וואי וואי וואי וואי... איזה טיול זה היה!
כשפרסמתי את הטיול, שבוע וחצי לפני, לא היה לי מושג שמצפה לנו יום מהסרטים.
24 שעות שלפני תחילת הטיול הגשם כניראה לא הפסיק, כל חריץ בקרקע הפך לנחל קטן שזורם לעבר נחל גדול וכך הלאה, עד היווצרות אין סוף נחלים ומפלונים לכל אורך הטיול!
טוב, לעניינינו:
נקודת המפגש שנקבעה מראש היא חניון דליות שבצמוד לציר המפלים, במטרה להתחיל קרוב ככל האפשר לתחילת המסלול. רק אמיצים הגיעו ליום כזה וכולם באו נחושים, עולים על חליפות סערה, ביגוד תרמי וכל תוספות החורף. הם היו מוכנים לקרב!
כבר בנסיעה קצרה על הכביש חדי העין שמו לב למפלים זורמים בצידי הכביש, אם זה ממאגר שעלה על גדותיו או סתם נחל ללא שם.
בכניסה לשטח חיכו לנו אינספור שלוליות עצומות, כאלו שבמבט ראשון גורמות לנו להתלבט אם נעבור אותן, אך את כולן צלחנו ואף אחד לא עצר!
המפל הראשון שפגשנו היה מפל האירוסים, שזורם לו לאחר גשמים בתוואי נחל הזוויתן ומזין בריכה יפייפיה מתחתיו.
המפל היה כ"כ מרשים ועוצמתי, שאני לא חושב שהם האמינו שמצפה לנו עוד משהו שישתווה לרמה שלו, אבל אל דאגה, עשיתי את שיעורי הבית שלי.
יוצאים מהתצפית על המפל לעבר החלק האתגרי של היום, חציית הזוויתן בעת זרימה, וואחד זרימה! אני על הקרוזר חוצה ראשון, ממקם צלמים ומתחיל להכווין.
הכנתי את עצמי לאתגר הזה, חשבתי שפה נתעכב, לפחות חלק יחליקו מעט בטיפוס החוצה.
ובפועל, כלום! נאדה! כולם חוצים בקלילות ובזריזות, כאילו מדובר על כביש!
נהגים נחושים, כבר אמרתי?
עוד לא מעט שלוליות ומשחקים בבוץ, ובדרך אל ציר הנפט חולפים על פנינו משפחת צבאיים, שועל, פרות כמובן וגם גולגולת של בע"ח שפחות הצליח לו...
השמיים התבהרו מעט וזו הייתה הזדמנות מעולה להסדיר דופק עם קפה באחת התצפיות המרהיבות באזור - הר שיפון.
הרוח הייתה מטורפת והביאה איתה ענן שהמטיר עלינו ספק שלג ספק ברד, לא בטוח, אך ברגע שהענן חלף החרמון חשף לרגע קצר איזו צלע מושלגת.
חזרה לציר הנפט, עוד משפחת צבאיים שמסתכלת עלינו ואינה זזה והיעד הבא בקנה - נחל עורבים.
נחל עורבים גם הוא זורם לאחר גשמים וביום כזה, לא היה לי ספק שהוא משתולל.
הירידה מציר הנפט לעבר התצפית פחות נוחה והנסיעה הפכה לאיטית מאוד, אבל תוך דקות ספורות אנחנו רואים את הנחל זורם בעוצמה וממש "חוסם" את הדרך. לא חושב שיצא לי לראות אותו זורם בכזו עוצמה, ידעתי שאנחנו הולכים להרוויח.
צולחים את הנחל בזהירות, המעבר פה אומנם פחות אתגרי, אך לא ניתן לדעת מה יש מתחת למים השוצפים.
נחל עורבים כולל סדרה של 7-8 מפלים כשהגבוה ביותר בגובה של כ-30 מטר ובצמוד אליו ישנו אחד נוסף, מה שהופך את התצפית עליהם לאחת מהיפות ביותר שבגולן!
שני המפלים מתפרצים על סלעי הבזלת בעוצמה רבה וצלילי המים הזורמים פשוט נהדרים.
הזמנתי את כולם בקשר לחנות את הרכבים ולרדת לראות את המפלים מקרוב, למרות הבוץ, כי זה פשוט שווה את זה!
העננים חזרו לכסות את השמיים אז בהחלטה של רגע, נסענו לצהריים בנקודת עניין קצת שונה, לא מפל ולא נחל - מפקדת הכוחות הסוריים.
המבנה הנטוש שימש כמפקדת הכוחות הסורים בגולן וככול הידוע המרגל הישראלי - אלי כהן, "תרם" את הכסף להקמת המבנה כחלק מסיפור הכיסוי שלו כמרגל בסוריה.
חלקנו סיירנו במבנה המרשים ולאחר ארוחה, תה, קפה, עוגיות ומה לא, ספגנו עוד מטר ברד מעורב בשלג למשך זמן קצר ויצאנו ליעד הבא.
ציר יער אודם, חזרה לנחלים והשלוליות, וכשהגענו ליער עצמו כתמים לבנים החלו להיחשף בתוך הערפל הכבד.
טיפסנו להר אודם בחלקו המאתגר והכתמים הפכו למשטחים לבנים, את החיוכים של כולנו גם הערפל הכבד לא הסתיר!
לקראת סיום הטיול קינחנו בבירכת רם המרשימה והנסיעה בדרך הנוף סיפקה סיום לא פחות ממדהים לטיול הזה!
איזה טיול נהדר, בזכות חבורה אמיצה ונהדרת ומסלול מעולה שכלל הכל מהכל!
מלבד מדבר, מסתבר שאני חייב להם מדבר :)
אז ניפגש בטיול הבא..
תודה לכולם!
תגובות