סיכום טיול שלג ברמת הגולן - 29/1/22

כדור הארץ באמת מתחמם? אתם בטוחים?...... כי בשבועות האחרונים אנו חווים את החורף הקפוא וברוך המשקעים ביותר בשנים האחרונות והוא מוביל אותנו באופן טבעי לצפון רמת הגולן, לטיולי השלג שאנחנו כל כך אוהבים. הסופה "אלפיס" שהכתה בישראל בסוף חודש ינואר הייתה אמנם קצרה אבל מאוד מרוכזת והביאה עימה כמויות שלג אדירות לצפון רמת הגולן, שאפשרו לנו להוציא טיול שלג שלישי בתוך שבוע, וכצפוי, גם הטיול הזה התמלא במהירות שיא ועד מהרה נאלצנו לפתוח קבוצה שניה על מנת לענות לביקוש, ואת המטלה הנעימה לקחנו שוב על עצמנו בשמחה – גיא זילברמן ואנוכי.

שבת 29/1/22 – שעת בוקר מוקדמת בעליל. בחוץ קור אימים. הסופה שלי שכבר מכירה את כבישי ומשעולי הרמה בעל פה, מטפסת בשאגה בעליה של כביש 87 למרכז רמת הגולן. תדלוק זריז בקצרין והנה צומת הבשן ושלג אין. גם אתמול לא ראינו כל כך את השלג כאן כי הערפל הכבד הסתיר אותו – אבל הבוקר הערפל פחות סמיך והגבעות הסמוכות לצומת בשן קירחות מהלבן-הלבן שייחלנו לו. לרגע חולפת בראשי דאגה – האם כל השלג שהיה כאן אתמול נמס במהירות גדולה משציפינו? שתי קבוצות מלאות הולכות ומתאספות ואני מקווה שלא יתאכזבו אם במקום שלג יהיו לנו רק בוץ ורפש קפואים.

כולם הגיעו. מתחלקים לשתי קובוצות, תדריך בנוגע לנוהל התנועה בשלג, אזהרות מפני הסכנות שהלבן הזה טומן בחובו והשפעתו (הרעה) על רמת העבירות והקושי בטיול – מסלול צפון הרמה הקלאסי שבימי הקיץ קליל ומתאים לכל סוגי הג'יפונים כפולי ההנעה, הופך בחורף למאתגר למדי – יש לנו בקבוצות כמה רכבי סובארו 4X4 שיתכן שייתקלו בקשיים, אבל יש עימנו גם מספיק רכבי 4X4 "אמיתיים" בעלי הילוך כוח וכמובן הסופה שלי והטרופר של גיא, חמושים בכננות, שיוכלו להושיט עזרה במידת הצורך.

בכניסה לשטח ולשביל הגולן, השלולית המפורסמת שאנחנו כבר מכירים ויודעים לנתב בה בקו מדויק שאינו כולל כל מיני סלעים חבויים בתוך המים, כולם עוברים בשלום ובזריזות ואנו נעים צפונה לכיוון רכס בשנית. עדיין אין הרבה שלג ואני מתחיל לדאוג. אחרי מסעף חזקה, הפניה להר קורטם המושלג חסומה על ידי טנדר צבאי וקבוצת חיילים. הקצין מודיע לי שגזרת הר קורטם חסומה למטיילים בשל סכנת היסחפות מוקשים – אין טעם להתווכח ואנו מבצעים מעקף דרך הכביש ועולים לתל ע'סניה (הר בני-רסן) וחוות השבשבות שעל ראשו. תל ע'סניה נמוך מהר קורטם ובהתאם, כמות השלג עליו מאכזבת. הנוף מרהיב, אבל פה ושם עולות שאלות "איפה השלג המובטח" כאשר מסביב יש רק בוץ... אני מודיע לכולם שלא צריך לדאוג, יהיה שלג (ומקווה שכך יהיה...)

אחרי הביקור במפקדת הכוחות הסוריים מלפני 67' הסמוכה לקוניטרה ובחדר ההנצחה לאלי כהן, אנו נעים צפונה דרך רכס הבוסטר לכיוון אנדרטת עוז 77 המשקיפה על עמק הבכא שמתחת לחרמונית. עכשיו כולם שמחים לגלות שעמדתי בהבטחתי – יש כאן שלג והרבה ומעתה ועד לסוף הטיול יהיה לנו כל כך הרבה ממנו עד שיימאס...

אנדרטת עוז 77 היא מקום שמעביר רטט של יראת כבוד וצמרמורת. מומלץ לקרוא את ספרו של אביגדור קהלני "עז 77" לפני הביקור כאן – קהלני היה מפקד גדוד 77 של חטיבת השריון 7 הסדירה במלחמת יום הכיפורים וסיפורו מעביר את האימה והגבורה בצורה הישירה והבלתי-אמצעית ביותר. לאחר קריאת הספר, ביקור באנדרטה וברמפות, טיפוס על הטנקים הישנים מימי המלחמה המוצבים כאן ותצפית על עמק הבכא ותעלות הנ"ט בהם בערו מאות הטנקים הסוריים באוקטובר 73', ביחד עם סיפור הקרב בו עמדו מעטים מול רבים ויכלו להם, מכניס את מורשת קרב הגבורה לכל טיול בצפון רמת הגולן ואני לא מוותר עליו.

מאנדרטת עוז 77 אנו מטפסים צפונה מסביב לחרמונית כדי לעלות למוצב העליון לתצפית, ושוב ושוב נתקלים בנהגי פרייבטים וג'יפונים 4X2 שבטוחים שהם יכולים לנסוע על ציר מושלג, ועד מהרה מחליקים ונתקעים על הציר וחוסמים אותו. נדרשים קיתונות של סבלנות ואורך רוח שלעתים פוקעים לנוכח מעשי הטפשות הללו, על סף סיכון ממשי והפרעה לתנועה ויצירת פקקים מעצבנים – אבל זהו חלק בלתי נפרד מכל טיול שלג בישראל. מפסגת החרמונית בגובה 1200 מטרים נשקפים נופי עמק הבכא, רכס הבוסטר ותצפית מרהיבה לתוככי סוריה עד קו התלים הסורי ואף מעבר לו, וכמובן יש כאן כמויות עצומות של שלג עמוק שמאפשרות לכל הילדים שבחבורה להשתולל כאוות נפשם.

התחנה הבאה היא ארוחת צהרים ביער אודם המכושף, שמעטה השלג מעניק לו נופך "אירופאי" עוד יותר. צירי יער אודם מסולעים ובוציים מאוד ורצופים שלוליות ענק ארוכות ועמוקות והתנועה כאן איטית ומדודה, בואכה הטיפוס לפסגת הר אודם. רק אתמול ויתרנו על הטיפוס, לאחר שחבורת ג'יפים משופרים נאבקה כאן ו"הפכה" את הציר לחלוטין.

אני חוכך בדעתי אם לעלות ומחליט לנסות – אם נצליח, כולם ינסו גם. עידו (הג'וניור שלי) על הגה הסופה מתחיל לטפס בהילוך 2LOW ועולה די בקלות מהמחצבה, ומטפס גם את המעלה השני עד לפסגת ההר. הקלילות היחסית בה טיפס משכנעת אותי לקרוא לשאר הקבוצה, אבל לא כל מה שמתאים לנהג מוכשר כמו עידו בסופה כפולת נעילות על צמיגי שטח מלא בלחץ אויר נמוך, יתאים גם לרכבי 4X4 רגילים - והנה הם כבר מסתבכים ונתקעים בזה אחר זה ואני נאלץ להזעיק את עידו מפסגת ההר על מנת שיגלוש בעליה המושלגת והחלקלקה שזה עתה טיפס ויתמרן את הג'יפ לפוזיציה נוחה. כבל הכננת נשלף ומתחיל למשוך את המתקשים, כלומר את כל הקבוצה....בחוץ הטמפרטורה מינוס 1, אבל אני מזיע בתוך החרמונית, רץ הלוך ושוב עם כבל הפלדה הכבד והקפוא במעלה ההר. מחבר לרכב, חוזר למעלה, מפעיל את הכננת, ורץ שוב... וחוזר חלילה. באנו לעבוד, לא?......

בינתים מגיעה גם הקבוצה של גיא, שמראה הקבוצה שלי המתקוטטת עם המעלה הבוצי גורם לו להחליט בחוכמה לוותר... ובינתים מצטרפים אליו שני סובארואים מהקבוצה שלי שנבהלו כנראה מהאתגר (דווקא אותם הייתי מצליח לכנן בקלות יתרה). גיא ימשיך עם קבוצתו המוגדלת לפסגת הר כרמים שם יסיים את הטיול, ואנחנו נתגבר על הר אודם ואח"כ נרד ממנו דרך צירי תל-קצעא הצרים והמפותלים, נעקוף את הר כרמים (ויתרנו על העליה אליו) ממזרח ונרד בציר יפהפה לעמק יעפורי המרהיב ולסיום על סף החשיכה בברכת רם הקסומה.

היה טיול שלג כהלכתו. שילוב מנצח של נופים, הסטוריה ומורשות קרב, הרבה שלג למשחקים והרפתקאות 4X4 וחילוץ שפמפמו את מפלס האדרנלין והשאירו לנו טעם חזק של עוד. ה"עוד" הזה יגיע ממש בקרוב ואנחנו נשמח להיפגש שוב!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן