הסברתי על מדבר בצל גשם, איך רוב הגשם יורד בהרי ירושלים והרבה פחות ממנו יורד במדבר ולכן כל כך חשובים פה בארות המים, תוך כדי ההסבר ירד גשם וראינו בזמן אמת איך הבאר מתמלאת מים.

משם המשכנו מזרחה וטיפסנו על הר מונטר שמכונה גם הר עזאזל. גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא 'הצופה', ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה, מהסרטבא, כביר וג'דוע, דרך ירושלים ובית-אל ממערב, ועד רכס הכנובּ בדרום. זיהוי מעניין למקום הוא העזאזל המפורסם, ממנו השליכו את השעיר לעזאזל אל "ארץ גזירה" במדבר על מנת לכפר על ישראל ביום הכיפורים. הזיהוי מתאים למרחק המופיע במקורות – 12 מייל מהר הבית ויש גם שרידים לתחנות בדרך המוליכה מירושלים העתיקה לכיוון ההר. עצרנו שם לתצפית מרהיבה על האזור.

לאחר מכן גלשנו על קו הרכס עד לתצפית המרסבא. הגענו אליה בדרך שונה מהרגיל, דרך ערוץ נחל העובר במרפסת צופיה – נקודת תצפית מרהיבה אל נחל הקדרון שזורם לו בשצף קצף.

הדרך היתה חלקלקה ושוב חווינו החלקות, הפעם בירידה עם מדרגה, לאחר סידור אבנים ונסיעה איטית עברו כולם בשלום ובלי בעיה את המדרגה.

עצרנו מול המרסבא. לפתע נעלמו העננים ויצאה השמש, החלטנו לאכול פה את ארוחת הבוהוריים. לאחר שהתארגנו והתחלנו לאכול שבו העננים והמטירו גשם בשילוב רוח חזקה שהעיפה חלק מהציוד, אך סיימנו את תה הצמחים החם שבושל במקום והאספרסו מהמכונה של יובל... ורק אחרי כן המשכנו בתנועה.

המנזר, הנקרא על שם סָבָּס הקדוש (מר בערבית זה קדוש) הוא המנזר העתיק השני בגודלו במזרח התיכון אחרי סנטה קתרינה, שגם שייך לכנסיה היוונית האורתודוכסית. שניהם לא נעזבו מאז בנייתם. המנזר הוקם בתחילת המאה החמישית לספירה ע"י סבאס הקדוש והוא יושב כיום מעל הגדה המערבית של נחל קדרון, מעל מי הביוב הגועשים והשוצפים.

גלשנו מזרחה לכיוון בקעת הורקניה, הנוף המתגלה לעינינו במהלך הנסיעה הוא לא פחות ממדהים!!! המדבר בשיא הדרו, מרבדים ירוקים מעטרים את השטח והכל נקי ושטוף מהגשם.

הגענו לכביש של בקעת הורקניה, נסענו צפונה עד הבסיס הצבאי ולפניו פנינו מזרחה, השטח חלק מאוד ושוב קיבלנו חווית החלקות נשלטות ומהנות.

טיפסנו ועלינו על ג'אבל חרמון, עצרנו בתצפית הדרומית, שוב יצאה השמש ואנחנו יצאנו להנות מהנוף והתכבדנו בתותים קרירים ומתוקים שנשלפו בדיוק בזמן הנכון.
לאחר מכן ירדנו חזרה מהג'אבל, החלקנו שוב בבוץ וליכלכנו את הרכבים – אחרת איך נחזור ונספר שהיינו בטיול בוץ?
עצרנו לתצפית על נחל אוג שזרם יפה.

שם סיכמנו את חוויות היום, אך החלטנו להמשיך עוד למטה לתצפית של נחל אוג הצמודה לקיבוץ, אולי שם יהיה שם מעניין.

הגענו לתצפית ולצערנו לא ראינו שם מים.

נפרדנו לשלום וקבענו שניפגש שוב בעתיד, בשטח, בשבילים משובשים נוספים.
תודה ענקית לכל המשתתפים האמיצים, היה טיול מדהים עם חוויות שילוו אותנו תמיד. עדי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן