יומן מסע מעין מבוע למנזר המרסבא - יוני 2020

תצפית אל מנזר המרסבא

עין פוואר - המעיין המבעבע בנחל פרת

קבוצה גדולה של גי'פאים מילאו את רחבת החנייה של תחנת הדלק בכפר אדומים. העצים המקיפים את חלקה המזרחי של התחנה נתנו לחברים צל במהלך תדריך הבוקר.
מפה טופוגרפית נשלפת, מחלקים מכשירי קשר ויוצאים לדרך. היעד הראשון - טיפוס סכיני השומרוני הטוב.

השיירה פרוסה על סכיני השומרוני הטוב

השומרוני הטוב

ברמת העקרון, "השומרוני הטוב" הינו מונח מהעולם הנוצרי המתאר סיוע של אדם אחד לאחר, שניתן מתוך רצון להיטיב לזולת, ללא ציפייה לתמורה.
המשל/האגדה יודעת לספר סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך. לפי הדרשה עבר במקום כהן ולא סייע לו, עבר לוי ולא סייע לו, ואילו דווקא השומרוני, שלפי היהדות היה בדרגה מעמדית פחותה (ובין יהודים ושומרונים התקיימה איבה), עצר במקום, חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק, ואף שילם מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת הפצוע. המשל מבטא תפיסה מוסרית אוניברסלית לפיה כל אדם, ללא שום הבדל בשיוך הקבוצתי שלו, יכול שתמצא בקרבו אמפתיה ואכפתיות כלפי זולתו ואפילו אם הם זרים גמורים. היסטורית - השומרוני הטוב הינו אתר שבעברו היה פונדק דרכים, חאן על הדרך הראשית מיריחו לירושלים - ציר חשוב בימים ההם. בעשור האחרון זכה המקום לפרסום בזכות מוזיאון הפסיפסים המרשים שהוקם בו. במוזיאון זה מוצגים פסיפסים וממצאים ארכיאולוגיים מגוונים שהתגלו בשטחי יהודה, שומרון ועזה.
באתר הוקמה כנסייה בתקופה הביזנטית לזכר המאורע. לצד שרידי הכנסייה הביזנטית, הוקם במקום מבנה - ח'אן דרכים עות'מאני, המשמש כיום כחלק מהמוזיאון שבאתר.

ציר השומרוני הטוב, או סכיני השומרוני הטוב הוא שם של ציר היוצא מאיזור היישוב מצפה יריחו, עולה ויורד בין ההרים שבין היישוב מצפה יריחו והיישוב כפר אדומים מהם ניתן לצפות על האיזור הצפוני ביותר של מדבר יהודה עד לסרטבא הנמצאת בבקעת הירדן וכן מעט דרומה לכיוון הר מונטר.
מהציר ניתן לצפות בנחל פרת המתעקל בין שיפולי ההרים בואך יריחו.

בור מים מרכזי על ציר הר מונטר - ירושלים

השיירה המורכת גם מרכבים "רכים" ללא הילוך כוח, מתמודדת בנחישות עם הציר האתגרי של סכיני השומרוני הטוב המסתיים בירידה תלולה לכביש אלון.
עולים על כביש אלון, נוסעים לביקור במעיין המבעבע - עין פוואר.
עין מבוע (או עין פוואר - "המעיין המבעבע") הוא אחד משלושת המעיינות הגדולים של נחל פרת (ואדי קלט). המעיין זכה לפרסום רב בשל מאפייניו ההידרולוגיים הייחודיים - מעיין פועם, המתרוקן ומתמלא לסירוגין, כתלות במפלס המים במערת הנביעה. ביוני 2018 גידרה רשות הטבע והגנים את עיגול הבטון שמעל לנביעת המעיין, דבר הפוגע, במעט, בחוויית הביקור באתר. הרט"ג כפוף להנחיות משרד הבריאות שקבע כי לא ניתן לרחוץ במעיין אלא לשכשך רגליים בלבד - מה שקיצר במעט את הזמן ששהינו במקום. לא נסתר מעינינו המראה המדהים של המפלים הקטנים שיוצרת הזרימה בתעלות מהמעיין לכיוון נחל פרת.

אחד מהמפלים שמקורם במעיין

השיירה חוזרת לכביש אלון.
ציר אלון הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שנסלל על-פי תוכנית אלון. הציר נקרא על שם הוגה התוכנית, יגאל אלון. הציר נועד בראש ובראשונה לחבר את יישובי האזור העילי של בקעת הירדן, עם כביש חוצה שומרון שתוכנן באותה תקופה. היישובים לאורך הכביש נועדו לסמן את הגבול המערבי של אזור בקעת הירדן שעל פי תוכנית אלון נועד להשאר בשליטה ישראלית, לעומת אזור גב ההר בו קיימים יישובים פלסטינים רבים. תוכנית אלון שהוגשה על ידי יגאל אלון, שר העבודה בימי ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, נדחתה עד לימיה של גולדה מאיר שלבסוף החליטה לא לקבל את קווי התוכנית לפיה יהיה בציר זה רצף של יישובים יהודיים ללא יישוב ערבי - כאמור התוכנית נדחתה אך היישובים קמו גם קמו.

השיירה עוברת לכיוון איזור התעשייה מישור אדומים ועולה על הצירים הראשיים המובילים להר מונטר ומנזר המרסבא.

השיירה מתפתלת בשביל המדבר

מנזר המרסבא בגדות נחל קדרון

מנזר המרסבא השייך לזרם היווני אורתודוקסי, יחד עם מנזרים נוספים באיזור המדבר כמו מנזר סנט ג'ורג.
הקים אותו לפני כ-1,500 שנה סַבַּס הקדוש, מהחשובים בנזירים שפעלו בארץ ישראל. סבס נולד בשנת 439 בקפדוקיה, וכשהיה בן 18 עשה עלייה לארץ והתייצב אצל אבתימיוס, שעמד אז בראש תנועת הנזירות במדבר יהודה. לאחר שעבר תקופת הכנה הלך בדרכם של הנזירים באותם הימים והתבודד במערה במצוק שממול למנזר. לאחר זמן התקבצו אצלו תלמידים, והוא היה לאחד מראשי תנועת הנזירות ולדמות חשובה בנצרות האורתודוקסית בכלל. ב-94 שנות חייו הקים סבס מנזרים רבים, אך החשוב והמפורסם שבהם היה הלאוורה הגדולה, מנזר שלימים נקרא על שמו – מר-סבא. "לאוורה" פירושה ביוונית "שביל", והשם ניתן למנזר על שום צורת חיי הנזירים בו: חיי בדידות בתאים קטנים או במערות ששביל מחבר אותן למבנה מרכזי. בשבתות ובימי ראשון הם התכנסו במבנה זה לארוחה משותפת ולתפילה, ובו גם הצטיידו במים, במזון ובחומרי גלם לעבודתם – קליעת מחצלות וסלים או שזירת חבלים – לשאר ימי השבוע. בשיאו חיו במנזר הלאוורה הגדולה מאות נזירים, והדבר ניכר בקירות המצוק התלולים הסמוכים למנזר, המנוקבים במאות תאים, כוכים ומערות. סבס הקדוש מת שֹבע־ימים, וכשנסוגו הצלבנים מארץ ישראל הם נטלו איתם את עצמותיו לוונציה, שם נח על משכבו עד 1964, אז החזירו אותו לישראל. כיום הוא שוכב בגלימת נזיר בארון זכוכית שניצב בכנסייה הראשית של המנזר. בתקופות של שלטון עוין כלפי הנוצרים התכנסו הנזירים במבנה המרכזי המבוצר, ומנזר הלאוורה הגדולה היה לקונוביון — מנזר שיתופי. הביצורים נבנו ככל הנראה בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס, אך פעמים רבות — מהמאה השביעית בזמן הכיבוש הפרסי ועד המאה ה-17 בתקופה העות'מאנית — לא מילאו ביצורים אלה את תפקידם נאמנה, ומאות נזירים נשחטו על ידי הפרסים, המוסלמים והעות'מאנים. גולגולותיהם מוצגות כיום בארונות זכוכית באחת מכנסיות המנזר, שבאחת מפינותיה אפשר להציץ במערה חשוכה מלאה בשלדים. למרות ההתקפות והקורבנות, הנזירים שעימם שוחחתי גאים בכך שבמשך 1,500 שנות קיומו כמעט שלא פסקו בו חיי הנזירות.

ביקור וסיור בבקעת הורקניה

השיירה יורדת מתצפית המרסבא לכיוון בקעת הורקניה. בסמוך לבסיס עומד לו שלד של טנק המהווה אטרקציה לילדי השיירה - טיפוס, תמונות וממשיכים לכיוון תצפית מראש ג'בל (גבעת) חרמון, לא, לא הר החרמון אלא גבעת חרמון ממנה תצפית מדהימה אל ים המלח, יריחו ועוד.

תצפית אל ים המלח מראש ג'בל חרמון

מרביץ בחברים מעט תורה

שעת צהרים - מנסים לאתר מקום מוצל, נזכרתי.....המאגורות על הציר הנסתר העולה מבקעת הורקניה לכיוון מבצר הורקניה ייתן לנו מעט צל.

השיירה נכנסת לציר הצר הטומן בחובו מעט אתגרי נהיגה ובסופו של הציר, עלייה אתגרית וארוכה הדורשת מהרכבים הרכים ללחוץ הרבה על הגז.
מגיעים בסמוך למבצר הורקניה ויורדים בדרכים מאולתרות ומעניינות, שוב, לבקעת הורקניה.
השיירה נעצרת על כביש הורקניה לשיחת סיכום. מפעילים וייז ויוצאים הביתה בסביבות השעה 17:30. האחרונים עוד נכנסו לביקור מהיר בנבי מוסא.
היה אחלה טיול, תודה לכולם.

השיירה בציר המאגורה

העליה בציר המאגורה

מעלה המאגורה

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן