סיכום טיול למרסבא ולבור עוזיהו במדבר יהודה - 13/11/21

את הבוקר התחלנו במישור אדומים, 12 כלי רכב ובתוכם אוסף מרתק של מטיילים - משפחות ובוגרים.

השיירה הורכבה מ-7 סובארו פורסטר, אחד XV ולהשלמת השיירה סאנגיונג רקסטון חדיש, פאג'רו מכובד, סוזוקי ג'ימני וסגר את השיירה ג'יפ רנגלר רוביקון גיבור.

כולם מוכנים ליום של כיף.

מזג האוויר היה... איך לומר, מעניין. לא חם, אבל האובך היה כמו מסך המסתיר את הנוף המרהיב. החבר'ה הבינו שיום לתצפיות זה לא יהיה ונהנה מהקסם של המדבר באובך. וכך היה.

יצאנו מזרחה. על רחבת ה"מרפסת" הדרומית להר מונטאר עצרנו לארוחת בוקר נעימה, כרגיל ניצלנו את ההזדמנות להכיר את החברים.

משם עלינו אל ג'אבל מונטר, הוא על פי המסורת הר העזאזל. מאחר והתנאים לא אפשרו תצפית למרחק כפי שדורש ההר הגבוה ביותר במדבר יהודה - 524 מ' מעל פני הים, מה שאומר שהוא כ-900 מטר (!) מעל ים המלח אליו הוא צופה, התרכזנו בלספר על ההיסטוריה הידועה של ההר והפחות מידי נחקרת שראשיתה בתקופה הביזנטית ועד חיל המצב הבריטי במלחמת העולם הראשונה.

ממשיכים מזרחה כשנחל קידרון מלווה אותנו ממערב, אל תצפית המרסבא. עושה רושם שכל ישראלי בכלל וג'יפאי בפרט מרגיש שיש לו "חור בהשכלה" ללא ביקור ותצפית אל המנזר ע"ש הנזיר סבאס ז"ל.

והאמת ניתנת להיאמר, כל פעם מחדש המקום והמראה מרגש מחדש, וודאי את מי שטרם זכה לצפות בו.

מי במכשיר הטלפון ומי במצלמה מקצועית וירון סופר עם הרחפן (תודה ירון!) מנצלים את הרגע והמקום לצילומים מרהיבים.

סיימנו את הסלפי האחרון ויצאנו דרומה לבקר באתר אהוב עלי במיוחד - מאגורת העמודים - בור עוזיהו.

המקום שעורר התרגשות רבה בהיותו לא מוכר לציבור הרחב והיה סודם של ג'יפאים ספורים בלבד וחיילים שניווטו באזור, עד לא מזמן. גם היום העובדה שנדרש רכב 4X4 על מנת להגיע לנקודה שומרת עליו.

הבור, או בשמו המדויק מאגורה, נחפר כנראה עוד בתקופה הביזנטית לפני כ-1500 שנה. הוא שונה מהרבה מאגורת במדבר יהודה בכך ששופץ ותוחזק ע"י הבדואים באזור ומשמש נקודת השקיה לצאן גם בימינו אנו.

וכך, כאילו חזרנו במנהרת זמן מאות שנים אחורה, מרחק כל כך קצר מירושלים, למציאות מצד אחד עכשווית ומן הצד השני מציבה אותנו מול מראות מימי קדם.

הבור בתקופה זו של השנה ממתין לשיטפונות ומעט גשמים שצריך על מנת למלא מחדש לשמחת הרועים והמבקרים.

לאחר ארוחת צהריים מאוחרת חוזרים צפונה לכיוון נבי מוסא ומעט אחרי החאן מתרכזים לסיכום קצר, פרידה ונסיעה הביתה.

היה לי העונג להוביל את הקבוצה הנהדרת שעמדה בסימן חיוכים, הומור ונהיגה בוגרת ואחראית שהחזירה את כל הסובארואים עם כל חלקיהם עליהם.
תודה לכל הצלמים על התמונות, תודה לירון סופר על תמונות וסרטוני הרחפן.

נפגש בטיולים הבאים!

גיא זילברמן.