יומן מסע לנחל צין 11/12/2021

יש מסלולים קלאסיים שליחם לא נס לעולם ותמיד כיף לבוא אליהם שוב ושוב – מזיגה מדודה, מדוייקת וטובה של נופים עוצרי נשימה, אתגרי נהיגה לא מוגזמים מדי ומרחקי נסיעה סבירים שלא מוציאים את המיץ לאנשים ולכלי הרכב – מאפשרים "לנסוע לאט ולהגיע מהר", כלומר לסיים אותם לפני רדת החשיכה, ובתקופת החורף זה ממש חשוב – כמובן בתנאי שלא נתקלים בכל מיני בלת"מים ועיכובים.

אבל מכיוון שבאמצע דצמבר עסקינן, ואלה הימים הקצרים ביותר בשנה עם חשיכה שיורדת כבר בארבע וחצי – רבע לחמש אחר הצהריים, לא לקחתי סיכונים ונקודת המפגש בתחנת הדלק שבצומת הערבה נקבעה לשעת בוקר מוקדמת יחסית – 08:00, מתוך הבנה שמשתתפי הטיול יצטרכו לקום מוקדם על מנת להספיק להגיע בזמן, ויהיו כאלה שיאחרו מעט. חלק גדול ממשתתפי הטיול מוכרים לי מטיולים קודמים ומהדרכות הנהיגה, רכובים על ג'יפים טובים ובעלי יכולות (רנגלרים, ג'ימנים, לנדקרוזרים, פאג'רו) ואני יודע שהם נהגי/ות שטח טובים ולכן אני ממש לא מודאג מקשיים בנהיגה/עבירות. בפועל כולם הגיעו בזמן או באיחור של דקות ספורות בלבד, ויצאנו לדרך די מהר.

נסיעה קצרה דרומה של כמה קילומטרים על כביש 90 ונכנסנו לשביל הכחול שמוביל לנחל חצרה. ריקון אויר מהצמיגים, ואנחנו בשטח. ארוחת בוקר נינוחה בלי למהר במרפסת של מפל חצרה, אבל חלק מהמשתתפים כבר קצרי רוח להתחיל להתמודד עם המכשולים ואנחנו מקפלים את הציוד ומתקדמים לכיוון האתגר הראשון שלנו להיום – המדרגה של "מעבר חצרה".

מעבר חצרה, כמו כל המעלות והמכשולים במסלולי הנגב, משנה את פניו מפעם לפעם. הוא יודע להיות נבזי לעתים ולגבות מחירים, אבל הבוקר פגשנו אותו ביום טוב שלו (ושלנו) ולאחר תדריך קצר + הסברים איך לעשות מה + הדגמה של הסופה שטיפסה את המדרגה אגב פיהוק גדול, כולם זחלו ועברו אותו בניחותא, ללא קשיים או דרמות.

גדולתו של מסלול הצין מלבד יופיו, היא שהוא "קצר אבל עבה" – אורכו של המסלול מכביש 90 לכביש 227 הוא כעשרים ושישה קילומטרים בלבד, אבל כאלה שמחייבים להישאר ב-LOW רוב הזמן. שום דבר לא נוראי, אבל המסלול טכני ומחייב עירנות מתמדת בנהיגה, מה שכל כך מהנה עבורנו, חובבי השטח.

"מעלה אשמדאי" למשל – אנו נוסעים מערבה, ויורדים את המעלה הזה, שעד מלפני כמה חודשים נחשב לנבזי, תלול ודרדרתי עם הצלבות ושתי נקודות "רעות" עם מדרגות גבוהות שמחייבות כיוונים מבחוץ. היו גם כאלה שהתקשו בטיפוס המעלה הזה ואפילו התהפכו, לא עלינו. אבל היום אנו מגלים שמישהו טרח לשטח את המדרגות ונשארו לנו "רק" הדרדרת וההצלבות לזחול אותן בהילוך ראשון LOW ללא דרמות.

תצפיות על גבי שיש והמשך תנועה לאורך ערוץ הצין ואנו מגיעים ל"מדרגות הצין" המפורסמות, רק כדי לפגוש כאן עוד שתי קבוצות גדולות שבאות מולנו ועסוקות בטיפוס. עיכוב קל של כמה דקות עד שהם מסיימים, ואנחנו גולשים במדרגות ללא בעיה, רק על הכיוון המדוקדק במעבר הצר על פי התהום שמעל לגבי צין אני לא מוותר לקבוצה, פן מישהו ייפול עם הרכב, לא עלינו, אל תוך הגבים....

בהמשך טיפוס של עוד מדרגה קטנה וחציית הערוץ הזורם במי שטיפת הפוספטים הירקרקים-זרחניים כדי לבצע פניית פרסה ולהמשיך לעצירת צהריים, אחריה מטפסים ב"מעלה הסכין", חוצים עוד מעבר מים והנה כבר עין צין ועין עקרבים וכביש 227 שלמרגלות מעלה עקרבים – אבל השעה רק שתיים וחצי בצהריים!

מיד התקבלה ההחלטה להאריך את המסלול דרך מפעלי צין והור-ההר לכיוון שדה-בוקר. בשעה ארבע אחה"צ, כחצי שעה לפני שקיעת השמש, חתכנו שמאלה למרגלות מעלה צין לכיוון עין עקב ומשם ימינה לעצירה ב"באר המשאלות" כדי להשליך אבן ולהביע משאלה – סיום ראוי לטיול כיפי – אחרי טיפוס הסרפנטינות ויציאה משער מדרשת שדה בוקר/קבר בן-גוריון, סיימנו את הטיול בארבע וחצי בדיוק בתחנת הדלק בשדה בוקר.

אסור להקל ראש במסלול הזה. אמנם הוא לא איתגר אותנו הפעם, אבל כבר היו לו ימים בהם הוא שירג שרירים והצריך מאבקים לא פשוטים – אבל את הטיול הזה אפיינו נהיגה מצויינת, עמידה בזמנים וכמו שהתרגלתי עם חברי הקבוצה הזו, אווירה טובה ורגועה. ולכן הוא יצא, התנהל והסתיים "לפי הספר", ללא תקלות, עיכובים ובלת"מים - ועל כך תודה גדולה לכל הקבוצה!

נתראה בשטח!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן