סיכום טיול מעמק האלה לירושלים, בנתיב הל"ה - 26/3/22

עמק האלה בפרט ושפלת יהודה בכלל, הנם מהאזורים היפים בארץ כאשר הם פורחים, והטיול שנקבע לשבת ה-26/3/22 קיבל את כל המופע לפנים. נקודת המפגש נקבעה בסמוך לאנדרטה לזכרם של לוחמי שיירת הל"ה, משום שהעצירה העיקרית בטיול, הכוללת גם הליכה רגלית, תוכננה לגבעת הקרב של הל"ה. אלא שהמתנו מעט עם ציונות ומורשת ופשוט נהננו מצבעי תחילת האביב שסביבנו. תוסיפו את העבודה שעד יום לפני היה חורף גשום וקר בכל רחבי הארץ, וקיבלתם פרצופים מחוייכים לרוב.

תחילת המסלול היה בכיוון חרבת מדרס ועדולם, משום שכאמור היה זה פספוס לוותר על אזור יפה זה בשיא פריחתו. ההמשך היה כמתוכנן בכיוון גבעת הקרב של הל"ה, שנמצא ברכס סנסן העולה אל עבר צור הדסה. העלייה הייתה במפתיע יבשה למדי על אף הגשם הרב שירד יום לפני, והגענו במהירה לחנייה שלפני גבעת הקרב המדוייקת. בנקודה זו מתחנו שרירים והלכנו אל המקום בו מצאו את מותם 35 מטובי דור תש"ח, שהיו בדרכם להושיט עזרה לגוש עציון הנצור. לאחר שסיפרנו את שקרה אז, הקראנו משירו האלמותי של חיים גורי, הנה מוטלות גופותינו, שכתב על האירוע.
בחרתי להביא את סוף השיר. המילים מדברות בעד עצמן.

עוד נשוב, ניפגש, נחזור כפרחים אדומים.
תכירונו מיד, זו "מחלקת ההר" האילמת.
אז נפרח. עת תידום בהרים זעקת יריה אחרונה.

המשך הטיול היה בסימן פחות יבש עם מעט קטעים בוציים שגם אם לא קשים במיוחד, עדיין חלקים ובעיקר מלכלכים. את ארוחת הצהריים אכלנו בעין קובי היפה, בו יכלו הילדים לשכנע את ההורים כי כניסה לנקבה הזורמת היא חובה. חלקם אף הצליח וכך מצאנו את עצמנו מקפיאים את כפות הרגליים במים שאמנם לא נמסו הרגע, אבל בהחלט הרגישו כך.
לאחר הארוחה ירדנו אל עבר נחל רפאים, ועל אף שהיו כאלה שחששו כי הוא יהיה זורם ובלתי עביר (נו בסדר, אני היחיד...) שמחנו לראות כי המעבר אפשרי ללא חשש כי הערוץ פשוט יבש.

לאחר מכן עלינו לתצפית היפה שנשקפת מיד קנדי, שם חלק החליטו כי מספיק להם והאיצו פעמיהם הביתה, בעוד חלקנו הלכנו לדגום את עין לבן, שהיה מלא למדי בירושלמים שלא מתרגשים מקצת מים קרים.
היה טיול מהנה ורגוע כמו שצריך, כן ירבו!
תודה למשתתפים ומקווה שנפגש בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן