בית המשפט: אם גובים פרמיות צריך לספק כיסוי

התמונה מתוך מסע ג'יפים לקירגיזסטן של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

רכבו של נתן פרוידנברגר נגנב. הרכב היה מבוטח בחברת ביטוח ישיר. אולם זו האחרונה סירבה לפצות את נתן.

בעת שרכשת את הביטוח, נזפו מסלקי התביעות במבוטח, דרשנו ממך כי תתקין ברכב כספת (המאבטחת את מחשב הרכב) ועלוקה (מערכת נסתרת המנתקת את החשמל להנעת הרכב). אפילו הכרזנו כי אמצעי מיגון אלה הם "תנאי מוקדם" – תנאי שעד להתקיימותו החוזה לא נכנס לתוקף. אולם אתה התעקשת כי נסתפק במערכת המיגון שהיצרן התקין ברכב. לאחר שהחל הביטוח, אפילו שלחנו אליך מכתב ובו אזהרה שאם לא תתקין את הכספת והעלוקה "קיימת אפשרות לאי כיסוי ביטוחי למקרה של גניבה". למרות זאת, לא התקנת את אמצעי המיגון.

כל זב חוטם בתחום הביטוח יודע שטענות ביטוח ישיר הן כדברי רש"י אוּשְׁכִּי בּוּשְׁכִּי. חברת ביטוח היודעת כי מבוטחה לא התקין אמצעי מיגון חייבת לבטל את הביטוח תוך 30 יום. אם היא לא מבטלת, רואים אותה כמסכימה להמשך הביטוח תוך וויתור על אמצעי המיגון. כך קובע סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח. לחברת ביטוח אסור להמשיך לגבות פרמיות, כפי שעשתה ביטוח ישיר, מתוך מחשבה שאם הרכב ייגנב ממילא היא לא תשלם בטענה שהכיסוי לא נכנס לתוקף. התנהלות זו מהווה "עושק" על פי קביעת בית המשפט העליון בפרשת צפוי מתכות.

למרות כל אלה, סירבה ביטוח ישיר לפצות את מבוטחה על גניבת הרכב.

התמונה מתוך מסע ג'יפים לקירגיזסטן של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

נתן נאלץ לפנות לעזרת מערכת המשפט. תביעתו הונחה על שולחנו של השופט עדי סומך בבית משפט השלום בתל אביב.

השופט סומך שילח את נתן לביתו בידיים ריקות. הוא חייב אותו בהוצאות משפט בסכום של חמישה עשר אלף שקל. הוא האשים אותו בחוסר תום לב. ולבסוף נזף בו על שהעז "לקרוא תגר על פערי הכוחות בינו ובין ביטוח ישיר ועל אמונתו העיוורת בצדקתו" ועל כך שבזבז "זמן שיפוטי רב".

נתן לא נואש. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התיק הונח על שולחנה של השופטת שרה דותן. השופטת דותן בחנה את קביעותיו של השופט סומך ופסלה אותן אחת לאחת "מאחר שהן עומדות בסתירה למוצגים שלפניי ולהלכה הפסוקה".

נביא את נימוקיה של השופטת דותן לצד נימוקיו של השופט סומך:

חברת ביטוח לא יכולה להפוך דרישת מיגון לתנאי מוקדם

השופט סומך: מרגע שביטוח ישיר כינתה את המיגונים "תנאים מוקדמים" הכיסוי לגניבה לא נכנס כלל לתוקף מאחר והמבוטח לא התקין את המיגונים.

השופטת דותן: הכיסוי מפני גניבה נכנס לתוקף כבר בשיחת המכירה והוא מכסה את הגניבה. חברת ביטוח לא יכולה להפוך בהבל פיה חוזה ביטוח לחוזה על תנאי. כך קבעו בית המשפט העליון בפרשת סלוצקי בה ייצג משרדנו את המבוטח (ראה מאמר באתר משרדנו), היועץ המשפטי לממשלה (ראה באתר משרדנו) והמפקח על הביטוח (ראה באתר משרדנו) על בסיס סעיפים 18 ו-21 לחוק חוזה הביטוח.

מכתב המבטל ביטוח חייב להיות ברור וחד משמעי

התמונה מתוך מסע ג'יפים לקירגיזסטן של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

השופט סומך: גם אם הכיסוי מפני גניבה נכנס לתוקף, יש לראות במכתב של ביטוח ישיר המתריע כי אי התקנת אמצעי המיגון "מקימה אפשרות לאי כיסוי ביטוחי", כמכתב המבטל את הכיסוי מפני גניבה.

השופטת דותן: מכתב זה אינו מהווה מכתב ביטול. בשום מקום לא נאמר בו שהכיסוי הביטוחי מפני גניבה בוטל. "הודעה על ביטול כיסוי ביטוחי חייבת להיעשות באופן ברור וחד משמעי. זאת ועוד, ביטוח ישיר המשיכה גם לאחר מכן לגבות פרמיה מלאה עבור הכיסוי מפני גניבה". משמע הכיסוי לא בוטל.

ביטול ביטוח בשיחת טלפון אינו תקף

השופט סומך: גם אם המכתב אינו מהווה מכתב ביטול הרי ביטוח ישיר הודיעה בטלפון למבוטח שהכיסוי מפני גניבה מבוטל.

השופטת דותן: לפי הוראת סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, ביטול כיסוי ביטוחי חייב להיעשות בהודעה בכתב למבוטח. ביטול בשיחת טלפון אינו תקף.

דרישות הלכת סלוצקי חלות גם על הפעלת אמצעי מיגון וגם על התקנתם

בפרשת סלוצקי פסק בית המשפט העליון שלחברת ביטוח אין זכות לשלול ממבוטח את תגמולי הביטוח רק משום שהפר את דרישתה לאמצעי מיגון. כדי לזכות בפטור מתשלום, עליה להוכיח קיומם של תנאים נוספים וביניהם גם כי שום חברת ביטוח סבירה לא הייתה מבטחת את הנכס ללא אמצעי המיגון.

השופט סומך: הלכת סלוצקי חלה רק כאשר אמצעי המיגון לא הופעל ואילו במקרה של נתן אמצעי המיגון לא הותקן.

השופטת דותן: בית המשפט העליון לא עשה כל הבחנה בין התקנה להפעלה. הלכת סלוצקי חלה גם כאשר אמצעי המיגון לא הופעל וגם כאשר אמצעי המיגון לא הותקן.

התנהלות חברת ביטוח סבירה מוכיחים בראייה אובייקטיבית

התמונה מתוך מסע ג'יפים לקירגיזסטן של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

השופט סומך: ביטוח ישיר הוכיחה על ידי תצהיר חוקרת מטעמה שחברת ביטוח סבירה לא הייתה מסכימה לבטח את הרכב בלי כספת ועלוקה ולפיכך היא פטורה כליל מתשלום תגמולי הביטוח.

השופטת דותן: תצהיר חוקרת מטעם חברת הביטוח לא מהווה עדות לחברת ביטוח סבירה. בהתאם להלכת סלוצקי, על חברת הביטוח להביא ראייה אובייקטיבית של מומחה בתחום הביטוח או של חברות מבטחות אחרות המצהירים שגם הם לא היו מבטחים את נתן, גם לא כנגד תוספת פרמיה. מעבר לכך, אפילו מתוך תצהיר החוקרת מטעם ביטוח ישיר עולה כי "קיימת מבטחת סבירה אחרת שהייתה מבטחת את הרכב "במצבו המיגוני".

קשר סיבתי בין אי התקנת אמצעי המיגון לבין הגניבה הכרחי לפטור מתשלום

לפי סעיף 19 לחוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח חייבת להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין אי התקנת אמצעי המיגון לבין קרות מקרה הביטוח.

השופט סומך: קיימת הנחה סבירה שמלאכת הגנבים במקרה זה הייתה קלה יחסית, בעוד שהתקנת עלוקה הייתה מובילה בהכרח לגילוי מוקדם של הגניבה ולאיתור הרכב.

השופטת דותן: הנחה זו אינה מבוססת. ביטוח ישיר לא הביאה כל הוכחה לכך.

השופטת שרה דותן דחתה גם את כל קביעותיו האחרות של השופט סומך ופסקה כי הכיסוי מפני גניבה תקף ולא בוטל בשום שלב.

בסופו של יום, השופטת שרה דותן חייבה את ביטוח ישיר לשלם למבוטחה את שווי הרכב במועד הגניבה. בנוסף חייבה אותה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה מתוך מסע ג'יפים לקירגיזסטן של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה