רקסטון ברמת הגולן - נשמע ונראה מצויין!

בבוקר שבת, שעל פי התחזית אמור להיות חם מאוד, נפגשנו לרגלי הרמה. החברים עם רכבי הסאנגיונג רקסטון כהרגלם - מדייקים כמעט כולם.

מה שמאפשר לנו קפה קטן, חלוקת מכשירי קשר... ולדרך. גבעת האם וחורבת עומרית הם שני אתרים שלא רבים מבקרים בהם משום היותם רחוקים מהכביש, אבל לנו אין כמובן בעיה והחברים איך לומר בעדינות "פעורי עיניים" מהנוף כמובן ומהאתר הארכאולוגי המפתיע, שטרם נחשף כולו וכבר מרמז על עבר יוצא דופן.

שם הזכרנו את אורי אילן שמקום נפילתו בשבי יחד עם ארבעה חיילים נוספים סמוך לחורבת עומרית. אורי אילן הוא איש גולני שנרצח בשבי הסורי ובין אצבעות רגליו נמצא פתק שהטמין ובו היה כתוב "לא בגדתי".
משם המשכנו לתל פאחר, גם שם שוחחנו על הקרב וחלקנו כבוד לנופלים.

את מגרש החניה של האתר חלקנו עם חבורה גדולה של רוכבי אופנוע. אי אפשר שלא להתפעל מהכלים המצוחצחים והארגון והסדר של החבורה... אם מישהו מהם קורא - סחתין עליכם...

הזמן לא עומד מלכת והילדים בקבוצה (והמבוגרים) מתחילים לגלות סימני רעב. נסיעה לא ארוכה ואנו בעין פיט.

מעיין צלול וקר חלק מחברי הקבוצה כבר במים וליאל הקטן והחמוד להפליא מחלק לנו ברוחב לב ממה שהוריו הביאו...

שפני הסלע מביטים בנו אוכלים, מחזה יפה עם הגורים הקטנים.

המשכנו לטפס על עבר יער אודם, הפרות פינו לנו מקום לצילום הקבוצתי ליד הג'ובה הגדולה.

משם עלינו להפריע את שלוות חבורת עושי היוגה על הפסגה המשקיפה ב-360 מעלות אל נופי הרמה.

מספרים ברדיו שחם היום... על הפסגה רוח קרירה ו-20 מעלות, איזה כיף.

את הקציצות הנהדרות שהביא אדי אכלנו בצל האלונים בשלווה אולימפית. הרמנו את עצמנו בכוח והמשכנו לכיוון תל יוסיפון המסמן את תחילת הציר אל עבר הכפר רמתנ'יה. להקת צבאים קטנה קיבלה את פנינו כבר בתחילת הציר, שם הסתובבנו לנו כשעה בין עצי האגוז ותאנה המושלמים במה שנראה כמו אי ירוק בים צהוב בלב הגולן.

ופתאום נהיה 17:30... ואנו בחושניה.

סיכום קצר במהלכו בלב שלם החמאתי לנהגים על הנהיגה המצוינת, שהביאה אותנו לסוף הטיול ללא תקלות.

נפרדים בחום מהחבורה הנפלאה, בתקווה להיפגש בשטח מהר ככל האפשר.

גיא זילברמן.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן