יומן מסע מיוחד מים תיכון לים כנרת - סוכות 2021

נפגשנו ביום חמישי בבוקר באחד מחופיה הצפוניים של קרית ים.
חוף שקט, נחמד, עם ספסלים על הים - מקום מושלם להתחיל בו את המסע שלנו.
מדוע אני קורא לו מסע ולא טיול?
מסע זה משהו מורכב יותר, עמוק יותר, קשה יותר מטיול, ולנסוע מים לים בשלושה ימים, שני לילות לינה בשטח ומעבר בכל האתרים בהם תכננתי לעבור - זה לא טיול, זה מסע.

הצטרפו אלי למסע משתתפים מכל הארץ שכללו זוגות ומשפחות, קבוצה מגוונת בגילאים ובגילים של האנשים, אבל עם מכנה משותף אחד - אהבת הטבע.
לשמחתי למסע הזה הצטרפה אלי אשתי אהובתי וזאת היתה הזדמנות לחשוף אותה לטיול הזה שאני כל כך אוהב.

אחרי הסבר על המצופה לנו, לגימת תה צמחים מתוק, חלוקת מכשירי קשר ותדריך בטיחות - יצאנו לשטח.

נסענו בשדות של קיבוץ אפק והקריות, טיפסנו וירדנו את כל יער אחיהוד ועצרנו לארוחת בוקר.

משם המשכנו ונכנסנו לנחל כזיב וחנינו בחניה של עין חרדלית.
הלכנו מספר מועט של מטרים ומיד נכנסנו למים הצוננים של הנחל, לאחר הליכה במים הגענו לאזור המוצל והקריר של עין חרדלית - נביעות קרירות הבוקעות מבטן האדמה עם מים צלולים ומדהימים.

חזרנו לרכבים וטיפסנו דרך השטח לפארק גורן ושם עצרנו לתצפית על המונפורט ולארוחת צהריים טעימה.

בתחנה הבאה נכנסנו לנחל בצת עליון, נסענו בחורש טבעי מהמם והוא לקח אותנו לקו דיווח 105, מיקום חטיפת החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר זכרם לברכה, החטיפה שגרמה לפריצת מלחמת לבנון השניה.

אחרי סיפור הקרב בנקודת החטיפה נסענו אל הקירות המדברים מאחורי שתולה, שם עצרנו סיפרנו את סיפורם והצטלמנו איתם.

היום היה עמוס והגענו בדיוק לשעה הנכונה להתחיל לנסוע לחניון הלילה בהר מירון ולהתארגן עוד באור לחניית הלילה שלנו.

חנינו במעגל רכבים, כל אחד בנה את האוהל שלו והכין ארוחת ערב, לאחר שכולם שבעו הדלקנו מדורה קטנה, נדב הביא בצק מוכן ושוקולד וכולם ניגשו למלאכת הכנת הפיתות עם נוטלה על סאג' - קינוח מעוללה לסיום יום מתוק.
החזאים הבטיחו לנו גשם - והם אכן צדקו. החל מ-22:30 החל לרדת גשם שהבריח את כולם לאוהלים.... וליווה אותנו עד שעות הבוקר המוקדמות.
מי שלא חווה גשם על האוהל כאשר הוא שוכב בפנים בשק"ש החם - פספס חוויה מטורפת (חוץ מרן ואתי מאירי - שלהם לא היה כיסוי לאוהל).

היום השני למסע

בבוקר התעוררנו (מי שהצליח לישון אחרי כל הצעקות של הנערים שהיו לידנו ועשו מסע מים לים ברגל - והיו ללא אוהלים כלל!) למז"א חורפי וממש אירופי.

את הבוקר פתחנו בטיול רגלי בשביל הפיסגה - הליכה בתוך החורש הנקי והשטוף עם ריח של גשם נקי באוויר, ממש חוץ לארץ! וגם הנוף היה עוצר נשימה, התצפיות היו יפות והראות מדהימה.

משם המשכנו לטבילת בוקר במעין עין ליאור, המים הקרירים ציננו הייטב את כל מי שנכנס אליהם.

משם המשכנו לטיול ביער ביריה ובשביל הלוחמים, כאשר באמצעו עצרנו לאכול ארוחת צהריים טעימה.
המשכנו ועצרנו בקרן נפתלי לתצפית עוצרת נשימה על עמק החולה.

העצירה הבאה היתה בנקיקי יפתח, לאחר צעידה קצרה מהחניה הגענו לנקיקים. תופעה גיאולוגית ייחודית של סדקים בסלע הקשה אשר יצרו מסלול מדליק לטייל בו, אמנם לא ארוך אבל שווה.

חזרנו לרכבים ונכנסנו לדרך נוף הרי נפתלי - דרך מדהימה הצופה על עמק החולה. באמצע הדרך עזבנו אותה והתחלנו לטפס על רכס רמים בשטח, בשבילים מתפתלים ויפים.
עצרנו לראות את מכרה הברזל משנות ה-50 והסתכלנו על קרית שמונה מלמעלה.

המשכנו בציר התצפיות הזה עד שהגענו למצפה דדו במטולה.
שם עצרנו להסבר ותצפית כאשר בסיומה הגענו למתחם גן הצפון להצטיידות מחדש במה שחסר (כולל דלק לאוטו) ונסענו לחניון הלילה מעל קרית שמונה.

לשמחתי היינו לבדנו בחניון הלילה, התארגנו, בנינו אוהלים וישבנו לאכול ארוחת ערב, בסיומה הדלקנו מדורה קטנה ונחמדה.

היום השלישי למסע

בבוקר האחרון של הטיול התעוררנו לאחר שכולם ישנו מצוין! (כנראה השקט והעייפות של היומיים הראשונים עשו את שלהם).
תדריך, השלמת הסברים, תדריך בטיחות וחלוקת מכשירי קשר ויאללה לדרך.

התחלנו באנדרטת אסון המסוקים, שם סיפרתי את סיפור התאונה ומשם הסתובבנו באתר, היה מרתק, מרגש ומעניין.

טיפסנו לרמת הגולן במקביל לנחל סער (המהווה את גבול הגזרה בין רמת הגולן לחרמון) ועלינו עד מסעדה.
שם עצרנו לטעימת הכנאפה הכי טעים בארץ.

המשכנו והקפנו את ברכת רם (שלצערנו בסוף הקיץ כבר היתה די יבשה). טיפסנו על ההר הכי גבוה ברמת הגולן (הר ורדה) ושם סיפרתי את סיפור השם חרמון וחרמונית.

נסענו דרך המטעים והגענו לאנדרטת עוז 77 - עמק הבכא, סיפרתי את סיפור הקרב המרתק וטיפסנו על הטנקים לראות את ההבדלים בין הטנק הישראלי לסורי.

העצירה הבאה היתה במפקדת הכוחות הסוריים ברמת הגולן, טיפסנו לחדר המודיעין בו שהה מספר פעמים אלי כהן (האיש שלנו בדמשק) ושם קיבל אישור לרדת לרחוץ באל חמה. שמחתי לראות כי החטיבה המרחבית שיפצה את החדר ותלתה שם תמונות והסברים של אלי כהן.

התחנה הבאה היתה הר בני רסן, מתחת לטורבינות רוח. לצערנו הן לא עבדו אך הן עדיין מרשימות.

נסענו לכיוון נקודת ארוחת הצהריים, אך רגע לפני הגענו לנחל גמלא, עצרנו, נתתי תדריך מקצועי לחציית הנחל, חציתי ראשון ונעמדתי בעמדת ההכוונה ביציאה ממעבר המים.
כולם חצו כמו גדולים.

כשהגענו לעין ידידיה - לא היה מקום להכניס סיכה, ובטח שלא קבוצה גדולה כמו שלנו.
החלטנו להמשיך לנקודת הסיום במצפה אופיר.

לשמחתנו - שם היה ריק! כל אחד התיישב על שולחן, ופרס את ארוחתו.
ארוחת סיום המסע, מול הכנרת המדהימה, בשקיעה - אין מראה מרגש מזה.

תודה ענקית לכל המשתתפים בטיול, היה לי העונג להכיר כל אחד ואחת מכם.
יצרנו קבוצה מגובשת וכייפית שהכל היה בה כיף - גם לנסוע, גם לעצור וגם לצחוק מהמון דברים משותפים.

תודה ענקית על טיול מדהים!
שנמשיך להיפגש בדרכים משובשות.
עדי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן