יצאנו לטיול מדברי שבסיומו בריכה טבעית וצוננת, כי אין חוויה מרגשת יותר מאשר הגעה לנווה מדבר עם מים צוננים אחרי נסיעה במדבר צחיח ולוהט
צילמו: אראלה יואל, רועי כהן, ערן בן ישי ואמיר נחומי
מאת: אמיר נחומי
26/07/21
מכתש רמון שהוא הגדול שבמכתשי ארץ ישראל, אורכו 40 ק"מ ורוחבו 9 ק"מ. ממצפה רמון אל הקצה הצפון מערבי מהלך 20 ק"מ הדרך בעבירות קלה למדי מתנהלת על שפת המצוק ומידי פעם ניתן לראות את המכתש בכל הדרו.
הקטע השני במסלול הוא מסלול לא קשה של מספר מעלות ומורדות העוקף את המצוקים הגבוהים של קצה המכתש בואכה ה"מרפסת" של קצה המכתש הצופה על מעלה נוח.
לשם הגענו כמעט בצהרי היום ושם סיפרנו איך נוצרו המכתשים של ארץ ישראל שהם מכתשי בלייה בניגוד למכתשי העולם שרובם מכתשי פגיעת מטאוריט. שם קרתה תקלה "מוזרה" ברכב של המדריך - הרכב ננעל כאשר המפתחות מונחים להם בשלווה על מושב הנהג... מה עושים? הרכב נעול ואין אפשרות לפתוח את הדלתות. לבסוף עלה הפתרון - בדמות פרוק החלון האחורי מציריו, הזזתו למרווח קטו דרכו הצליח אחד מהילדים שנסעו עימנו להשתחל לתוך הרכב ולדוג את צרור המפתחות המיוחל. הסוף טוב הכל טוב, ובאיחור של כשעה ומחצה, עזבנו את מרום מעלה נוח בדרך לבקעת אבו טריפה - הקטע השלישי במסלולנו.
המציין את הקטע הזה במסלולנו הם מספר קטעי דרך בעבירות כמעט קשה (יש לזכור את סוגי הרכבים - 4 רוביקונים, לנדרובר דיסקברי 3, טרופר וסוזוקי גרנד ויטארה.) עברנו את כל המכשולים ללא תקלה או פגע, בזכות נסיונם של הנהגים וקצת הכוונה צמודה של המדריך. ואו אז אחרי שעה קלה של נסיעה צפו עינינו בבקעה היפה הנקראת על שם הנחל הזורם בתחתיתה - נחל טרף.
לאחר שהעפלנו להר אורחות מבקעת אבו טריפה עלינו על דרך קדמונית מתקופת שלטון העותומנים בארצנו שהובילה מהערבה לבאר שבע ושמה בישראל "דרב אל סולטן" - דרך הסולטן.
הדרך אינה קשה, ועוברת בתוואי שטח שמציג לנוסע נופים מרהיבים של הנגב התיכון, המעבר הדרומי של הדרך הוא רכס הר אורחות שאדריכל הטבע פשוט השתולל בבריאתו ומן הצד הצפוני רואים למרחוק את נחל ציו עליון ובמרכזו מתנוסס הור ההר בכל יופיו. הדרך יורדת לעבר בקעת צין דרך נחל חווה ובו נסענו מספר ק"מ בקניון המרהיב שחצבו מימיו השוצפים בעת שטפון.
התקלה של נעילת הדלתות "גזלה" מאיתנו כשעה ומחצה בה היינו אמורים לטבול בעין עקב.
כך או כך הגענו את המעיין בשעות בין הערביים ולא נותר לנו זמן רב לטבול במימיו הצוננים - למצער כשעה קלה בטרם מגיע הפקח של השמורה ומאיץ בכולם להתקפל ולעזוב בטרם ירדה החשיכה. בשעה שש בערב אנו חזרה בחניון. הג'יפאים צולים את יתרות הבשר על המחבת בטרם נצטרך לעזוב. מקום מושלא שלבטח נשוב אליו בקרוב.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
3 תגובות
1
אורח/ת - אורי
01 באוגוסט 2021 ב 15:19
נראה מדהים! עושה חשק
2
אורח/ת - טל ל.
05 באוגוסט 2021 ב 15:15
היה ממש כיף, תודה רבה, נתראה בטיול הבא
3
אורח/ת - אראלה ודן
05 באוגוסט 2021 ב 15:16
תודה על ההדרכה ו"ההובלה" במשך כל המסע
תגובות