בבוקר נפלא לאחר שבוע חורפי, נפגשנו קבוצה מגוונת ואיכותית לטיול אל עומקו של המדבר, לאורך ציר הנפט עם נגיעות מים ותצפיות מרהיבות
מאת: אריק כהן
22/12/21
ממש לפני תחילתו של החורף ולאחר שבוע גשום יחסית, נפגשנו בבוקר שבת יפה ונעים יחסית בחניון הרועה ממש בכניסה לקיבוץ שדה בוקר, לטיול ג'יפים שכולו מרחבי מדבר פתוחים עם תצפיות מרהיבות לאורך ציר הנפט.
אחרי קפה ראשון, תדריך וחלוקת מכשירי קשר, מסדרים את השיירה ויוצאים לדרך.
התחלנו את הבוקר בירידה מקיבוץ שדה בוקר לכיוון בקעת הצינים דרך מעלה צין, כאשר פנינו מועדות לטבילה קטנה בעין עקב, אחד המעניינות היפים בארץ לטעמי, שנמצא באחד המקומות היבשים בארץ עם משקעים מועטים, אבל מלא כל השנה בעומק של כ-6 מטרים.
בדרך לעין עקב נפגשים עם כמה מעברים טכניים שמצריכים דיוק בנהיגה והכוונות קטנות.
מסיימים את הביקור במעיין ואחרי ארוחת בוקר, ממשיכים לכיוון ציר הנפט עם מעבר כביש קצר בין שדה בוקר לכניסה לנחל חווה, בדרך חוצים את נחל צין כמה וכמה פעמים ולהפתעה שחיכתה לנו ממש מתחת למדרשת בן גוריון אף אחד לא ציפה ולא תכנן (כולל המדריך...)
מגיעים מעבר הכביש ומגלים פנצ'ר ברכב שלי בדופן של הצמיג מה שמחייב החלפה. מתארגנים להחלפת גלגל, פותחים 4 אומים בקלות ומגיעים לאום האחרון שמסרב בכל תוקף להיפתח.
למזלנו, או שלא למזלנו כפי שניווכח בהמשך, הצביטה בצמיג הייתה קטנה יחסית, מה שאיפשר לתקן את הפנצ'ר באמצעות השחלת תועלים וחומר לתיקון פנצ'רים, למלא אוויר ולהמשיך במסלול.
לאחר העצירה ממשיכים לתצפית אל נחל צין, מתחת לחלקת הקבר על ראש הממשלה הראשון מר דויד בן גוריון, בתקווה שתיקון הפנצ'ר יחזיק מעמד לפחות עד לסוף היום.
אחרי מעבר קצר בכביש נכנסים שוב לשטח דרך נחל צין ורמת נפחא לכיוון מאגורות נחש הצמא.
ממש לפני הלשבייה הנטושה של בהד 1 אנחנו מבינים שתיקון הפנצ'ר הספיק רק עד ללשבייה, ואין שום סיכוי לפתוח את האום העקשן.
אני מחליט להשאיר את הרכב בלשבייה, מתחבא בין המבנים, ולהצטרף לרכב של אחד המטיילים להמשך הטיול, לפחות עד מאגורות, מקום שקשה לוותר עליו.
מגיעים מירידה הטכנית למאגורות ונפעמים מהנוף שנגלה אל בקעת צין. הירידה למאגורות מאתגרת וכוללת כמה הצלבות ודורשת נהיגה טכנית מדוייקת והכוונה כדי לא לפגוע ברכבים.
כולם יורדים בשלום ושואלים את עצמם, "מה גם צריך לעלות את זה???" והתשובה היא כן כן כן!!!
מתארגנים להפסקת צהריים וכניסה למאגורות אשר רב הנסתר על הגלוי בהם ולא ברור באופן מדויק עבור מה נחפרו ולמה נועדו לשמש, ובכל זאת זה אחד המקומות היפים באיזור והצוננים אפילו בימי הקיץ החמים.
מסיימים ועולים חזרה את אשר ירדנו עם נחישות והכוונה ולא נותנים להצלבות העמוקות להרתיע אותנו.
השעה כבר מאוחרת, ואני מחליט שמכאן ממשיכים לכיוון היציאה מהשטח לפני רדת החשיכה, בידיעה שבדרך אני צריך לקחת את הרכב שלי ולזחול לכיוון הכביש בתקווה שהצמיג יחזיק מעמד עד שנגיע לכביש להמתנה הארוכה לגרר.
חוברים לרכב שלי, שהשארתי מוקדם יותר בלשבייה. שיחת סיכום ואני נפרד מהקבוצה.
בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכל אחד מכם על התמיכה, ההבנה והסיוע.
תודה לשלו שהסכים לארח אותי ברכבו, לאופיר שליווה אותי בחשיכה ביציאה האיטית מהשטח לכביש, לאיתן על החומר לתיקון פנצ'רים ולאופיר על התולעים.
הצמיג שרד על הקצה והאום העקשן סרב להיפתח אפילו לנמרוד ודרור המדריכים שבאו לתמוך בי עד השעות המאוחרות בהמתנה לגרר.
נתראה בטיולים הבאים, בקרוב המשך המסלול...
אהה, והיה גם מטייל אורח מיחוד ממש
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
3 תגובות
1
אורח/ת - איתן
05 בינואר 2022 ב 13:00
אריק, תודה על הטיול המצוין, על שנתת לנו למתוח עוד קצת את הגאווה במעברים מאתגרים. ניפגש בטיול הבא.
2
אורח/ת - יובל פ.
05 בינואר 2022 ב 13:01
אריק תודה רבה נהנינו מאוד מקווים שיצאת בשלום מהנחל .
קבוצה מדהימה , אנשים נפלאים תודה לכולם וניפגש בארצנו היפה
3
אורח/ת - רמי ס.
05 בינואר 2022 ב 13:01
אריק, תודה רבה על יום כייף וטיול מהנה ומאתגר.
נתראה בטיול הבא
תגובות