מועדון סוזוקי במסע ממדרשת בן גוריון למכתש רמון בשיירה קשוחה ועליזה - 21/8/21

בשעה 09:00 בבוקר, בחניון הקרוב לקבריהם של פולה ודוד בן גוריון, פתחתנו בתדריך לקראת היום שמחכה לנו. מסלול ארוך של כמעט 90 ק"מ בעבירות קלה עד בינונית לרכבים בעלי הילוך כח. אנחנו עוברים עליו מול מפה פתוחה, כללי בטיחות לנהיגה בשיירה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל וקדימה, יוצאים לדרך.
אנחנו יורדים על הכביש ברצף של סרפנטינות מאחוזת הקבר לתוך נחל צין ופונים שמאלה ומזרחה לנחל צין ולשביל המסומן באדום כשממש משמאלנו חניון לילה צין.

עצירה קצרה ליד באר המשאלות וכולנו משתאים למשמע השריקות העולות ממנה עם כל אבן שאנחנו משליכים לתוכה.
כעבור מרחק קצר פנינו ימינה ודרומה לביקור בעין עקב שמלא מים ולשמחתינו כמעט וריק ממבקרים נוספים. שכשוך מרענן כפתיח לטיול זה נהדר וכעבור פחות משעה אנחנו שוב חזרה בסוזוקים.
אנחנו חוזרים כמו שבאנו לשביל הראשי, הוא ציר נפט ופונים איתו ימינה ומזרחה עוד כמה ק"מ עד לפניה נוספת ימינה ודרומה המובילה לעין זיק ועין שביב.

סיפורו של ציר הנפט

השביל שאליו הגענו, תחילתו בנמל אילת וסופו בנמל אשקלון. לצד השביל ומתחתיו עובר צינור נפט השייך לחברת קצא''א (קו צינור אילת אשקלון) ואשר משמש גשר יבשתי בין ים סוף לים תיכון. גשר זה חוסך לאוניות נפט את זמן המעבר והתשלום בתעלת סואץ.
בעבר שימש הצינור להזרמה של נפט מאירן לאירופה ולאחר מכן הוכשר הצינור לזרימה בכיוון ההפוך - לנפט מרוסיה המיועד להגיע מזרחה.

אנחנו עדיין על ציר הנפט ובנקודת הפיצול, שבה הסמ"ש הירוק מתחלף בכחול, אנחנו פונים שוב ימינה ומיד אחר כך שמאלה בשביל המקביל לציר הנפט עד לחניון מסודר, ממנו יש להמשיך בהליכה קצרה עד לעין שביב המוצל והנעים, מקום מצוין עבורנו לארוחת בוקר מאוחרת.

עין זיק ועין שביב

מספר מעיינות המגיעים ממי תהום ויוצרים נווה מדבר גדול באמצע השממה של שמורת צין. הנסיעה במקום מוגבלת לשביל המסומן בלבד ולעין שביב אפשר להגיע רק בהליכה רגלית לאחר חנייה בחניון המסודר.
עין זיק הוא ואדי א-שהביה (הניצוץ) ובהמשכו עין שביב ממנו מטפס שביל רגלי למצוק הצינים, הלא הוא מעלה זיק ה''אמיתי'' (ולא המעלה הקשה לרכבי 4X4 בהמשכו של ציר הנפט - קישור למעלה זיק לרכב). במקום נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברונזה, מתוארך לכ-2,000 שנה לפני הספירה.

אנחנו חוזרים שוב לשביל הראשי ופונים ימינה ומזרחה על הסמ"ש האדום וחוצים את בקעת צין עד לגשר הרכבת הגדול של נחל צין. עוברים תחת גשר הרכבת הגדול של נחל צין וממשיכים עד הירידה דרומה וימינה לנחל חוה, לאחר 200 מטר מגיעים למעבר מתחת לסוללה של פסי הרכבת וזה מצטלם נהדר. המעבר נמוך באופן יחסי וחלק מהרכבים עוברים על הקשקש ובמרחק של מ"מ מהתקרה, חלק אחר עבר גם אם היה צורך להוריד לחץ אוויר ל-6 PSI ולהושיב כמה אנשים גדולים באחורי הרכב..

מסילת הברזל

מסילת הברזל אותה חצינו פעמיים היא חלק בלתי נפרד מהנוף וממפעלי הפוספט בנחל צין ובאורון. היא מחברת את מפעלי צין הנמצאים נמוך יותר בנחל צין עם מפעלי אורון הנמצאים צפונית לנו ומובילה את המחצבים לכיוון דימונה ומשם לנמל אשדוד.

הסלעים שאנחנו רואים ועליהם אנו נוסעים, נוצרו בים שכיסה כאן את הכל בעבר הרחוק, לפני כמה עשרות מיליוני שנים. אפשר לראות את משטחי הצור הנמצאים מעל סלעי הגיר וכולם יחד נוצרו, בזמנים שונים, בים. סלעים אלו מורכבים משלדי בעלי חיים ואצות שחיו, מתו ושקעו על קרקעית הים של אז. כיום הקרקע עשירה בקלציט ובזרחן וממנה כורים את הפוספט.

השיירה ממשיכה עם נחל חווה לכיוון הר ארחות ומעבר נחל חגור. הדרך מפתיעה מידי פעם במעבר מאתגר כזה או אחר, מדרגות וערוצים הדורשים הכוונה קרקעית מדוייקת.

בדרב אל סולטן (דרך השליט) מפגש שבילים אדום כחול שחור, אנחנו מגיעים מהאדום ופונים ימינה לכחול ולכיוון נחל טרף ופרסת טרף.

דרב אל סולטן

היא דרך השליט - הדרך הקצרה ביותר מהערבה לנחל הבשור (ומשם לנמל עזה) אשר שימשה את הנבטים והביזנטים מהמאה ה-10 לפני הספירה. דרך השליט עוברת צפונית לדרך הבשמים, שעברה בתוך נחל נקרות, והיא מתחילה מעין רחל (אתר נבטי) מצפון לספיר על כביש הערבה ומטפסת עד לנחל הבשור.

הציר יפהפה וכשמו, בצורת פרסה הנע בסמוך לנחל טרף ומאופיין לכל אורכו במעברים טכנים, עליות וירידות תלולות ומדרגות סלע. חוויה אמיתית לאוהבי נהיגה טכנית ומאתגרת. הילוכי הכח בשילוב נעילות דיפרנציאלים דפקו שעות נוספות וכמוהם, החיוכים הגדולים על פניהם של המשתתפים. אם אני אכתוב שראיתי שגם כמה מהרכבים חייכו חיוך גדול תחשבו שהשתגעתי, אז אני ארד מזה.

מרחק קצר לאחר הקטע הטכני ואנחנו עומדים בקצהו העליון של מעלה נח וצופים על מכתש רמון מהזווית הכי טובה שיש לו להציע. מאחר שזוהי שעת ערב מוקדמת אז גם בשעה הכי טובה ובצבעי שקיעה מרהיבים.

מכתש רמון

תכל'ס, מדובר במוזיאון גיאולוגי מאובן הייחודי לנגב הישראלי. אורכו כ-40 ק''מ, רוחבו המירבי כ-9 ק''מ והפרש הגבהים בו מגיע עד לכ-400 מטר. בעצם, המכתש הישראלי הוא ייחודי - שקע/עמק הנמצא בשיא הגובה של ההר ונוצר בתקופת אקלים גשומה לאחר ששכבות הסלע נסחפו דרך הנחל (נקרות) המנקז את פסגת ההר.
כיום האקלים המדברי היבש שומר על קירות המכתש מפני בליה וכך נחשף בפנינו מגוון עצום של סלעים אשר נוצרו בתקופות גיאולוגיות שונות.

יורדים את מעלה נוח לתוך המכתש מרחק של כ-5 ק''מ על השביל המסומן באדום עד לנקודת המפגש עם השביל המסומן בירוק. הירידה במעלה נוח אינה קשה אבל מפוזרות לאורכה 2-3 מדרגות הדורשות מהנהג לדעת מה הוא עושה ובסופה נכנסים לבקעת מחמל. השביל האדום עליו נסענו פוגש סמ"ש שחור, הוא ציר הנפט ואיתו אנחנו ממשיכים דרומה כ-5 ק"מ נוספים, חניון בארות מימין לנו ועוד קצת ואנחנו פוגשים את כביש 40 החוצה את המכתש ובעצם מגיעים לנקודת הסיום של הטיול.

תודה ענקית לכל המשתתפים,
להתראות בטיול השטח הבא..
קובי

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן