סיכום טיול לצפון מדבר יהודה מהר מונטר למרסבא, בקעת הורקניה וג'בל חרמון 5/12/2020

שבת בבוקר והקבוצה שלי נאספת בתחנת הדלק פז במישור אדומים. מחכה לנו מסלול טיול מקסים בעבירות בינונית ושיירת הרכבים שלכולם הילוך כוח, מגוונת מאוד. תדריך קצר הכולל סבב היכרות בין המשתתפים, עוברים על המסלול עם מפה פתוחה תוך כדי דגשים לנקודות מסויימות, כללי בטיחות לנהיגת שטח, מספרי ברזל, חלוקת מכשירי קשר ויוצאים לדרך כשלאחר נסיעה של כמה מאות מטרים על הכביש אנחנו עולים על השביל השחור היורד דרומה לכיוון הר מונטר. מי שרוצה מוריד קצת לחץ אוויר בצמיגים לטובת נהיגה פחות קופצנית וכעבור 2 דקות נוספות אנחנו נעלמים לתוך המדבר.

מדבר יהודה

מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח ומוגדר מדבר צל גשם.

מדבר צל גשם

מדבר צל גשם היא תופעת טבע מטאורולוגית, בה נוצר מדבר למרגלות רכס הרים גשום, אשר כמות המשקעים בו נמוכה יחסית לכמות הגשם בצידו השני של הרכס. לפעמים ההפחתה בכמות הגשמים היא כה גדולה עד אשר יורדים בצד הפחות גשום פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. מבחינה בלשנית, השם צל גשם (באנגלית: Rain shadow), כשמו כן הוא, התצורה ההררית מטילה צל המונע (מסתיר) ירידת משקעים, בדומה לצל המסתיר את האור.

מזג האויר לא פחות ממקסים ואידיאלי לטיול במדבר, חלונות הרכב פתוחים ורוח נעימה מלווה אותנו לאורך הדרך. הסמ"ש השחור לוקח אותנו בכיוון כללי דרומה, מתפתל בין שלוחות וערוצי נחל שונים ובסוף עליה ארוכה וכמה מדרגות סלע קלילות, אנחנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר בסביבה, פסגת הר מונטר. אנחנו עוצרים מדרגה אחת מתחת לפסגה אל מול נוף יפהפה לכיוון מזרח ופורסים ארוחת בוקר.

הר מונטר

גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא הצופה, ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה. זיהוי מעניין למקום הוא הר העזאזל המפורסם, ממנו השליכו את השעיר לעזאזל אל ארץ גזירה במדבר על מנת לכפר על ישראל ביום הכיפורים. הזיהוי מתאים למרחק המופיע במקורות – 12 מיל מהר הבית ויש גם שרידים לתחנות בדרך המוליכה מירושלים העתיקה לכיוון ההר.

​​​​​​​אנחנו רוצים להגיע לפסגת הר מונטר אבל באנו לטיול ג'יפים עם הילוך כוח אז כדי לאתגר את הנהגים ואת הרכבים (וכדי להוציא עוד כמה תמונות טובות מהמצלמה של עידו לב האלוף), ירדנו באיגוף ארוך ומתון לנקודה ממנה אפשר לטפס שוב למעלה והפעם, בשביל ארוך ותלול, מלא בבורות ומהמורות שמכניסים את הרכבים שלנו לרצף ארוך של הצלבות והנפות גלגלים באוויר.

​​​​​​​עוד כ-3 ק"מ על השביל האדום ואנחנו מגיעים לדיר מרסבא.

דיר מרסבא

מנזר מרסבא, הנקרא על שם סָבָּס הקדוש (מר בערבית זה קדוש) הוא המנזר העתיק השני בגודלו במזרח התיכון אחרי סנטה קתרינה, שגם הוא שייך לכנסיה היוונית האורתודוכסית ושניהם לא נעזבו מאז בנייתם. המנזר הוקם בתחילת המאה החמישית לספירה ע"י סבאס הקדוש והוא יושב כיום מעל הגדה המערבית של נחל קדרון, מעל מי הביוב הגועשים והשוצפים.

נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר. נחל קדרון היה במשך שנים רבות אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד. ביוני 2020, החל מיזם שיקום הנחל הכולל הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה וקליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים אוג סמוך לצפון ים המלח.

אנחנו יורדים מהמרסבא לכיוון בקעת הורקניה והדרך שפעם היתה שביל הפכה היום לאתר בניה עם דרך רחבה ומהודקת לטובת כל המשאיות והכלים הכבדים שעוסקים כאן בעבודות הפיתוח, בסופה פגשנו את הכביש החוצה את בקעת הורקניה ופנינו איתו צפונה. רגע לפני הכניסה לבסיס נבי-מוסא וממש ליד הטנק שעומד שם, פנינו ימינה מהכביש לכיוון מזרח וטיפסנו על ג'בל חרמון לתצפית יפהפיה. נקודת שיא הגובה בתצפית היא 91 מטר וים המלח שפרוש מתחתינו, נמצא נמוך מפני הים ביותר מ-400 מטר כך שהפרש הגובה הוא כחצי ק"מ בתלילות מדהימה. יש אובך והראות לא בשיאה אבל המראה דרמטי מאין כמוהו, מקום נפלא לארוחת צהריים.

​​​​​​​עד סוף הפסקת הצהריים, מזג האויר הספיק להחליף את מלבושיו והפך לאפור יותר ויותר, מידי פעם הורגש טיפטוף קל ואנחנו מחליטים להמשיך בתוכנית כל עוד ולא הוחלט אחרת. אנחנו חוזרים לכביש של בקעת הורקניה ועולים איתו צפונה עד למפגש עם כביש 1. פונים שמאלה ומיד ימינה וחזרה לשטח על השביל השחור שמוביל צפונה דרך ורד יריחו ועד למנזר סנט ג'ורג'.

​​​​​​​תוך דקות מרגע שעלינו על השביל השחור הגשם התחיל להתחזק והמגבים שלי כבר עובדים ללא הפסקה. בהתחלה אמרתי לעצמי "וואו.. מדבר בגשם שכזה זו חתיכת חוויה.." אבל דקות ספורות לאחר מכן אני מתחיל להרגיש שההיגוי של הלנד קרוזר שלי מתחיל לקחת את הזמן שלו והבוץ מסביב מתחיל להראות את הצד הפראי והבלתי נשלט שלו. רגע לפני ירידה לערוץ נחל ורגע לפני שזה יהיה מאוחר מידי, אני מחליט לעצור ולסובב את השיירה לאחור. הגשם לא מפסיק והמראות מרהיבים, למרות ואולי בגלל הגשם והשקיעה שהוסיפה לדרמה צבעים משלה, החלטנו לצאת מהרכבים ולחוות את הרגע כמו שהוא, כי מי יודע מתי נזכה לכך שוב. עוד כמה תמונות ואנחנו חוזרים על השביל הבוצי מאוד למפגש עם כביש 1 ולנקודת הסיום של הטיול שלנו.

​​​​​​​היה לי תענוג של טיול עם קבוצה נהדרת ומזג אויר נפלא,
להתראות בטיולי השטח הבאים,
קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

​​​​​​​