סיכום טיול משער הגיא לגבעת הרדאר ולנחל שורק 7/11/20

שבת בבוקר, קצת לפני 09:00 ואני עומד בנקודת המפגש בתחילת דרך דיפנבייקר ומחכה למשתתפים. תוך כמה דקות כולם מגיעים ויש לנו שיירה. עשינו הכרות קצרה ותדריך עם מפה פתוחה על המסלול, תדריך בטיחות, מכשירי קשר ויצאנו לדרך.

המסלול שלנו להיום די קל מבחינה טכנית אבל יש לי בשיירה מגוון רכבים וכמה נהגים חדשים מאוד בעולם השטח, כך שכולנו נהנה מטיול די רגוע מבחינה טכנית אך עמוס בנופים יפהפיים, כמה מעברי מים ושלוליות גדולות כשמסביב המון ירוק ומזג אויר נהדר.
התחלנו כאמור בדרך דיפנבייקר שהיא דרך עפר בין שער הגיא לנוה אילן, שנפרצה ע"י הקרן הקיימת לישראל בשנת 1975 בסיוע משלחת ציונית מקנדה. היא נקראת על שמו של ג'ון דיפנבייקר, שהיה ראש ממשלת קנדה והיה ידיד אמיץ וקרוב של מדינת ישראל.

קצת פרטים על איפה אנחנו..

הדרך עוברת על רכס המשלטים ומקשרת בין משלטי מלחמת השיחרור שהגנו על קטע הכביש בתש"ח. בחלקה היא עוברת בדרך רומית עתיקה ומלווה את ערוץ נחל אילן. מדרום לנו ולכביש 1 נמצא רכס השיירות, שקיבל את שמו על שמן של השיירות שעלו לירושלים במהלך מלחמת העצמאות והיה נקודת מפתח באבטחת הדרך לירושלים. הוא שולט על הקטע המחבר בין שער הגיא למחלף שורש וגם בו שרידי משלטים ממלחמת העצמאות. על רכס זה התנהלו קרבות קשים של חטיבת הפלמ"ח - הראל, ולוחמים רבים נפלו בהם. עוד קצת דרומה ממנו עובר נחל דרך בורמה שעולה בתוואי הנחל לעבר רכס השיירות.

חלפנו ליד משלט 3 ומשלט 4, עברנו ליד הגן היפני המוקדש לאב טקצ'י אוצוקו שהיה מייסד אגודת בית השלום היפנית שחבריה מאמינים שירושלים היא המפתח לשלום בעולם. המשכנו למשלט 10 שבזמן המלחמה חלש על אזור שער הגיא. נכבש בליל ה-12 במאי 1948 בידי הגדוד החמישי של הפלמ"ח ומיד בבוקר שלאחריו הותקף ע"י צבא ההצלה הערבי שגרם לכוחותינו נזק כבד וכבש אותו מחדש. צבא ההצלה הערבי היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות שפלש לתחום המנדט ללא התנגדות הבריטים, במטרה לסייע לערביי ישראל במלחמתם ביישוב היהודי וכדי לסכל את תוכנית החלוקה. בניגוד לכל יתר המשלטים, משלט 10 היה האחרון שהמשיך להיות בשימוש כוחותינו עד מלחמת ששת הימים כעמדה מול רכס התותחים של הליגיון הירדני.

הדרך הרומית

​​​​​​​עצרנו לארוחת בוקר בין כמה עצים ולאחריה, המשכנו במסלול שלנו שעובר בקטע זה על דרך רומית עתיקה שחיברה בין אמאוס שהיתה עיר עתיקה מאזור לטרון לירושלים ועצרנו ליד 16 אבני מיל שנאספו לנקודה זו בשל עבודות רכבת ישראל על הקו תל אביב - ירושלים ובמקור, הוצבו לאורך דרך רומית זו. רק על אחת מהן ניתן לראות שרידי כתב ותוכנה מתורגם על שלט ליד. אבני מיל אלו, מלשון מיליארום בלטינית - אלף, הוצבו לאורך הדרכים המובילות מעיר לעיר, ברווחים של אלף פאסום שהם כאלפיים צעדים. מכאן הביטוי העברי אבן דרך והאנגלי Milestone.

​​​​​​​מיד לאחר אבני המיל הגענו לחורבת מצד הבנוי על יסודות הלניסטיים וכנראה שבמקור נבנה על ידי החשמונאים. המצד שמר על דרך זו, נמצא 5 מייל מאמאוס ומתנשא לגובה של 530 מטר מעל פני הים.

​​​​​​​המשכנו מערבה לגן הפסלים ביער המכללות, שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין ארגון המורים לציור ואומנות בהסתדרות לבין קק"ל. במקום חמישה פסלים של אמנים שונים המוצבים אל מול הנוף הפתוח. עלינו על השביל הירוק שעובר על קו פרשת המים ומעצם כך, יפה יותר משני השבילים המקבילים לצידיו ופנינו לדרך מיוערת ויפהפיה שתוביל אותנו לנחל יתלה.

נחל יתלה

נחל יתלה נקרא על שם העיר המקראית יתלה. הוא מנקז את האזור הזה של ירושלים וזורם מערבה עד שהוא מתחבר בסופו של דבר לנחל איילון. כיום נעשות בו עבודות להקמת הקו המהיר של רכבת ישראל, אך כאלו שפוגעות באופן אנוש בנחל. בזכות מאבק הארגונים הירוקים נעשה מאמץ להקטין את הפגיעה בנוף. בפועל, אי אפשר להתעלם מיופיו של הנחל וסביבתו. הצמחייה הסבוכה והמגוונת, הפריחה והשבילים הצרים שבהם עברנו רק הוסיפו לחוויה. מימין לנו או מצפון, נמצא הר הרוח והטיפוס שלנו חזרה מהנחל היה דרדרתי מעט אך לא כזה שיעצור אותנו.

גבעת הרדאר

​​​​​​​הגענו לכביש ופנינו לסיום חלקו הראשון של הטיול דרך מעלה החמישה לאנדרטת חטיבת הראל בגבעת הרדאר שבהר אדר. גבעת הרדאר היא אתר ההנצחה של חטיבת הראל. בראשה מגדל תצפית המדמה שתי צלחות רדאר, אחת הפוכה על השניה, לזכר הרדאר הבריטי שהיה במקום. היא מתנשאת לגובה של 880 מטר וביום עם ראות טובה, יש ממנה תצפית למרחק רב. על גבעה זו ניהלה חטיבת הראל קרבות מרים במלחמת השחרור, אבל מוצב גבעת הרדאר נכבש רק במלחמת ששת הימים ע"י גדוד 104 של חטיבת הראל שיריון.

שמורת הר הטייסים

​​​​​​​עלינו חזרה לרכבים ויצאנו לקטע נסיעה קצר בכבישים היפים והמפותלים של מבואות ירושלים. הכיוון הכללי הוא שמורת הר הטייסים שהכניסה אליה מבחינתנו נמצאת ממש מול קיבוץ צובה ומסומנת כסמ"ש ירוק. התקדמנו לעומק שמורת הר הטייסים, מעל ומצפון לנחל צובה המתפתל ועצרנו בחניון הלילה, כ-800 מטרים לאחר עין טייסים, לארוחת צהריים, כל משפחה בנפרד בהתאם לתקנות לימי קורונה.

​​​​​​​בגובה של 518 מטר עברנו ליד נקודת התצפית על הצטלבות הרכבת וכביש 386, חיבור נחל שורק שמגיע מעין כרם עם נחל רפאים שמגיע מקניון מלחה וירושלים. כעבור כשני ק"מ נוספים הגענו לנקודת הסיום בגשר הרפאים החוצה את נחל רפאים, עשינו תדריך קצר למעבר מים בטוח והנהגים הנרגשים יחד עם כל יושבי הרכב נהנו משפריצים לכל כיוון.

​​​​​​​היה לי כיף לטייל איתכם,
להתראות בטיולים הבאים,
קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן