סיכום טיול לאחר השלג ברמת הגולן 29/01/2022

לאחר הערפל ומזג האוויר הקשוח של יום שישי הגענו לנקודת המפגש בצומת בשן מוכנים לכל תרחיש, כייאה לטיול ג'יפים אתגרי היוצא לטיול שלג ובוץ. 12 כלי הרכב והחברים בתוכם הגיעו כולם בזמן כשהם מתגברים על הפקקים הצפויים - כבוד.

הפעם כיבדו אותנו בנוכחותם ברונקו חדש לגמרי נהוג ע"י ד"ר סעד ומשפחתו המקסימה, שני רכבי לנד רובר (חדש ופחות חדש), כמה רוביקונים וגם סובארו, פאג'רואים ולנד קרוזר. ממש כל הקשת של רכבי השטח, ממש כמו בטיולים הקודמים של השבועיים האחרונים בהם השתתפו לקוחות הרפתקניים שהגיעוליהנות מהשלג והאתגרים שהוא מספק.

כולם מוכנים ליום מאתגר, כשהשיירה לא הומוגנית מעניין לראות את התנהגות כלי הרכב בתנאים הייחודיים ליום חורף ברמת הגולן, ועל כך בסוף.

גשם הלילה שלפני יצר זרימות לא נורמליות, כל השטח בזרימה - מפלונים קטנים, בריכות ובובות שלג ששרדו על הסלעים.

הכניסה לשטח צובעת מיד את כלי הרכב ומכניסה אותנו לאווירת שטח. השלג מאמש נסוג מעט צפונה ודי מהר אנו פוגשים אותו בהר חזק.

נשנושי בוקר, תה וקפה ואפשר להמשיך צפונה. בנות וינרמן כבר מתרגלות התקררות ואני מקווה שיישארו בתוקף עד לשלג העמוק יותר בהמשך.

על העלייה להר קורטם אנו נאלצים לוותר עקב חסימה של הצבא, ואין בעיה לעקוף את הקטע הקצר ולעלות להר בני רסן מדרום לצפון. הטורבינות הישנות והמחלידות מזכירות לי את הספר דון קישוט, ואם נרצה להילחם בתחנות רוח נצפין מעט אל חוות השבשבות החדשה והמרשימה באזור תל מחפי. שם השבשבות הענקיות מסתובבות אל תוך הענן וחזרה.

משם ממשיכים דרך המטעים העומדים בשלכת בשלג, כאילו אנו במזרח אירופה, ואל בניין שבאמת הגיע ממזרח אירופה - מפקדת הצבא הסורי בפאתי קוניטרה. הבניין בסגנון ברית המועצות אשר שרד את גורל העיר קונייטרה. שימש את הצבא הסורי כמפקדה הגדולה עד שלוחמי השריון וגולני הגיעו לקוניטרה במלחמת ששת הימים. שם נספר ונזכיר את האיש שלנו בדמשק אלי כהן ז"ל, שהתהלך בבניין כבעל בית בשנות השישים.

לאחר ההפסקה והקפה במקום, נסיעת כביש קצרה אל שטחי המטעים של עין זיוון. מראה העצים בשלכת על הלבן וברקע הטורבינות הענקיות המסתובבות מרשים. היעד הבא לעצירה היא אנדרטת עוז 77. התצפית על עמק הבכא ממרומי רמפות הטנקים ממחישים לנו את גודל ההקרבה ואני לא אוהב להשתמש במילה "נס" במקום הזה כי לא היה כזה, שמות מי שאנו חייבים להם בחוב בלתי ניתן לפירעון אשר חוללו את הבלתי הגיוני חקוקים על הברזל והאבן במקום.

היעד הבא לא מאפשר הגעה בכל יום שלאחר שלג - הר החרמונית, 1208 מטר מעל פני הים. כלי רכב שאינם 4X4 מעיטים אותנו לאחר שהבינו דקה מאוחר מידי שעברו את מה שהם יכולים לעשות....

אבל עם המעלה אל ההר מתרחש נס קטן והערפל נקרע והשמש יוצאת מבעד לעננים ומאפשרת לנו להתפעל מהנוף הבלתי יאומן. אמנם החרמון האדיר עטוף בענן, אבל אפשר לצפות לכל מה שמתחתיו.

משם נגלוש אל יער אודם תוך חציית בוקעתה, מפגש עם התנועה והלחץ על הכביש הראשי ושוב אנחנו בשטח ובטבע הלבן והיפה. פותחים שולחנות ארוחת צהריים בפינה משלנו, מזג האוויר אתנו לגמרי בעניין.

עכשיו במצב רגוע, אפשר לחצות את חלקו המזרחי של יער אודם עד להר אודם. העלייה אליו קשה וחלקה, ובצער אני מחליט שלא להתעכב עליה ולהמשיך להר כרמים. נקודת תצפית יוצאת דופן מעל ברכת רם ומטעי התפוחים של כפרי האזור.

לפני הגיענו אל ההר אנו מנצלים את קטע הכביש בפאתי הכפר על מנת להחליף צמיגים מפונצ'רים בשני הלנד רובר. תענוג לראות את החברים מסייעים ועוזרים, וזה מאפשר לנו להמשיך בבטחה לאחר דקות ספורות.

העלייה להר כרמים פנויה ואין עומס על ההר. לאחר הצילומים וההתפעלות מתאספים לסיכום קצר לפני הנסיעה המייגעת הביתה.

בסיכום אמרתי בקצרה את מה שבדרך כלל אני לא כותב בכתבה שלאחר הטיול.

בטיולים שלי במסגרת אתר השטח אני פוגש אנשים נפלאים מכל מגזרי החברה בישראל. החבורה שאיתה ביליתי את היום הייתה מיוחדת בהיותה נינוחה, סבלנית. החבורה נהגה בחן רב, וכאן המקום לחזור לנקודה של כלי הרכב והנהיגה שאיתם פתחתי. בשיירה שלנו שמנתה 12 כלים היה מגוון מסובארו ועד פורד ברונקו, לנד רובר שהוא פאר היצירה ולנד קרוזר ופאג'רו המוכחים.

אני קובע , כי המשפט "הרכב עובר כאן?" ו"האם זה מתאים לרכב שלי?" צריך להתחיל ב"האם אני עובר כאן?" האם הציר מתאים לי? עוד לפני באיזה רכב אנו נוהגים. כמובן שיש חשיבות לרכב ויכולותיו אבל חשיבות הנהג היא מכרעת. והחבורה היום הדגישה בפני את זה שוב. נהיגה בוגרת, אחראית, לשאול כשלא בטוחים! ולהיעזר בחברים. אלה כללי היסוד שהביאו את כל כלי הרכב לסוף המסלול באותו מצב הרוח שאיתו התחילו.

תודה חברים על היותכם אתנו בשטח,

גיא זילברמן.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן