סיכום מסע למדבר יהודה, סכיני השומרוני הטוב, המרסבא ומצוק העתקים – 13/3/21

בוקר שבת נעים במיוחד לאחר הגשם, נפגשים 11 כלי הרכב בתחנת הדלק מישור אדומים, כולם עם הילוך כוח. התארגנות קצרה ו"מדלגים" למצפה יריחו. משם נכנסים אל השטח אל עבר "סכיני השומרוני הטוב", הדרך עולה ויורדת על גבי השלוחות, מקבילה ומדי פעם נוגעת בדרך הבריטית/ירדנית הישנה היורדת מירושלים לכיוון יריחו ומשם אל עבר הירדן.

נסיעה קצרה לחימום הרכב והחושים ועצירת קפה ראשונה בתצפית אל וואדי קלט ומזר סנט ג'ורג.

ממשיכים לטפס ולאחר כמה קילומטרים חוברים אל כביש 1 וממנו דילוג של כמה דקות לנקודת התחלה והמשך הציר באזור התעשייה מעלה אדומים.

נכנסים בזהירות בפרצה אל עבר הציר המוליך אל הר מונטר (הר העזאזל , ע"פ המסורת) והפסגה הגבוהה במדבר יהודה.

כבר לאחר מספר קילומטרים מגלים כי השיטפונות לא היטיבו עם הציר והרנגלר נזקק למעט מזל ושיווי משקל על מנת לעבור מדרגה מתפוררת במעבר נחל. עבר בשלום ולמדנו להמשך. למען האמת, מי שהתרגש פחות מכולם היה מוקי נהג הרנגלר, אולי משום שלא ראה את זווית הרכב... המשכנו.

ממשיכים ומתחילים לעלות מזרחה, הפעם דרך ציר אבו הינדי וכאשר התצפית מושלמת אל עבר ים המלח ויריחו - עוצרים לעוד קפה וארוחת בוקר.

משם ממשיכים דרומה אל הר מונטר.

הנוף מרגיע ומיעוט המטיילים באזור הוסיף להוד של מדבר יהודה. מכל כיפה ופסגה נשקף הנוף אל עבר ירושלים, בית לחם והרודיון, ים המלח, יריחו, הבקעה ועבר הירדן. הראות מושלמת במיוחד מפסגת הר מונטר.

משם ממשיכים בירידה אל עבר המרסבא, ללא אתגרים מיוחדים הפעם.

מנזר המרסבא - מאז קבע הנזיר סבאס לפני כ-1500 שנה את מקום ההתבודדות שלו במערות על מצוקי נחל קדרון, שאולי הזכירו לו את מערות קפדוקיה בטורקיה, שם נולד. עברו על המנזר הרס ובניה והביאוהו למה שהוא היום - מנזר מרשים שכאילו נוצר עם הנוף הסובב אותו. דגל יוון מתנוסס מעל הכנסייה במנזר ומזכיר מי בעל הבית, הכנסייה היוונית אורתודוקסית.

ממשיכים ויורדים בדרך הנוחה לבקעת הורקניה ועוצרים לעוד קפה וארוחה לפני הכביש מנבי מוסא דרומה.
השעה כבר ארבע וחצי וזה הזמן להיפרד ממי שתם יומו, ולהמשיך בדרך עם שישה כלי רכב שלא הספיק להם. בחרתי להמשיך על בסיס נחל קדרון אל עבר ציר מצוק ההעתקים צפונה היורד לכיוון צומת אלמוג.

נחל קדרון לאחר השיטפונות האחרונים מתגלה כמוביל האשפה והביוב של בית לחם. עצוב ומקומם! (ולא זה המקום לדון איך ולמה זה המצב).

מהנקודה שאנו מתחילים במסענו צפונה מסתבר שהשיטפונות עשו מעשה סדום בציר, והמסלול שבימים כתיקונם אורך כשעתיים לכל היותר, הופך לסדרת עבירות לא פשוטה המחייבת נהיגה ומיומנות של בעלי כשרון וניסיון. חריצים עמוקים על הציר ובקעים, מדרגות צרות ודרדרת. לשמחתי החבורה המיוחדת והנהדרת מגלה אופי וקור רוח לא רגילים ואף על פי שאנחנו כבר בטיול לילה, מה שמכפיל את האתגר פי כמה וכמה.

נוהגים בכישרון, בעזרה והכוונה עוברים כל משעול. הילדים שבקבוצה מתמלאים גאווה ובצדק. מרשימה במיוחד הויטארה בניהוג של ד"ר פז טל שגם אם "על הנייר" היה הרכב הפחות עביר בחבורה, מתגלה כרכב מצוין בידי הנהג אלוף.

לקראת שמונה בערב, עייפים ומאוד גאים, נעמדנו בצומת אלמוג.
אני מצדיע לכל אחת ואחד, מקטן ועד גדול בחבורה המרשימה הזו שיצרו יחד חוויה שכזו.

ניפגש בשטח,
גיא זילברמן.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן