סיכום טיול לחולות חלוצה 6/3/2021

קבענו את נקודת המפגש בתחנת הדלק מול משאבי שדה בשעה 09:00 והחבורה שלי, שאת רובה אני כבר מכיר מטיולים קודמים, מגיעה ללא איחורים. לאחר תדריך קצר וחלוקת מכשירי קשר, אני מסדר את הרכבים בסדר תנועה ואנחנו יוצאים ימינה, לכיוון דרום מערב, אחרי צומת טללים ממשיכים על כביש 211 ובמקביל לשרידי סוללת מסילת ברזל של הרכבת התורכית, עוד מספר קילומטרים ומיד אחרי הישוב אשלים יורדים מהכביש ימינה אל סימון השבילים האדום לכיוון צפון. המסלול שלנו נע במקביל לנחל הבשור ואנחנו חוצים אותו מידי פעם מצד לצד. תוואי השטח די שטוח ויש כאן אינספור שבילים, הקרקע של שמורת חולות משאבים כשמה כן היא, מפרגנת לנו בים של חולות מכל מיני סוגים ובעזרתם של מזג האויר הגשום לאחרונה והרוחות, יש שבילים רבים שקשה לזהות.

המועצה האזורית רמת נגב

האזור שבו אנחנו מטיילים היום, נמצא כולו בחלקה הצפון מערבי של המועצה האזורית רמת הנגב שבשטחיה נמצאים מרבית שטחי החולות והיא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל. היא משתרעת על פני 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ- 22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה כוללת כ-8000 תושבים המתגוררים ב-20 יישובים מוכרים בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימודיים וטיפוליים וכמובן, מחנות צבאיים. בנוסף, נמצאים בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים.

השבילים חולפים על פני עשרות רבות של בורות מים מתקופות שונות. חלקם נחפרו על ידי הנבטים, חלקם מתקופת התורכים וחלקם חודשו על ידי הבריטים כשהעמוקה שבהם, יורדת עד ל-120 מטרים מתחת לפני האדמה. בשפתן ניכרים סימני חריצים, עדות לחבלים שמשכו מים למעלה על ידי תושבי המקום ועוברי אורח, במשך מאות שנים.

תחנת הכוח הסולארית באשלים

ברקע, כמעט מכל פינה, אפשר לראות באופן ברור מאוד את תחנת הכוח הסולארית באשלים. מדובר ב-50 אלף מראות הפרוסות על שטח של כ-3 קמ"ר, המרכזות את קרני השמש אל קולטן הנמצא בראש המגדל שגובהו כ-250 מטר. החום שנוצר מגיע לכ-600 מעלות והוא הופך את המים הנמצאים בדוד, שגם הוא נמצא בראש המגדל, לקיטור המניע טורבינות. בסביבת המתקן נמצאים עוד מתקנים סולריים והם פרושים על הקרקע בשטחים נרחבים.

אנחנו מגיעים למפגש שבילים ירוק, כחול ושחור וכ-100 מטרים דרומית לו, עומד לו בבדידות מלאת גאווה, עץ שיטה גדול ויפהפה. מישהו אמר ארוחת בוקר?

חזרה לרכבים וממשיכים על סימון השבילים הירוק בכיוון דרום מערב כשבשלב מסוים אנחנו מגלים מולנו, על גבעה נמוכה, הריסות של עיר נבטית ביזנטית...

רחובות בנגב (ח'ירבת רוחייבה בערבית)

העיר ממוקמת על הדרך שעברה מחלוצה לניצנה ומשם לסיני. תוואי הדרך עבר לאורך קו הרכס ולא בתוך אזורי החול הקשים למעבר. יתכן ודרך זו היתה סעיף של דרך הבשמים. הוואדיות מסביב לעיר עובדו בשיטות החקלאות הקדומה והיוו את העורף הכלכלי של העיר. כמו כן, נחפרה במקום באר עמוקה (כ-60 מטר) שסיפקה מים לתושבי האזור. ברחובות נתגלו ארבע כנסיות מהתקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה) וזו היתה גם תקופת הפריחה של העיר, שבשיאה התגוררו בה לא פחות מ-10,000 איש. אבל הכנסייה המעניינת ביותר היא הכנסייה הצפונית, המבודדת משאר העיר ושאליה הגענו. כנסייה זו היתה מפוארת והמיוחד בה היו שני חדרים תת קרקעיים הנקראים קריפטה וברצפתה שיש אפור. קריפטות אלו שימשו בדרך כלל כאתר קבורה המכיל ארון מתים, או שרידים קדושים של בעלי תפקידים בכירים בכנסייה. בחפירות שנערכו במקום נתגלו שלוש צלחות זכוכית קטנות, המצויירות בדמויות של קדושים.

הדרך ממשיכה מערבה ועוברת במדבר שקט וריק. הדממה וה"כלום" משדרים עוצמה ששמורה רק למדבר. הנסיעה שלנו לאורך המסלול כולו מדלגת מדיונה לדיונה, הגשם שפקד את האזור ממש לפני רגע, הידק עבורנו את הקרקע והנסיעה דומה לעיתים לסוג של ריחוף בגובה נמוך. נהיגה בדיונה דורשת רציפות ותנועה מתמדת בקווים ישרים ככל שניתן, העצירות נעשות רק בנקודות בהן השיירה כולה במגמת ירידה ובאופן כללי מדובר בחוויית נהיגה מענגת.

השיירה נכנסת לשמורת חולות שונרה בואכה שמורת חולות עגור וכעבור מרחק קצר, אנחנו מגלים את קניון הלס המרשים בגודלו וביופיו, פרי יצירת הטבע לאורך שנים ארוכות, בהן מי שיטפונות אדירים חצבו את בתרונות נחל שונרה. התוצאה המרשימה הוציאה את כל משתתפי הטיול מהרכבים כדי לצפות בו מקרוב. חלק ירדו לתוכו, רגלית כמובן והילדים טענו שזה המבוך הכי "מגניב" שפגשו. מכל פינה מדובר במחזה מרהיב וייחודי והמצלמות לא הפסיקו לעבוד. אז עצרנו לארוחת צהריים.

אנחנו מתקדמים על שביל ישר וארוך בחלקה הדרומי של שמורת חולות עגור ולקראת סופו מגלים דיונה ענקית. חבורת הילדים שבקבוצה, ששאלו אותי במהלך היום בקושי 200 אלף פעם, מתי נגיע לדיונות..? הסתערו על הדיונה כאילו אין מחר והמבוגרים יותר התפנו בשלווה להניע את ערכות הקפה. השמש החלה לשקוע והוסכם על כולם שזו נקודה נהדרת לסיום הטיול. עוד קצת על השבילים החוליים לכיוון הישוב באר מילכה ואנחנו ביציאה לכביש.

תודה לכל המשתתפים,
להתראות בטיולים הבאים.
קובי.

לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן