טיול מים ברמת הגולן - שבועות 29/5/2020

"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים....", חג השבועות של ימי ילדותי היה כולו סביב מים – מלחמות מים ברחבי השכונה. אוי למי שהעז להלך אז לתומו ברחוב. יבש הוא לא נשאר.... שנים רבות עברו, וכעת אין מתאים יותר מאשר לחגוג את החג הרטוב שכמעט תמיד חל בימי שרב לוהטים, בטיול מרענן בין מעיינות ובריכות, טבעיים ובנויים ברמת הגולן. טיול שטח משפחתי שכזה, עם ילדים, בלי עבירות, בלי לחץ, בלי למהר ובלי להיתקע או לשבור – רק לנסוע בנוף רמת-גולני יפהפה מבריכה אחת לשנייה ולשלישית ובכל בריכה שכזו, לקחת את הזמן בכיף.... כנראה שלא רק אני חשבתי כך.

אושר חיים היה זריז ממני והעלה את המסלול לאתר. מול עינינו המשתאות הטיול הפך ללהיט והתמלא חיש-קל ומיד נפלה ההחלטה לא להשיב את פני המעוניינים ריקם אלא לפתוח קבוצה שנייה אותה אני אוביל. במקרים כאלה חשוב ליצור הפרדה בין הקבוצות על מנת שלא תיווצר לנו שיירה ארוכה מדי – נקבעו שתי נקודות מפגש נפרדות, כאשר הקבוצה של אושר נפגשה במצפה שגב שבכניסה ליישוב כרכום שמצפון לכנרת, ממש על הכניסה לציר הירדן ההררי. הקבוצה שלי נפגשה בתחנת הדלק בצומת עמיעד, מה שייתן לקבוצה של אושר "פור" של חצי שעה עלינו.

אחד-אחד מתקבצים ומגיעים רכבי השטח לתחנת הדלק – להפתעתי, רק שניים מתוכם הם כלים "רכים" - אחד סובארו פורסטר שאנחנו יודעים שאינו פראייר וממנו אני לא דואג (למעט פנצ'רים) אבל השני מיצובישי אאוטלנדר PHEV שיש לו אמנם סוג של הנעה כפולה, אבל זה אפילו לא ג'יפון.... ועם הסוללה של המערכת הההיברידית הממוקמת מתחת לגחון, כאן פוטנציאל הנזקים עלול להיות כבד במיוחד.... ונכון שהטיול שלנו אינו אמור להיות קשה ואפילו לא קצת, אבל עדיין אנו מטפסים פה ושם. נצטרך להיזהר וזהו.

אז תדריך, הסברים על המסלול, חלוקת מכשירי קשר ואנו יוצאים בשיירה ארוכה וצבעונית לאורך כביש 8277 המוביל מכורזים לכרכום ונכנסים לציר הירדן ההררי. ציר כבוש אמנם, אבל משובש ומלא בבורות שעלול לאתגר אותנו כבר עכשיו בפנצ'רים לרוב... אבל החבר'ה שלי נוהגים בעירנות ואנו נהנים מהנוף וממזג האויר המעונן חלקית והכמעט קריר – דווקא היום השמש מתחבאת?..... יורדים לגשר כפר הנשיא להפסקת בוקר. כאן כבר אפשר להרטיב רגליים במים (אפשר גם להתרטב הרבה יותר, אבל הזרימה בירדן חזקה וזה פשוט מסוכן) ואחרי שמילאנו את הבטן ולגמנו קפה, חוצים את הירדן על גשר כפר הנשיא ומתחילים לטפס במדרונות המערביים של הרמה דרך אל-מלסא, מאגר צור ובריכות הדגים הגדולות, לכיוון עין עלמין. העליה מפותלת, פה ושם קצת אבנים, אבל כולם עוברים אותה בשלום. כן, גם האאוטלנדר.

עין עלמין היא בריכת קצינים סורית ישנה מלפני מלחמת ששת הימים. אחת מ"בריכות הקצינים" המפורסמות אותן בנה הצבא הסורי לצורך ת"ש לקציניו ששירתו ברמת הגולן. הבריכה בנויה אבני בזלת ועל כן מימיה נראים שחורים, אורכה כ-6 מטרים ורוחבה כ-3 מטרים ועומקה כמטר וחצי. היא מוזנת במי מעיין קרים הזורמים אליה בצינור ונשפכים ממנה החוצה מצידה הדרומי – תחלופת המים התמידית מבטיחה שתישאר נקייה וצלולה כל הזמן. הבריכה מוקפת עצי תאנה ואקליפטוס גבוהים ומצלים והיא ללא ספק בריכת הקצינים המשובחת ביותר בכל רמת הגולן. אלא שמיקומה הקרוב יחסית לכביש 888 הופך אותה גם לפופולרית מאוד בקרב כל עם ישראל ואשתו והמקום תמיד עמוס ורועש... בשנים האחרונות הציר היורד לכיוון הבריכה לא תוחזק והפך מאתגר לכלי רכב פרטיים נמוכים, מה שהקל במעט על העומס, אבל עדיין חששנו שמא נגיע ל"מרק בשר" הומה אדם שלא יאפשר לנו להינות... אבל מעשה קסמים – הגענו לבריכה בדיוק כשהקבוצה של אושר התארגנה ליציאה והמקום היה כמעט ריק מאדם. איזה יופי! הילדים זינקו ראשונים למים הקפואים.... ואחריהם גם המבוגרים. המים כאן קרים מאוד גם באמצע אוגוסט, אבל אחרי דקה-שתיים של רעד מתרגלים אליהם ולא רוצים לצאת עוד החוצה.

הבריכה הבאה שלנו קרובה מאוד. יוצאים לכביש 888, נוסעים כקילומטר צפונה ופונים ימינה לדרך משובשת, עליה ניסע עוד כשניים וחצי קילומטרים ואז נחנה את כלי הרכב ונלך כ-150 מטרים בשביל עיזים צר שמשני צידיו שדות מוקשים סוריים ישנים, אל עבר קבוצת אקליפטוסים שמתחתם מסתתר "עין אמפי" (הנקרא גם "עין אקליפטוס") – בריכה קטנה בנויה בצורת חצי גורן, עם מדרגות מצידה העגול, המקנות לה מראה של אמפיתיאטרון קטן. גם כאן מים צלולים וטובים ואפילו דגים....

תחנתנו הבאה היא פארק קצרין, סמוך לרמפת אחמדיה, שם נערוך ארוחת צהרים ונאגור כוחות לקראת הפינאלה של היום – נחל זויתן. הציר המוביל מעין אמפי לכיוון כביש 9088 בין נחל משושים למחנה צנובר, הוא אחד היפים, עם נוף מרהיב משני צידיו ולמי שיש עוד זמן – אפשר לרדת כאן גם ל"עין זכרי" ("עין מטרה") בערוץ נחל משושים שמימין לשביל, שהוא בריכה טבעית קטנה ויפה, מוקפת משושי בזלת. הכביש כמעט שומם, וגם פארק קצרין כמעט ריק, בניגוד לכל החששות על המוני בית ישראל שיגדשו את הצפון. אחרי שכולם אכלו ושבעו, אנו חוזרים לכביש ונכנסים בכיכר הראשית של קצרין, חוצים את העיר לכיוון דרום ונכנסים לשביל המסומן בשחור המוביל לכיוון שמורת יהודיה ונחל זויתן. השביל משובש, מלא בורות ואבנים ולא ממש מתאים לפרייבטים. גם בקרוסאובר כפול הנעה גבוה צריך לנסוע כאן בזהירות מרובה ואפילו בג'יפים אמיתיים זו נסיעה מטלטלת. אחרי כשלושה ק"מ של טלטולים, מגיעים למעין צומת שבילים ומולנו שער ברזל נעול. כאן משאירים את כלי הרכב וממשיכים ברגל. רכבי שטח אמיתיים בעלי הילוך כוח, מרווח גחון גדול וזויות גישה ונטישה טובות יכולים להמשיך שמאלה על השביל השחור ולחצות את ערוץ הזויתן, אבל אין טעם בכך משום שגם שם צריך לחנות ולהמשיך ברגל וגם לא נחלק את הקבוצה לשניים.

ההליכה קצרה יחסית, כ-10 דקות. צריך רק לשים לב לפנות שמאלה במקום הנכון – אין כאן שילוט וצריך לזהות את השביל להולכי הרגל (מבין כל שבילי החיות שמסביבו - ובלילה מסתובבות כאן המון חיות: חזירי בר, תנים, צבאים, דרבנים, קוצנים, ועוד רבים וטובים....) ויורדים בבולדרים ומדרגות סלע, ואז נגלה מול העיניים הפלא שסוחט את האוויר מכל הריאות וכל הפיות – הבריכה העליונה מבין שתי "בריכות המשקפיים" שעל ערוץ נחל זויתן, מוקפת עמודים בצורת משושי בזלת, דוגמת "בריכת המשושים" המפורסמת שבנחל משושים הסמוך. זו בריכה טבעית ענקית, עמוקה מאוד, צלולה וקרה. "יותר יפה מחוץ לארץ" אני שומע מסביב... למרות שכבר מאוחר, כמעט לפנות ערב, כולם לא מהססים וקופצים למים הקרים ופשוט לא רוצים לצאת מהם. מקום מופלא, שווה את כל הנהיגה האיטית והזהירה, ההליכה והמאמץ.

זה היה טיול פשוט וטוב. ללא נזקים, ללא פנצ'רים, ללא שיפשופים בגחון. רגוע ונינוח. ובעיקר רטוב – כמו שצריך בחג השבועות. זה המקום להודות לקבוצה הנהדרת שלי שהגיעה עם מצב רוח מצוין ולכל הילדים המקסימים – היה מצוין, היה כיף. גם אני, עם הג'יפ הפתוח המצ'ואיסטי וכל הרוח והצילצולים שמסביבו, צריך לפעמים גם טיולים כאלה, רגועים ונינוחים ורטובים. עוד נחזור לשם ממש בקרוב.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן