שיר המעלות בנגב - מירוחם לעזוז, 3/7/20

תחנת הדלק, היחידה לדעתי, בכניסה לירוחם מזמן לא ראתה כמות כה נכבדה של אנשים ומכוניות בעת ובעונה אחת.
הג'יפים מילאו את חניית התחנה, תדרוך קצר ויוצאים לנקודת התצפית בראש הר אבנון, שם גם תפתח המפה הטופוגרפית וישורטט עליה ציר המסלול של היום הראשון.
עולים על הכביש שחוצה את ירוחם ויורדים איתו מזרחה עד לטיפוס לראש הר אבנון - הר המשקיף על כל(!) המכתש הגדול. עשרות פעמים אם לא מאות פעמים ביקרתי בנקודה הזו ואף פעם לא מתרגלים לעוצמה. המכתש הגדול (בשמו המקורי) או מכתש חתירה (בהתאם לשם הנחל המנקז אותו), או בשמו השיווקי "מכתש ירוחם" - גודלו כ-14 ק"מ ורוחבו כ-6, עומקו כ-400 מטר, זהו המכתש השני בגודלו אחרי מכתש רמון. אחד מ-5 מכתשים מוכרים בארץ ביניהם מכתש קטן, רמון ושני מכתשי עריף שאופן היווצרותם מיוחד במינו לארץ: מכתשי שחיקה, בניגוד למכתשים שנוצרו מפגיעה של חלקים שמימייים.
מנקודת התצפית מראש הר אבנון ניתן לראות את הציר החוצה את המכתש ועליו ניסע עד היציאה המלאכותית מזרחית לנו - מעלה אברהם (ע"ש אברהם קריניצי ראש עיריית ר"ג , עיר המאמצת את חטיבת הצנחנים שלהם מיוחסת פריצת הציר, יש ויכוחים מול חיל הנדסה אבל....). הנסיעה במכתש מרהיבה, צבעי הקרקע חזקים ומביאים ליידי ביטוי את תחמוצות הברזל שבקרקע. חולות בצבע אדום, ירוק, צהוב ועוד מקשטים את הקרקע בכל פינה והנה הגענו ליציאה - טיפוס מעלה אברהם שבסופו מדרגה "בריאה". נראה כי אלו שביקרו לפנינו לא התעצלו והכינו תשתית טובה וכל שנותר לנו זה לעשות מקצה שיפורים ולטפס, לא פשוט אבל לא משהו שעמד בדרכינו.

שרטוט ציר המסלול וברקע המכתש הגדול

המדרגה במעלה אברהם

היציאה מהמכתש לכיוון מרחב עם כאשר הצירים מלאים בשבילים שנפתחו ומשמשים את הצבא כנראה. אחד הצירים הבולטים מעמידים את חלק מחברי השיירה באתגר של מדרגה נוספת, משהו שהוחלט שרק "הגיבורים" במיוחד יוכלו לעמוד בפניו.

בראש מעלה אברהם, בתצפית למערב וקצת מהמדרגה

יוצאים לכביש, ארוחת צהרים בחניון "הרועה" בסמוך לשדה בוקר, מסתכלים על השעון ומבינים כי יש לנו מספיק זמן (בהתחשב בעובדה כי החשיכה ב-20:00 בקירוב) והוחלט לשנות מסלול ולהוסיף את עין עקב. אין הרבה מה להרחיב על המקום המדהים הזה בקצה בקעת צין - פשוט גן עדן. בדרך לשם זכינו לראות, כמובן, יעלים וצבאים שליוו אותנו ונראה כאילו ממתינים שתגיע השעה שאנחנו נשאיר את המקום בשבילם בלבד.

עין עקב

ממשיכים, הפעם למעלה הר לבן, נסיעה בשטחי האש דרומית לשדה בוקר ומטפסים מעלה נוסף, חלקים ממנו בהחלט מאתגרים, עד ראש הר לבן.

חניון הלילה - הלולאה חוגגים יום הולדת לאלעד
(ממש עלם חמודות)

יורדים מהר לבן וחוגגים עם מוזיקה בערב

היום השני

היום באמת מתחיל הטיול.... 5 מעלות אתגריים לפנינו. 2 רכבים מצטרפים לשיירה ומגיעים עצמאית לחניו הלילה בעזרת תוכנות ניווט והסברים שניתנו להם מראש.
08:30-09:00 והשיירה יוצאת ישירות למעלה הראשון - מעלה מאיר - מעלה קשה, דרדרתי ובראשו מדרגה גדולה (כאופציה לקינוח), לא מעט תקרים יודע המעלה הזה, הרבה עבודות מע"צ ובעיקר סבלנות - האתגר מציף את החברים באדרנלין ומהר מאוד כל החבורה סיימה את המעלה ללא כל תקלה.

אלי מיזרוח במעלה מאיר

תדריך בוקר - חניון הלולאה

ממעלה מאיר ממשיכים למעלה הבא - "מעבר רסיסים".
הנסיעה למעבר עוברת בצירים שהרבה זמן לא ראו גלגלי רכב. המעלה תלול ובאמצעו מדרגה נחמדה. ניגשים למדרגה בעדינות, עולים עם הגלגלים הקדמיים ומקפיצים את הרכב בחלקו האחורי. עומדים בראש המעלה, מסתכלים לחלקו התחתון ועל הרכבים שנמצאים למטה ואומרים לעצמינו - "וואו איזה מעלה".
השיירה עוצרת בקרבת באר חפיר לארוחת צהרים בתוך המבנים המשמשים את הצבא לאימונים - מכולות שנזרקו בשטח לצרכי אימון המדמה לשב"יה כנראה.
בסיום ארוחת הצהרים השיירה לא נחה וממשיכה ליעד הבא - מעלה הר מחרן - מעלה ארוך, דרדרתי, מדרגות וציר טכני למדיי. בהמשכו של הציר מוכר לרבים השפ"צ במגמת ירידה מעט לפני "האמבטיה". החלטתי להשתמש במעקף שמזיכרון עבר הוא נח יותר - גיליתי , לשמחתי יש לומר, כי מצאתי מעלה חדש שהתחייבתי לעצמי שמתישהו אגיע לעשותו במגמת עלייה. השיירה פונה שמאלה למעקף ואני מבין שאת הירידה הזו יש לעשות לאט(!) ועם מכוון צמוד לכל רכב - ירידה תלולה, עם מדרגות ודורשת המון תשומת לב. מסיימים את המשימה וממשיכים לכיוון האמבטיה, ובעלייה לפני הכניסה לאמבטיה, דיווח בקשר - הליברטי של ראמי נתקע, נשבר דריישפט. הרכב נקשר לרצועה וממשיך את הטיול ב-2X4 ( כן, כולל את הטיפוס של האמבטיה).

השיירה במעלה רסיסים

עץ שיטה - היופי שבצחיחות

השיירה במעלה חמרן

השיירה במעקף הר חמרן

השיירה במעקף החמרן

באמבטיית חמרן

במעלה רסיסים

מעלה הר חמרן

השיירה במעקף החמרן

תמונות שהצלחנו לצלם מהאמבטיה

מקנחים במעלה אזוב

השעה כבר 15:00, חייבים להיות במגמת יציאה מהשטח, בכל זאת אנחנו קרובים לגבול מצרים והדרך הביתה ארוכה. אנחנו מרחק נגיעה ממעלה אתגרי שעד שמגיעים לאיזור - קשה שלא לפקוד אותו.
נסיעה של חצי שעה ומגיעים למעלה אזוב - מעלה המאפשר לעלותו ממעקף או בדרך הקשה. ראשון ניסה עבדכם הנאמן, עלה, בקושי, את המדרגה הראשונה, ניסה להתמודד עם המדרגה השנייה ושם החליט לפרוש לפני שיגרום נזק לרכב. החלטה חד משמעית - רוב הרכבים עולים במעקף, ורק הרכבים המשודרגים והנעולים כפול יעלו - רוביקונים עומדים בתור וכובשים את המעלה ויתר השיירה מסתכלים בהשתאות על יכולות הרכב והשדרוגים שבהחלט מוסיפים לרכב יכולות מדהימות.

המדרגה הראשונה באזוב - קשה!

מעלה אזוב

הסיום

מסיימים את מעלה אזוב, השעה אחרי 16:00 וטסים לכיוון עזוז. בדרך שומעים בקשר את השיירה של אמיר נחומי שטיילו באיזור בטיול חד יומי ומסיימים באותה הנקודה.
היה אחלה טיול אתגרי - ניפגש בשטח.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן