אין כמו שמש בחורף. יצאנו ביום שטוף שמש, באמצע הגשמים, לטיול ג'יפים במשולש החקלאי של הנבטים
צילומים: משה רייך, גיורא גלילי, עמיר קובי ואמיר נחומי
מאת: אמיר נחומי
11/01/22
בשלהי קיומם כעם, בטרם התבוללו כליל בקרב האימפריה הרומית-ביזנטית, משחרבה תשתית הובלת השיירות שלהם, עברו הנבטים לעסוק בחקלאות ובגידול סוסים.
כמו שידעו למצוא ולאגור את המים במדבר לצורך מסעותיהם בדרכי השיירות, כן השכילו לעשות את הבלתי יאומן - לגדל בנגב, מקום הזוכה ל-100 מ"מ גשם בשנה בלבד, גידולי שדה הצורכים 300 מ"מ גשם בשנה לפחות. דגנים, ירק שדה, עצי פרי ועוד. חקלאות מופלאה זו התקיימה בשטח הידוע כ"משולש החקלאי הנבטי", משולש ששיטחו קרוב ל 300,000 דונם שקודקודיו הם הערים הנבטיות עבדת במזרח, חלוצה בצפון ושיבטה במערב. המטייל באזור זה צופה בשרידים רבים של "חוות" חקלאיות הממוקמות באפיקי הנחלים השזורים "טראסות" לרוב וסכרים נמוכים לאורך מדרונות הגבעות שמסביב, שהביאו לכך שבאזור שחון כמו הנגב, נוצרו חלקות אדמה רבות שהושקו במי הגשמים, כאילו ירד שם גשם כמו בחבל לכיש שבאזור דרום שפלת החוף. החקלאים הנבטים יצרו מערכת שניקזה מי נגר גשמים לכח אחת מהחלקות שלהם משטח שגודלו פי 35 מהחלקה, וכך נוצר המצב בו כמות המים שהגיעו לחלקה, היתה שווה לכמות מי גשם ישיר של 300 מ"מ בשנה הדרוש לחקלאות.
כדרכנו, אנו מתקבצים בנקודה קרובה לאזור בו אנו חפצים לטייל, ועורכים שם את התדריך למשימה.
תדריך הכולל היכרות בין משתתפי הטיול - מעין גיבושון, קצת רקע על אזור הטיול (סיפור הנבטים כנזכר לעיל), תיאור המסלול והצפוי בו מבחינת הנסיעה בו, שגרת שיירה ומהלך היום, ולבסוף מחלקים את מכשירי הקשר ויוצאים לדרך.
עזבנו את כביש 211 (כביש המוביל לניצנה שעל גבול מצרים), בנקודה בה הוא עובר מעל אפיקו הרחב של נחל הבשור.
ראשיתו של נחל הבשור בהר מחיה, שבגבול רמת עבדת ורכסי הנגב הצפוני. מכאן יורד הנחל אל המישור הרחב המפריד בין מתלולי הגיר של רמת עבדת לבין קמר חלוקים וקמר בוקר שמצפון. לאחר כארבעה קילומטרים מצפון להר מחיה נכנס הנחל לקער המפריד בין קמר חלוקים לקמר בוקר, וממשיך לאורכו עוד כארבעה קילומטרים, עד למפגש עם נחל הרועה. כאן פונה הנחל חדות מערבה, חוצה את קמר בוקר, ולאחריו את הקמר של כתף שבטה. ליד מושב אשלים, שעל כביש טללים-ניצנה, בדרכו לעבר הים התיכון הוא עובר בכל אורכו בתוך המשולש החקלאי הנבטי, מתחום הרי הנגב הצפוני, אל מישורי חולות חלוצה. מכאן הוא ממשיך צפונה, מהלך 17 קילומטר, עד חלוצה העתיקה. מחלוצה ממשיך הנחל במישור עוד כ-12 קילומטר, עד לחיבורו עם נחל באר שבע, ליד באר אסנת. כאן פונה הנחל לצפון-מערב, לעבר צומת צאלים, שהוא נקודת המעבר של הנחל מתחום החולות של חלוצה אל מישורי הלס הגדולים של מערב הנגב הצפוני. הנחל נשפך לים התיכון מדרום לעזה. אנו נסענו עם הג'יפים בנחל באותו הקטע שבו הוא עוזב את קמר בוקר לעבר מרחבי הלס של מערב הנגב. בנסיעה לכיוון מזרח הולך הנחל ומעמיק את ערוצו ומדרונות ההרים שמשני צדדיו יוצרים קניון יפה. עצרנו באחד הפיתולים לארוחת בוקר.
הר חוטב נישא מעל נחל דרורים המקסים שיורד לעבר נחל ניצנה מרמת בוקר. המעלה להר נוח מאוד ועל כן בחרנו בו כיעד לתצפית על הקניון העמוק של נחל דרורים והר נצר שמעברו השני. הדרך לשם עוברת דרך נחל משורה ומטפסת על כתף מתונה עד לפסגה, שם עשינו אתנחתא לתצפית על הנוף הנפלא שעל האופק, מדרום לנו קו הרכס של הר אריכא והר רמון, מדרום מערב בולט הר חריף שעל גבול מצרים, ולכיוון צפון מישורי הלס של מערב הנגב הצפוני.
מקום מתאים לצילום קבוצתי
הדרך מהר חוטב יורדת מעדנות לעבר בקעת שיבטה, העיר הנבטית העתיקה שבמרכז עשרות "חוות חקלאיות" קטנות שבאפיק הרחב של נחל ניצנה.
אנו חוצים עם הג'יפים בדרכנו דרומה לעבר גבעות כבודה, את עשרות הנחלים הזורמים מרמת בוקר מערבה לנחל ניצנה הקולט אותם ומעביר גם את מימיהם לעבר הים התיכון. ליד שיבטה רואים את השרידים בני ה-2000 שנה של מבני העיר שה"מרובעות" האופיינית לארכיטקטורה הנבטית ניכרת מכל מבנה. אחרי הגשמים הרבה מאוד מאפיקי הנחלים עדיין רטובים ואפילו בוציים, אך כולם חוצים את המכשולים ללא היסוס.
לאחר שנסענו מספר קילומטרים דרומה לאורך האפיק הרחב של נחל נצר שחוצה את חולות שונרא, פנינו מזרחה לאורך בסיס המשולש החקלאי לעבר עבדת. הדרך מתנהלת לאורך הרכס של גבעות כבודה בתוך עמק קטן שכולו חלקות חקלאיות נבטיות. בדרך עצרנו ליד בור מים נבטי שמאפיין את כל טכנולוגיית בורות המים שלהם - בור גדול למדי בממדים של 5X5X5 מטר - קוביה מושלמת עם טיח על הקירות למניעת חילחול המים, המוסתר היטב מעין המתבונן, דומה מאוד לבור נקרות הידוע, שהוא עוד דוגמא לבור מים נבטי אופייני.
לאורך הדרך טראסות ושרידי מבנים נבטיים.
הקטע האחרון במסע מוביל דרך חציית נחל לבן האתגרית משהו, לעבר המדרונות של רמת ציפורים ומסתיים על כביש 40 קרוב ליישוב שדה בוקר, צפונית לעיר הנבטית עבדת שהיא הקודקוד המזרחי של המשולש החקלאי.
לאחר שחצינו מספר מעברי נחל מאתגרים, נטתה כבר השמש מערבה, ובנסיעה על דרכים לבנות שחוקות ומעלות אבק, הגענו אל נקודת הסיום מלאי סיפוק וחוויות. תודה אין סופית למזג האויר שלא יכל להיות טוב ממה שהיה לנו כל היום הנפלא הזה.
בערוב היום חלפנו על פני מדרונות רמת ציפורים והגענו לנקודת הסיום והסיכום.
כולם מחייכים היה כיף של יום וכיף של טיול - חושבים כבר על הטיולי הג'יפים הבאים. להתראות בשטח.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
5 תגובות
1
אורח/ת - חיים ש.
13 בפברואר 2022 ב 14:18
היה יום מקסים
תודה לאמיר על ההדרכה והמסלול הנהדר.
2
אורח/ת - עמיר ק.
13 בפברואר 2022 ב 14:18
אכן, טיול רגוע, מהנה, מדריך נהדר ומזג אוויר חלומי.
3
אורח/ת - רם מ.
13 בפברואר 2022 ב 14:18
טיול מעניין ומהנה בארץ הנבטים .
תודה לנחומי !
תודה למשתתפי הטיול על החברה הנעימה
להתראות
4
אורח/ת - משה ר.
13 בפברואר 2022 ב 14:19
נחומי היה טיול מהנה וצוות משתתפים נהדר.
5
אורח/ת - ממשה ס.
13 בפברואר 2022 ב 14:19
אמיר, תודה רבה על טיול מהנה
הכרנו עוד מדריך בצוות 4*4 שכיף לטייל עמו.
ניפגש בטיולים הבאים🙏
תגובות