סיכום טיול סובארו דרייב בנחל חמר - 28/11/20

אנו באתר השטח רגילים, פחות או יותר, לשאלות שנשאלות על ידי מטיילים רבים. שאלות על הגבהות, מיגונים שיפורים ועוד ועוד. אחת השאלות הנפוצות נוגעת לצמיג הרזרבי ברכבי השטח של סובארו, שהוא צר באופן משמעותי מהצמיגים המורכבים על המכונית, זאת משום הרצון לחסוך בנפח אחסון בתא המטען. צמיג זה, כפי שמבין כל דרדק שטח, אינו מספק את אותה רמת אחיזה של הצמיגים הרגילים. מה שמוביל לתהייה האם הוא עושה את עבודתו נאמנה גם בשטח? נקדים ונאמר כי המלצתנו לשועלי השטח של סובארו הנה חד משמעית - אם אתה מטייל הרבה בשטח, כדאי לך להצטייד בצמיג במידה מלאה. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, במרבית המקרים וכן גם בשטח, הוא יעשה את עבודתו נאמנה. והסיפור שהיה בטיול סובארו בשבת של ה-28/11/20 ממחיש זאת באופן מובהק.

בתחילת הטיול נפגשנו בתחנת הדלק בכניסה לערד שתי קבוצות, האחת בהדרכתי והשנייה שהגיעו לבלות ולהנות תחת הדרכתו של יחיאל דניאל. הסבר קצר על היום ומסלול הטיול, והופ לדרך, משום שההפסקה הראשונה הנה כ-20 דקות ממקום המפגש, בתצפית ראש זוהר. נסענו למקום על כביש שפעם היה סלול והיום הוא מלא בורות ומהמורות, חנינו בצד הדרך ואחד המשתתפים בא לספר כי יש לו ירידת אוויר מאחד הצמיגים. לאחר שגילינו כי הפאנצ'ר הוא בצד הפנימי של הדופן, הקשה יותר לגישה, החלטנו כי לא נתקן את הצמיג עם ערכת התיקון שברשותנו אלא נחליף לצמיג הרזרבי הצר, כשמרבית הטיול עוד לפנינו, ואם נמצא לנכון נדחוף כמה תולעים לצמיג עם התקר לאחר מכן. הפורסטר הוכיח שבידיו של נהג מיומן הוא בהחלט יכול למשימה, וזאת במסלול מעט מאתגר הכולל מבחר של אתגרי עבירות.

הפורסטר היה יכול בקלות לנחל חמר גם עם הצמיג הרזרבי.

מסלול הטיול התחיל מערב, עבר דרך ראש זוהר, כלל נסיעת כביש קצרה לכיוון נחל חמר היפהפה, שוב נסיעת כביש וכניסה לנחל פרצים תחתון למישור עמיעז ותצפית שקיעתית מהר סדום. מה שאומר שמרבית הטיול בירידה, בכל זאת במקום הכי נמוך בעולם אתם יודעים.... אבל מי שמכיר את נחל חמר יודע שמעבר למדרגה המוכרת (וזאת הפחות מוכרת) יש שם גם איזה כמה עליות קצרות, חלקלקות ומלאות בהצלבות. כמובן שהסובארואים לא התרגשו יתר על המידה, ואיתם יחד הפורסטר המדובר.

אלא שבכלל כל זה היה פתיח להיילייט הגדול של היום, לפחות מבחינתי. שקיעה בלתי נשכחת מעל מישור עמיעז, שקיעה כל כל יפה ש-10 דקות אחרי התצפית המסכמת מהר סדום, עצרתי את כל השיירה להנות מהצבעים המדהימים, עד שהשמש כולה נעלמה מאחורי ההרים. רק אז נסענו לכיוון הכביש ומפעלי ים המלח, להתחיל את הדרך החשוכה הביתה. היה שווה את העיכוב.

לעוד מסעות בארץ ובעולם

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן