יצאנו לטיול בשבת מתאימה בדיוק לטיול ג'יפים בצפון.
זה הוא הסיפור על הטיול לשמורת הר הכרמל ועמק מהר"ל
הטיול הזה היה לחוויה בלתי נשכחת עבורי, בסך הכל היה זה אמור להיות עוד טיול לכרמל היפהייפה, אבל מהר מאוד העניינים קיבלו כיוון אחר. איך יצאנו מזה? בהמשך.
לטיול באזור המוריק התקבצה קבוצה קטנה אך איכותית למדי של מטיילים אוהבי טבע, חופש, שקט ושלווה, ששמחו להעביר את מזג האוויר השמשי אך קריר של סוף דצמבר במרחבים של ארצנו הקטנטונת.
בבואנו לנקודת המפגש הקבועה בתחנת הדלק, הסמוכה לתחנת הדלק, זכינו לקבלת פנים מצד גדר שהוקמה וחסמה את המעבר. אילתור זריז הוביל אותנו לנקודת מפגש אחרת הסמוכה לתחנה. אט-אט התקבצה לה קבוצה של שמונה ג'יפים קשוחים – שני ג'יפ רנגלר, איסוזו טרופר, טויוטה לנד קרוזר, ושלישיית סוזוקי קשישים (ג'ימני, גרנד ויטארה 2001, גרנד ויטארה 2008). היכרות, הצגת תוכניות, חלוקת מכשירי קשר – ויצאנו לדרך.
רוב הנסיעה במסלול הייתה רגועה ונינוחה – האזור הזה מטויל מאוד והנוף והאוויר הנהדרים משרים שלווה על המטיילים. במהלך השעה הראשונה לטיול עצרנו – או ליתר דיוק, תכננו לעצור – לארוחת בוקר בחורבת סומקה, בזכות ה"מרפסת" הגדולה המשקיפה על הר הכרמל והשטח רחב-הידיים שאפשר חנייה של כל כלי הרכב בחלק אחד.
להפתעתי, פקח של רשות הטבע והגנים מנע מאיתנו זאת, בטענה שאנחנו בשמורת טבע, וכי אסור לנו להיות היכן שהיינו. מפתיע, בהתחשב בעובדה שאנחנו - רשמית - דווקא בגן לאומי, וכי אין כל איסור שמונע מאיתנו להיות שם, וכמובן שבתנועתנו היינו על הציר בלבד או בקרבתו (למקרה ועצרנו, על מנת שלא נפריע לשאר משתמשי הדרך). לפי הפקח, במקום זה היו ערכי טבע פגיעים - וביקשתי מכולם שנתכנס מול הפקח על מנת שנשמע את דבריו, נלמד ונחכים מדבריו. העברתי את המסלול הזה עשרות פעמים, מעולם לא נעצרתי באיזשהו אופן, בוודאי שלא הייתה כוונה לפגוע.
קיפלנו את עצמנו, תוך ויתור על ההפסקה של ארוחת הבוקר וסיכמנו שנעצור בשלב מאוחר יותר. המשכנו בדרכנו לכיוון חרבת דרג' - הדרך היחידה שיש לנוע. התחלנו תנועה לכיוון המעבר המאתגר של חרבת סומק - אחד משני המעברים היותר מעניינים בציר שלנו, כולל הנפת גלגל פוטוגנית. הראשון לעבור את הקטע - אחריי כמובן - היה הגרנד ויטארה הקשיש, שמוקם בכוונה אחריי.
לרכב זה אין נעילת דיפרנציאל או בקרות משיכה/יציבות, וברגע ההצלבה הייתי צריך לכוון אותו ולבצע עבורו בניות עזר, כמקובל. לפתע הגיח שוב הפקח, תוך שהוא מסתכל על פעולותיי, וברגע שהוא רואה שהויטארה מתקשה, הוא קוטע את עבודתי, ומפציר בנו לצאת מהשטח. מדובר באיש של מערכת האכיפה, לא אתווכח איתו - אבל לתחושתי, פעולותיו לא היו תקינות. נאלצתי להסיג את הקבוצה לאחור, תוך שאני והגרנד ויטארה יצאנו מהשטח דרך עיקוף קטן. חזרנו לחניון אורן הסלע, בו התחלנו את קטע הנסיעה בשטח, ושם אכלנו ארוחת בוקר.
משם נסענו - דרך הכביש - לקטע אחר בתא השטח הזה, וחברנו שוב לשבילי שמורת הר הכרמל, עברנו בדרך בין היתר בשמורת טוף כרם מהר"ל כמו-גם שבילי רון – חניון שהוקם לזכר אל"מ (מיל') אביאל רון ושני ילדיו, עופר וענת, שנהרגו בשנת 2002 בפיגוע של מחבל מתאבד במסעדת מצה בחיפה. בדרך כלל אנחנו עוצרים לאכול שם, אבל לא הפעם, החברים כבר אכלו.
משם המשכנו בשבילים נינוחים ויפים העוברים לאורך נחל מערות ועמק מהר"ל, עד להר שוקף, בו נדרשנו להתמודד עם המעלה הטכני ששם – מעלה דרדרתי ולא קל בהכרח למעבר, אבל נינוח לג'יפים קשוחים עם נהגים מיומנים. לבסוף עברנו בשמורת הר ערקן, ועלינו לנקודת התצפית שלו - בכל זאת, הנקודה הכי גבוהה בכרמל - ושם הכנו קפה בשביל לסכם ולהיפרד, על רקע הכרמל המוריק.
תודה לכל המשתתפים, נתראה בטיולים הבאים!
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות