סיכום טיול אביב בשפלת יהודה וחבל לכיש - 26/3/22

לטיול הזה הקדמתי מעט בכדי לבדוק את הקטע שעלול להיות בוצי וחלק לאחר גשמי השבוע שלפני הטיול.
הגעתי אל נקודת המפגש מהשטח קצת מלוכלך, אבל ממש לא נורא.

החבורה התאספה בזמן בנקודת המפגש לתדריך הקצר וקדימה, לא עוברים קילומטר וחצי ואני מבין ששיחקנו אותה! השמש מלטפת והשדות המוריקים זוהרים עד לקצה האופק. הציר עולה ויורד בנחת לכיוון חירבת מאחז.

עצירה ראשונה. לוקח כמה דקות לאסוף את החברים שמוצאים עצמם בלב מרבדי כלניות ופרחים רבים אחרים ופונים לצלם, להריח ולהגדיר. נותנים רגע ומתאספים לשמוע את סיפורה המעניין של הגבעה שכאשר אני עומד עליה, ביום כזה, אי אפשר שלא להיזכר בשירו של נתן יהונתן ובמילים שכאילו נכתבו למקום - "הראית איזה אודם שצעק למרחקים שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרחים" ואכן לוחמי הפלמ"ח מהגדוד הראשון של חטיבת יפתח בסדרה של קרבות לחמו במחיר של 13 נופלים ו-30 פצועים. ראוי לציין כי בקרבות הללו זו אחת הפעמים הראשונות שצה"ל ניצח בקרב יום שהופעלו בו ארטילריה, משוריינים ומטוסים, וכן ששניים מהמפקדים הצעירים של הצבא המצרי ומתנדבים מהר חברון הגיעו די רחוק בקריירה, ג'מאל עבד נאצר שהיה נשיא מצרים ומוחי הדין שהגיע להיות ראש ממשלה וסגן הנשיא.

קריאה נוספת על קרבות מאחז בהחלט מומלצת.

משם המשכנו על בסיס נחל אדוריים, כשאנו חולפים על פני חורבות הכפר חירבת שלום ונדהמים לגלות שאנו בעצם נוסעים על גג מערה שהפכה למבנה ואבני הבניין העתיקות מחזיקות טונות של כלי רכב חדישים.

שווה עצירה והתפעלות!

מזרחה משם על גבעה נישאת מצא העץ הבודד החביב עלי לארוחת הבוקר. הנוף מראש הגבעה מרהיב ואם זה לא מספיק אז גם עדר גמלים שהובאו לאזור לסדנת השמנה מטייל תחתינו. הזדמנות לעבד היקר להעלות רחפן ולצלם כמה תמונות וסרטונים נפלאים כמו אלו.

לאחר הקפה והארוחה ממשיכים מזרחה בנחל וברגע אחד קטן - הנוף משתנה. הגבעות המוריקות והנמוכות מתחלפות בכרמי הענבים ואזור יער אמציה המכוסה ביער אורנים. בפסגת אחת הגבעות המתנשאת לגובה 408 מ' מעל פני הים, במקום בו עמד בעבר מגדל התצפית של יערני קק"ל, נתגלה מבנה קטן, שרידי "משאת".

המשאת נזכרת כבר במקרא כנקודה שמבעירים בה אש ויוצרים עשן בכדי להעביר הודעות למרחק, ושוב אנו מדלגים על פני אלפי שנים לאחור.

יער אמציה, שהיום חלק ממנו הוא שטחי אימונים של צה”ל, מכסה באזור לכיש כולו מספר מדהים של מערות, חלקן גדולות מאוד ורובן מחוברות זו לזו. לאחר התצפית חצינו את סכר אדוריים אל היער והגענו אל מערת "גינתה" הפחות מתויירת והמרשימה. הילדים מוצאים במערות בכלל בזאת בפרט עניין רב והמסתורין האופף את מערכת המערות הנסתרת לעין מרתק גם את המבוגרים כמובן.

זה הזמן לשנות כיוון דרומה אל שמורת גבעות גד ואל הנקודה הגבוהה שבאזור גבעת שיח' עלי. מנקודה זו, הממוקמת באופן מושלם, תצפית המאפשרת ביום בהיר לראות מחדרה ועד ב"ש! וכמו שרואים מקום נפלא גם לרומנטיקה.

מקום מושלם לארוחת צהריים, לא לפני שמי שחפץ באתגר עולה אליה מצדה הדרומי. עליה מרשימה ומלאה בהצלבות, גם הדיפנדר החדיש וגם הסובארו המשופר הגיעו למעלה מי בקלות ומי בפחות...

היתר יחד איתי עולים מסביב.

ארוחת הצהריים הנעימה' ובזכות החברים גם הטעימה' מסתיימת בירידה צפונה ומזרחה אל ציר המערכת הישן - "דרך הפטרולים" שהייתה הגבול עד ל-1967 ועכשיו מלווה את גדר ההפרדה בין שטחי הרש"פ לשטחי ישראל.

כמה ק"מ צפונה משיק לשטחי האש של בסיס האימונים לכיש נמצא היעד הנהדר האחרון - "חירבת בית לויה", אתר ארכאולוגי של ישוב המיושב מתקופת הברזל, דרך תקופות בית ראשון, בית שני, הביזנטיים והממלוכים - שכבה על גבי שכבה. באתר נמצאה תגלית מיוחדת ומרגשת מסוף ימי בית שני - כתובת ובה לראשונה השם "ירושלים".

בנוסף במקום כנסייה ביזנטית מרשימה ופסיפס עשוי בידי אמן מרשים וגדול.

הביקור באתר שאינו מוסדר מפתיע את הוותיקים שבמטיילים.

משם נמשיך כחצי שעה צפונה אל נקודת הסיום על יד בריכת צאנן שממתינה לטבילה בטיולי הקיץ.

תם טיול נפלא שמזג האוויר המושלם, הנוף והתכסית המוריקים וחבורת הג'יפאים המופלאה הפכו אותו לכזה.

ניפגש בטיולים הבאים.

גיא זילברמן.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן