והפעם מפני ים המלח בגובה 392 מטר מתחת לפני הים, עד למרום הר מונטר 524 מטר מעל פני הים. 924 מטרים של מעלות ללא הפסקה!
אחרי שחצינו את נחל אוג התחלנו בטיפוס עקלתוני למרום מצוק ההעתקים, הדרך רצופה מכשולים מסוגים שונים, רובם תולדה של זרימות מים חזקות של מי השטפונות של החורף החולף.
גיבורינו לא מתרגשים וכמו נחש ארוך השיירה מטפסת אט אלעל.
כאשר חולפים את הגבנון האחרון במעלה למצוק ההעתקים מתגלה במת מדבר יהודה שהיא מישור שממנו בולטות אלפי גבעות והרים נישאים. הראשון שנקרה בדרכנו, קצת מצפון לדרך, הוא ג'בל חרמון. אליו שמנו פעמינו בטיפוס עקשני בשביל רצוף בורות ודרדרת עפר תחוח, המטפס אל פסגת ההר דרך "סכין" שהיא שלוחה שהשיפוע שלה סלחני ומאפשר פריצת דרך מתאימה לכלי רכב (עם הילוך כוח כמובן).
משפרצנו אל פסגת ההר התגלה בפנינו "פלא" מדהים בדמות ארבעה מטוסים קלים החונים על פסגת ההר כאילו זה שדה תעופה תקני במישור החוף. לא עבר זמן רב עד שגמאנו את כמה מאות המטר שבין מוצא המעלה לחניון המטוסים וקיבלו את פנינו כמה מהחניכים בקורס טיס של המדריך. חיבוקים ואלף שאלות. מטוסים מיוחדים לנחיתה על מסלולי עפר קצרים במיוחד. שג'בל חרמון מספק כזה.
נפעמים עדיין מפתיחת התחום החדש והמרתק של טיולי מדבר, שמנו פעמינו אל המורד מההר אל עבר נחל סככה, שבערוצו ניסע לעבר פיסגה נוספת שצופה על ים המלח - ראס מועקיף.
לעומת הריגושים שחלו, הדרך מעט חדגונית והקירות הנמוכים של האפיק מנסים להתחרות בנופי שמהפסגות. חיש קל זנחנו את הנחל והתחלנו בטיפוס לעבר ראס מועקיף הגבוה אך במעט מג'בל חרמון. על הפסגה מקום מצומצם לחניה, והתקבצנו לתצפית על הנוף המדהים שנשקף לכל עבר ממרומי ראס מועקיף. הירידה אל נחל עמרייה מזמנת מכשול עקשן שמצריך ירידה זהירה בהכוונה צעד אחר צעד.
המעלה הרביעי בשורה הוא מעלה תלול המחלץ את הנוסעים בנחל קטן, שנקרא וואדי אום סיירה - נחל "האמא של המסיירים/מטיילים". הנחל הוא יובל קטן וקצר של נחל גורפן שהוא אחד הנחלים הגדולים היורדים מגב ההר אל מצוק ההעתקים. הנחל מסתיים פתאום בחצי מכתש עגול שהיציאה ממנו לחופשי היא דרך מעלה תלול שבסופו מדרגה ולפניה דרדרת קשה ושפע של סלעים.
אחרי שהמדריך טיפס למעלה והתארגן להכוונה התחילו גיבורינו להתמודד עם המעלה אחד אחד. ברעש מנועים ותמרות אבק הגיעו כולם למעלה מחייכים ומלאי סיפוק.
המעלה מבקעת הורקנייה לחורבות הורקנייה הוא המעלה החמישי שבדרכנו, והוא מתפתל בנחל אנונימי לגמרי הקרוי וואדי אל עיד' ראווי. רוב הדרך היא סתם מעלה תלול, אך חלקה הראשון בתוך הנחל הוא התכתשות קשה עם סלעי נחל גדולים שמונחים על הערוץ ללא הרבה יכולת לתמרן על מנת להתחמק מפגיעתם. הרבה הכוונה, ופה ושם קדימה - אחורה, ושוב אנחנו יוצאים כמנצחים והרכבים שוב חונים בגאווה על פסגת ההר.
סיום המעלה המוצלח מזכה את החברים באוויר פסגות צלול, נוף מרהיב וארוחת צהריים דשנה עם בריזה נעימה .
הר מונטר הוא ההר הגבוה שבין שרשרת ההרים שממזרח לרכס הרי ירושליים. גובהו 524 מטר מעל פני הים ועליו שרידים היסטוריים מהתקופה הרומאית ומימי מלחמת העולם הראשונה שם התחיל כיבוש ירושלים מידי הטורקים עלי ידי צבאות הגנרל אלנבי. המעלה תלול עם מהמורות רבות היוצרות אובדן אחיזה בהצלבה והרכבים ללא נעילת דיפרנציאל מצריכים את כל יכולת הנהג והמכוון למצוא נתיב בו יש אחיזה לפחות לשלושה גלגלים. תרגיל מכובד שיוצר הרבה תמרות אבק ורעש מנועים. הסוף כמובן טוב ואנו על הפסגה צופים בנוף המרהיב ושומעים קצת היסטוריה.
הדרך מהר מונטר לעבר מישור אדומים, יורדת על מורדות ההר הצפוניים אל עבר נחל קניוני ועמוק שאותו יש לחצות וכאפיזודה אחרונה צריך לטפס על קיר הקניון הצפוני על מנת לעלות חזרה על דרך המלך לעבר הסיום במישור אדומים.
הטיפוס הזה גרם למדריך שמכוון את העולים בהר להחסיר שתי פעימות לב
וכך לאחר שיכולנו לקשיים ולמכשולים "נחתנו" מעדנות על פיסת הדרך בואכה היישוב מישור אדומים, שם סיכמנו יום מקסים ומרתק וקבענו להמשיך ולטייל ביחד.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
1 תגובות
1
אורח/ת - אהרון י.
30 במרץ 2021 ב 15:30
תודה לאמיר על היום הניפלא
תגובות