סיכום טיול אתגרי בצפון רמת הגולן – מצומת מחניים לגבעת האם, 25/9/21

המסלול של ציר המוסכים הוא מסלול רמת-גולני קלאסי, השופע סלעי בזלת מאיימים. זה לא מסלול לכל רכב, אבל הוא בהחלט מאתגר – במיוחד נהגים שאינם מנוסים.

נפגשנו בבוקר שישי בתחנת הדלק בצומת מחניים, מעט מאוחר מהמתוכנן – באותו הבוקר גיליתי נזילה מצינור החזרה של נוזל ההגה. למרבה המזל, הייתה זו נזילה קטנה – כך שאפשר היה להשלים את הנוזל החסר ולהמשיך. לקח קצת זמן למצוא, אבל את אושרנו מצאנו במוסך בכפר קאסם, שסיפק גם את הנוזל וגם שירות אדיב למדי.

לטיול זה התקבצו שבעה דגמים קשוחים – שני ג'יפ רנגלר צעירים (אחד קצר 'ספורט', אחד ארוך 'רוביקון'), שני טויוטה לנד קרוזר (אחד קצר וחדיש, השני ארוך וקשיש), סוזוקי גרנד ויטארה ועוד שני שועלי קרבות ותיקים - מיצובישי פאג'רו בן עשרים, לנד רובר דיסקברי V8 בן עשרים וחמש! בעלי הרכבים היו מוכנים לא פחות מאשר כלי הרכב שלהם – מלאי אנרגיה ומרץ, מוכנים לכל תרחיש. היכרות, הצגת תוכניות, חלוקת מכשירי קשר – ויצאנו לדרך.

תחילת המסלול עברה בנסיעת כביש רגילה, מנקודת המפגש בצומת מחניים לכיוון מפל ג'ילבון המהמם; אבל עקב אילוצי זמן והרצון להימנע מבעיות חנייה האופייניות לאזור, החלטתי לוותר עליו הפעם. אז נכנסנו ישר לעניינים.

חלק ניכר מהמסלול שלנו מכונה ציר המוסכים (אפשר להעריך מדוע, אבל נשמע לי קצת מוגזם בעידן הנוכחי), אולם למעשה מדובר בדרך הפטרולים הסורית. דרך זו שימשה את הצבא הסורי עד שנת 1967 כציר תנועה לשירות הצבא, ועד היום ניתן למצוא שם שרידי מבנים (הרוסים ברובם) מהתקופה ההיא. כמו כן, בתחילת דרכנו נמצאת גם בריכת הקצינים – אחת מתוך בריכות רבות שנבנו על מנת לשרת את קציני הצבא הסורי; מדובר בבריכות מוצלות, חבויות בין עצי אקליפטוס ועצי תאנה.

הציר עצמו, כאמור, מאתגר – אם כי לא ברמה מוגזמת. רוב האתגר נמצא בקטע הראשון של הציר (70%-80% ממנו), המרוצף באבני בזלת גדולות; בחלק מהמקומות ניכר כי התוואי סודר, ובחלק ממנו נדרש לעלות על הסלעים והאבנים כמות שהם. עבור כלי הרכב הגיבורים שלנו זו לא בעיה, פרט לגרנד ויטארה שהתקשה, מטבע הדברים; הדבר בעניין הקושי הובהר לבעלי הרכב, והם מצידם קיבלו זאת באהבה – ואנחנו כיוונו אותם ככל שהיה נדרש. זה מסלול חוויתי, שווה לקחת את האתגר.

מאוחר יותר, אחרי שעברנו את הדרך המסולעת ואת מעברי המים היפיפיים, עצרנו להפסקה בעין מימון. בדרך כלל מעדיפים המטיילים להתפרס בשטח המוצל בקרבת החנייה, אולם אני גם חושף בפניהם את ה-נקודה בעין מימון – אותו מעיין נסתר ונחשק, שהגישה אליו אמנם מעט מוגבלת, אבל שווה את המאמץ. עין מימון (במקור עין אל-מא'מון) הוא שקע מלא מעיינות ופלגים, אשר מסודר ומתוחזק באופן שוטף ע"י קבוצת חיילי מילואים של פלס"ר נח"ל, על מנת להנציח את זכרו של חברם צחי קרייפס ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה.

לאחר ההפסקה, המשכנו לכיוון גבעת האם דרך שמורות עין-אלה ונחל עורבים. כאן הציר כבר קל מבחינת העבירות, אבל הדרך מרגשת לא פחות – עם נוף מרהיב על קיבוץ גונן ועמק החולה. בהמשך הגענו לגבעת האם ההיסטורית – גבעה לא גבוהה בפני עצמה (כ-200 מ') אבל עם חשיבות טקטית גבוהה, בשל היותה נקודה גבוהה באופן יחסי. עד כמה הנקודה הזו נחשקת? מעבר לעמדות הירי שבה (עד היום), הנקודה הזו הייתה בשליטה סורית, אח"כ בשליטה ישראלית, אח"כ בשליטת האו"ם ואז שוב בשליטה ישראלית. כיום יש שם בעיקר אתר הנצחה והסברה על מהות המקום.

באתר ההנצחה נתתי קצת רקע היסטורי על המקום, ולבסוף סיכמנו ונפרדנו לשלום.

תודה לכל המשתתפים, נתראה בטיולים הבאים!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן