סיכום טיול ג'יפים בדרום רמת הגולן 5/6/21

הקיץ מתחיל רשמית רק ב-21 ליוני, אבל בינינו, כבר מתחילת מאי השמש קופחת בעוז וכולם מזיעים ומקטרים. המדבר נכנס לתרדמת קיץ מבחינת מסעות וטיולים כי באמת חם מדי, והדגש עובר לצפון. לא שקריר כאן, אבל בכל זאת קצת פחות חם, יש צל בכל מיני מקומות וכאשר ברמת הגולן עסקינן, אז גם מים קרירים לטבול בהם רגליים ולהירגע קצת מהאקשן.

אקשן? כן. המסלול שמטפס מכביש 92 לבני יהודה הישנה ולמצפה אופיר, ומשם למפגש הנחלים סמך ואלעל, מטפס במעלה סמך לגשר הסורי ומשם יורד דרך נחל כנף לעין כנף, חרבת כנף ומסתיים במושב מעלה גמלא, הוא מסלול לא ארוך אבל "עבה" – כל כולו מתבצע במצב LOW בתיבת ההעברה ודורש עירנות ומיומנות בנהיגת שטח. נהגים מנוסים בג'יפים משופרים ימצאו אותו כלא קשה אבל כן מעניין, אך לנהג השטח הממוצע ברכב כביש-שטח "רגיל" מדובר בציר הרפתקני שאין בו רגע דל.

נפגשנו בתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ האון, על כביש 92 שממזרח לכנרת. הסופה העתיקה תוביל היום שיירה רצינית של 12 רכבי שטח, כולם עם הילוך כוח שבתיאוריה אין להם בעיה עם המסלול – רנגלרים, לנדקרוזרים, פאג'רו, ג'ימני, גרנד צ'רוקי, דיסקברי 3 משודרג. לא צפויות בעיות. או שאולי כן?..... הגרנד צ'רוקי של איאס מאובזר במדרגות צד דקורטיביות נמוכות ופגיעות שאני חושש שיגרמו לו לקשיים.... וחוץ מזה יהיה גם חם היום. תדריך, חלוקת מכשירי קשר, ואנו יוצאים צפונה על הכביש.

נכנסים לשטח ליד מצפה נוקייב לכיוון המעלה הארוך והמפותל המוביל לבני-יהודה הישנה. עצירה לריקון אוויר מהצמיגים, ומיד על ההתחלה נדרשים שילוב ל-LOW ונסיעה איטית וזהירה, עקב בצד אגודל – יש כאן דרדרות, הצלבות, בולדרים, חריצים.... לנהגים לא מנוסים, גם ברכב טוב וחזק שמתאים לתרחישים הללו, קל מאוד לטעות ולהיכנס למצבים דרמטיים שחלקם מחסירים פעימה... אבל כולם מתגברים לבסוף ואנו מגיעים למצפה אופיר לארוחת בוקר.

מצפה אופיר הוא מקום קסום, תצפית מרהיבה על הכנרת, עם עצי זית מצלים, שולחנות אבן ונוף מעלף ואנו מתפננים כאן לא מעט זמן, אוכלים משהו ולוגמים קפה, שתהיה לנו אנרגיה לקראת הבאות.

מצפה אופיר - נקודת תצפית בדרום רמת הגולן, שהוקמה ע"י ג'ימי שעל ממושב גבעת יואב לזכרו של בנו אופיר, שנולד בשנת 1970 ונפטר בשנת 1986 ממחלת כבד נדירה. מרחבת המצפה יוצא שביל הליכה מסומן, העובר לאורך המצוק ושרידי המוצב הסורי "סקופיה", לעבר שרידי המושבה בני יהודה. באזור המצפה נטועים עצי זית וביניהם מספר שולחנות אבן המשמשים לפיקניקים.

ממצפה אופיר אנו יוצאים לנסיעת כביש קצרה על כביש 789 ונכנסים לשביל המסומן בירוק היורד לכיוון מפגש הנחלים סמך ואל-על. השביל הזה טומן בחובו הרפתקאה של חציית כמה בורות עם מעברי ובוץ גם בשיא הקיץ – וכרגיל הם מעכבים כל קבוצה שמגיעה לכאן. כלי רכב נמוכים מתיישבים כאן בקלות על הגחון או על בולדרים גדולים שמתחבאים בתוך השלוליות העמוקות. גם אנחנו מתעכבים כאן קצת עד שכל השיירה עוברת - נדרשים כיוון מדויק מבחוץ ולעתים גם משיכה קלה ברצועה מהסופה... אבל המכשולים מאחורינו ואנו חוצים את מפגש הנחלים בשני מעברי מים עמוקים בגובה של יותר ממחצית גובה הגלגל.

"מעלה סמך" הוא ארוך ומפותל, בכמה נקודות גם תלול וכרגיל ברמת הגולן – מסולע ומחורץ, עם כמה מעברי בולדרים ששוב מאתגרים את שלמות מדרגות הצד הנמוכות של הגרנד צ'רוקי, אבל איאס תופס בטחון ומפגין נהיגה מצויינת, וכבר לא נדרש לשום עזרה מרכב אחר. המדרגות שלו לעומת זאת, סובלות קשה... לגשרון תוואי ההטייה הסורי על נחל סמך אנו מגיעים ללא עיכובים או בעיות מיוחדות, והמקום הזה הוא אחד הקסומים שאני מכיר – צל, מים צלולים ומשיבי נפש לשכשוך, טבילת רגליים והירגעות כללית.

גשר תוואי ההטייה על נחל סמך - בשנת 1964 החלה סוריה בעבודות להטיית מי הבניאס והחצבני לגולן ומשם לירמוך כחלק ממימוש החלטות הליגה הערבית לפגוע במשק המים של ישראל ובמיזם המוביל הארצי הישראלי.

פרטי המידע המודיעיני על עבודות ההטייה הגיע בין היתר באמצעות המרגל הישראלי אלי כהן שפעל אז בתוככי צמרת השלטון הסורי. מדינת ישראל הגישה מס' תלונות לאו"ם שלא סייעו להפסקת העבודות. העבודות בוצעו במס' מקומות ברמת הגולן , וכתוצאה מכך פרצו מס' קרבות בין ישראל לסוריה שנודעו בשם "הקרב על המים".

בתחילה לא הצליח צה"ל לפגוע בכלים המכניים הסוריים בשל הטווח הארוך, אולם הודות לשינוי שהוביל ישראל טל ז"ל (אבי טנק המרכבה שהיה אלוף בצה"ל בהמשך), בתורת הירי של התותחנים שבטנקים (טכניקת "ירי עקיף"), הצליחו אלו לפגוע גם במטרות הרחוקות, וכתוצאה מפגיעות אלו הסורים עברו לעבוד על מקטעים בעומק רמת הגולן. ביולי 1966 הפציץ חיל האוויר את הכלים המכניים שעבדו על תוואי ההטייה והעבודות פסקו. הגשר בנוי מאבני בזלת מסותתות והינו מבנה מיוחד וחריג בנוף הפראי של האיזור.

בצל שמתחת לגשרון, עם הרגליים טבולות במי נחל סמך הקרירים והצלולים, קל מאוד לשכוח את עצמנו לזמן בלתי מוגבל, אבל העצירה בגשרון היא רק אתנחתא. סיום המסלול כבר לא רחוק, אבל הדרך אליו איטית והמשך המסלול עדיין איטי ומאתגר – הטיפוס מהגשרון לכיוון דרום-מערב הוא סלעי ומבולדר, וממנו אנו יורדים בציר משובש לחציית ערוצו של נחל כנף – גם כאן יש מעבר טכני מורכב בין סלעי ענק שמצריך כיוונים קפדניים מבחוץ כדי לא להיתקע או לנפץ משהו.... כולם עוברים בשלום, אבל זה דורש זמן ובלי להרגיש כבר חמש וחצי לפנות ערב וכולם כבר עייפים ומרוצים מיום אינטנסיבי מאוד. פרידה מהקבוצה בחניון עין כנף – מכאן הדרך הביתה תיעשה על כביש סלול, אנחת רווחה לצמיגים ולמתלים המעונים....

עוד טיול במסלול מהכנרת לנחל סמך הסתיים בשלום ובחיוכים גדולים. היה לנו חם, היה לנו נוף מרהיב, קצת הסטוריה, הרבה אקשן בנהיגה ובמעברי המכשולים והרבה כיף. הקבוצה הפגינה משמעת, עקומת למידה תלולה ומהירה ונהיגה מצויינת - ונתנה לי הרבה שקט נפשי. היה לי כיף לטייל אתכם, ואני מצפה לפגוש אתכם שוב בטיולים הבאים!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן