סיכום טיול אל ים החולות של הנגב המערבי - 7/11/20

הנגב המערבי, חבל ארץ מישורי המכוסה בחולות שמוצאם בחופי הים התיכון המוסעים ברוח ויוצרים גלי דיונות. האזור יותר גשום מאשר הנגב המרכזי ועל כן החולות משובצים בצמחיה רבה ומגוונת.
המסלול חצה את ים החולות מגבולו המזרחי - כביש באר שבע ירוחם, דרך מספר נחלים החוצים את הדיונות לעבר חורבות הערים הנבטיות חלוצה ורחובות בנגב, ומשם דרך מורדות הר קרן לעבר הגבול הדרומי של חבל החולות כביש צומת הנגב - ניצנה.

פריחה במדבר

כל משימה תחילתה בתדריך

נסיעה בחולות זו הנאה לנהג ולנוסעים. מכיוון שבקבוצה שלנו הפעם היו מספר נהגים שזו להם הפעם הראשונה שהם יורדים מהאספלט לשטח, הרחבנו את תדריך הבוקר על מנת לכלול בו גם פרק של הדרכת נהיגה בשטח בכל הקשור לנהיגה בשבילי חול ובדיונות.
הקבוצה מנתה 12 רכבים, עמוסים בנוסעים וציוד לבילוי יום נחמד בים החולות של הנגב המערבי. לכשהכנו את הרכבים לדרך - הורדנו את לחץ האויר בצמיגים למידה הרצויה בכל רכב עפ"י הלחץ הסטנדרטי שלו והפעלנו/ניתקנו את כל המפסקים הנדרשים, עלינו על הרכבים ויצאנו לדרך.

תדריך בכניסה לשטח

נקודת ציון ראשונה - חציית נחל סכר

נחל סכר הוא אחד הנחלים החוצים את ים החולות. הנחל מנקז את הגבעות שדרומית לבאר שבע אל נחל באר שבע, שהוא אחד הנחלים הגדולים של צפון הנגב המנקזים את חבל הארץ שבירתו באר שבע לים התיכון. משימתנו הראשונה במסענו בים החולות, היתה חציית נחל סכר. הנחל רחב ותשתיתו רצופה באבני נחל וסלעים שטוחים שביניהם שרידי הגשמים המבורכים של השבוע החולף בדמות שלוליות רבות בנקבי הסלעים.

הירידה לאפיק נחל סכר

הנסיעה באפיק הנחל

התמודדות עם מכשולים באפיק נחל סכר בעזרת המדריך

היציאה מאפיק הנחל בשיפוע צד

שביל היציאה מאפיק הנחל על מורדותיו התלולים שבצד דרום מערב, כרוכים בנסיעה בשיפוע צד. אחד אחד, בהכוונה צמודה עלו החברים על הגדה הנגדית ולפניהם נפרס לרווחה ים החולות של נחל סכר. מרחבים של דיונות משובצים ברשת סבוכה של צירי נסיעה "קוליסים" בשפת הג'יפאים, שמובילים לכל עבר.
אנו בחרנו צירים המובילים אותנו מערבה על "גלי החול" הרך לעבר התחנה השניה בטיולנו - היא ארוחת הבוקר בצל עצי השיטה.

מתכוננים לצליחת גדת הנחל התלולה

אחד אחד יוצאים אל מרחבי החולות

ארוחת בוקר "בתפזורת" איש תחת עץ השיטה שלו במיטב הציות לחוקי הקורונה

קפסולות של רכב בודד עד שלושה מתחת עצי השיטה לארוחת בוקר

בצל עצים של "אי עצים" בלב ים החולות

אל היעד הבא - חורבות העיר הנבטית חלוצה

תחנתנו השלישית היתה חורבות חלוצה - העיר הנבטית שבקודקוד ה"משולש החקלאי" הנבטי בצפון הנגב - עבדת - ניצנה בסיסו וקודקודו - חלוצה. הדרך התנהלה במשך שעה ארוכה בין "גלי החולות" בשבילי חול רך ונוח לנסיעה, לעיתים מטלטלים כמו סירה במים גועשים, לעיתים גולשים על פני מורדות הדיונות.

תמונות מהרחפן

לאחר הפסקת הבוקר כשריח הקפה עדיין מהביל באויר הצלול, ארזנו והתחלנו בחציית החולות לעבר נחל אטדים שעליו שכנה לפני 2,000 שנה העיר הנבטית חלוצה. הדרך, כמו בים, הינה ציר ישר וארוך השומר כיוון מצפני מדוייק, ועולה ויורד עם "גלי הדיונות" ממש כיף. לאחר נסיעה של כשעה ומחצה, בניווט המכוון אל "שער הכניסה" הגענו אל הגן הלאומי "חורבות חלוצה" ונכנסנו אל האתר. הדרך קופצנית משהו בין החורבות של העיר. באחד היובלים של נחל רביבים החוצה את העיר מצאנו פינה לחנייה ואתנחתא לשמוע שיעור בהיסטוריה של הנבטים.

ב"ים החולות" של שמורת נחל סכר לעבר העיר הנבטית חלוצה

שיעור היסטוריה - סיפורה של ממלכת הנבטים - 400 לפנה"ס - 200 אחרי הספירה

שיעור היסטוריה

סיפרנו בקצרה את ההיסטוריה של העם הזה שהגיע לבמת ההסטוריה אי שם במאה הרביעית לפני הספירה, לא השאיר אחריו ולו תעודה אחת כתובה, אלא רק שרידי מצודות של מערכת הובלת השיירות שלו, שרידי חקלאות מתקדמת בנגב, ושרידי ערים עת עבר תחת השלטון הרומאי אורבניזציה. חלוצה היתה אחת מהערים הנבטיות שעל גבול פרובינקית יהודה שהיתה מצפון לה, היא היתה מרכז חקלאי, ותושביה הנבטים התבוללו ונעלמו כעם מההיסטוריה באמצע המאה השניה לספירה. המטיילים עודכנו לגבי מספר טיולים שאתר השטח מבצע בעקבות הנבטים בנגב שלנו ובירדן השכנה. שם כמובן שוכן אחד האתרים המזוהה עם הנבטים הלוא הם חורבות פטרה.

התחנה הבאה - חורבות העיר הנבטית רחובות בנגב (רוחייבה) להפסקת צהרים

הדרך בין חלוצה לרחובות בנגב חוצה את אזור השטחים החקלאיים של מפעל החקלאות הנבטית שקם לאחר שהרומאים החריבו את התשתית המופלאה שהקימו הנבטים להובלת הבשמים והתבלינים. רשת הדרכים והמצדים לאורכן שהיוו מפעל אדיר ששיגשג במשך מעל מאה שנה נחרב בידי הרומאים שכבשו את האזור במאה הראשונה לפני הספירה. הנבטים הפכו מנוודים ליושבי ערים, מגדלי סוסים וחקלאים. הג'יפים מקפצים על הטרסות - שרידי המפעל החקלאי המופלא שבו גידלו החקלאים הנבטים במדבר הצחיח, גידולי שדה האפשריים רק בארץ נושבת עתירת משקעים. לאחר שעה קלה גמענו את המרחק שבין שתי הערים הנבטיות ונחתנו לצל עץ שיטה ענק שעל הדרך לארוחת צהריים.

ארוחת צהרים בצל עץ השיטה שלמרגלות העיר הנבטית - רחובות בנגב

ריח התבשילים נישא באויר

יעדנו הבא - שוב חולות ודיונות של חבל ארץ הנקרא חולות עגור

מהעיר רחובות בנגב ממשיכה הדרך לאורך קילומטר - שניים בשטחים החקלאיים, חוצה טרסות, ובצידה שרידים של כבשנים עתיקים לחישול מתכות. בגבול השטח החקלאי עולים על ציר מרכזי של האזור החוצה אותו מצפון לדרום, ולאחר כ-5 ק"מ מגיעים לצומת עם ציר הנקרא "דרך הצליינים". השביל ממוקם על גבי תוואי של דרך עתיקה שהובילה צליינים במאות הרבות של ימי הביינים ותחילת העת החדשה ממצרים לעבר באר שבע ובהמשך לכיוון ירושלים. דרך זו שימשה בעבר גם מבריחים שבאו מסיני לעבר ישראל. כמו בחולות נחל סכר גם כאן מתפתלת הדרך, עולה ויורדת על גבי דיונות והשיירה מתנהלת אל עבר השמש השוקעת.

חולות עגור

בחולות עגור לעבר השמש השוקעת

ממש לפני הסוף - שעשועי דיונה לילדים

לקראת סוף הנתיב בשעה האחרונה לקראת השקיעה, עצרנו ליד דיונה תלולה נחמדה לאפשר ל"גדוד" הילדים שהיה עימנו להשתעשע בדיונה. מסתבר שיש גם ילדים שלהם רשיון נהיגה....

משתעשעים בדיונה לפני השקיעה

הסיום

בערוב היום חזרנו לשביל והמשכנו עוד כשני ק"מ של דיונות בואכה נחל לבן. לקראת אור אחרון נסענו בנחל בקטע נוח ללא אבנים ומכשולים ו"נגענו" בכביש 10.
סיום מוצלח ליום כיף, כולם שותפים להרגשה של "עוד טיולים"בדרך לנחל לבן.

בדרך לנחל לבן

בנחל לבן באור אחרון

תמונות מספרות

לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן