מסע חג שבועות לארץ הנבטים - יוני 2022

נפגשנו בשבת שהייתה השנה גם ערב חג השבועות, בתחנת הדלק "פז" שעל כבש 40 בואכה רמת חובב. התחנה ממוקמת ישירות על ציר הנסיעה שחוצה את חולות נחל סכר לכיוון העיר הנבטית חלוצה.
קודם כל מי הם משתתפי הטיול - חבורה מקסימה של חברים שהתארגנו כקבוצה, רובם נאמני המותג GRAND CHEROKEE של חברת קרייזלר ואליהם נוספו כמה חברים שהשתלבו יפה מאוד בקבוצה.
כדרך השגרה לכשהתחילו החברים להתקבץ לקראת השעה היעודה נתנה ההנחייה להפחית לחץ אוויר בצמיגים, שכן תחילת מסענו לאורך כל מחצית היום הראשון תהיה בחולות הנגב המערבי חציית הנחלים סכר, הד ונחל אטדים בנסיעה על דרכי החול שחורצות את ים החולות הגדול הזה, בשילוב של נוחות הנסיעה ומעט אתגרי חול - דיונות.
התחלה בתדריך בוקר שכלל את הרקע ההיסטורי לאזור שבו מתוכנן הטיול - לאמור ארץ הנבטים, לפיכך סקירה קצרה מהם הנבטים, מאין באו וכיצד נעלמו, ומה היה פועלם במשך 400 השנים שבהם הם שלטו בנגב שלנו, במרבית מחצי האי סיני ובחלק מהמדבר שהיום מהווה את הממלכה ההאשמית בירדן וצפון סעודיה.
מספר מילים על המסלול, מה צפוי מבחינת נהיגה בשטח, לוחות זמנים וסדר היום, כל זאת לקראת הפריסה ללינה בנחל עקרב שלמרגלות הר הנגב.
נבדקו מכשירי הקשר והתארגנו בשיירה לצאת לדרך.

תדריך הבוקר בתחנת הדלק שעל גדות נחל סכר

"התעמלות בוקר" מיד לאחר חציית נחל סכר

חציית חולות נחל סכר

הדרך עברה ללא אירועים מיוחדים וכללה "שייט" בחולות, כולל מספר "גלים" גדולים, עד שהגענו לדיונה גבוהה, שם נאלצנו לחזור מספר פעמים על "ריצת ההמראה" עד שהאחרון חצה את המכשול.

ההתקלות במכשול הדיונה הגדולה

לאחר עצירת התנועה, התקבצות לתדריך, הדרכת חולות על קצה המזלג, והרעיון המסדר נקלט

המשך המסע בשטחים החקלאיים של הערים הנבטחות חלוצה ורחובות בנגב

לאחר שסיימנו את חציית החולות של נחל סכר הגענו אל כביש צאלים - משאבי שדה ו"נחתנו" מעדנות בחורבות העיר הנבטית חלוצה. לוח הזמנים לא איפשר עצירה וסיור אלא תדרוך וסקירה בקשר, והמשכנו לעבר דרך הצליינים שהוליכה בראשית המאה הקודמת צליינים ממצרים לעבר באר שבע ובהמשך לירושלים ולכנרת. הדרך חוצה את השטחים החקלאיים של הנבטים שחיו בחלוצה בתקופת האורבניזציה שלהם עת הרומאים חיסלו להם את מפעל הובלת הבשמים והתבלינים.
הדרך מעט קשיחה ומטלטלת עקב חציית עשרות מהסכרים הנמוכים שבנו הנבטים להשקות את שדות הגידולים שלהם. כאן הוכח כי רכב עם צמיגים בחצך נמוך (חתך 50) אינו מתאים כל כך לטיולי שטח. הצמיג שהיה בלחץ נמוך לצורך הנסיעה בחולות שהזדמנו מידי פעם לאורך כל הדרך "נצבט" ע"י החישוק ששוליו חדים כתער, "התפנצ'ר" ו"ברח" מהחישוק.

הצמיג שהתפנצ'ר ו"ברח" מהחישוק

אירוע פשוט ושגרתי שהתפתח לתקלה קשה

הודעה בקשר "פנצ'ר", עוצרים מתארגנים להחלפת גלגל. הרכב מתרומם על המגבה (ג'ק בלשון העם), מתחילים בפרוק הברגים ואו אז מתברר כי מתקן תקרים (פנצ'רמאכר" בלשון העם), הידק את הברגים באופן שפתיחה שגרתית, לרבות שימוש בידית ארוכה מקצועית, אינה מתגברת על ההידוק ובזה אחר זה אנו שוברים את כלי העבודה כולל מפתח צינורות. פשוט לא יכולנו לפתוח את הבורג העקשן.
בלית ברירה הזמנו חילוץ לאזור העיר חלוצה ובעוד הקבוצה התארגנה לארוחת צהרים שלא בתכנית נסענו המדריך והרכב התקול, עקב בצד אגודל במשך כמעט שעה מהלך חמישת הק"מ עד הכביש.

פרסנו צל עקב השמש הלוהטת להמתנה עד חזרת המדריך מהכביש

שלחנו את הרכב התקול להמתין לחילוץ והמשכנו לדרכנו

המשך הדרך בחציית חולות שונרא עד כביש 211 בואכה הכניסה לעיר הנבטית הנוספת שבאזור - שבטה עברה ללא אירועים. לפני היציאה מהחולות והכניסה לשטח הטרשי של השטחים החקלאיים של העיר שבטה וחציית הנחלים עד הכניסה לנחל ניצנה, העלנו את את לחץ האוויר בצמיגים לתקן והמשכנו בדרכנו.

ממתינים לשובו של המדריך

יוצאים לחציית חולות שונרא

הנסיעה בנחלים הגדולים לעבר נחל עקרב

הדרך משבטה לנחל עקרב

היעד לשלב זה של היום היה להגיע באור יום לחניון הלילה שבנחל עקרב, בנקודה שבה הוא מתפצל ליובלים רבים היורדים ממורדות הר הנגב וציר הנסיעה בו מסתיים ומדלג לנחל דרבן. (אבל זו דרכנו המתוכננת ליום הבא).
השעה - שעות אחה"צ שמש עדיין במרומים אך החברים כבר נוהגים מזה שמונה שעות ומד הק"מ כבר חצה את ה-100 ק"מ נסיעה. הדרך מתפתלת עם הנחלים ניצנה ובהמשך נחל עקרב, אנו חולפים ליד קבוצות נוספות של מטיילים, כולם מצויידים ומזוודים כהלכה בדרכנו לחניון הלילה. במהלך הדרך הוקם קשר עם דן שהוא בעל הרכב התקול, הוא עדכן כי המחליף הצליח לפתוח את הבורג העיקש באלימות עם פטישון 1700 ניוטון (זו מידה המתארת את עוצמת המכה שהפטישון מכה בבורג.) וקבענו נקודת מפגש לשעה 18:00. אנחנו במסלול מנוטים ומנסים לשמור על זמן ההגעה המשוער, ודן על הכביש מנווט עם הוויז וכך בדיוק בשעה היעודה אנחנו נכנסים לחניון ורואים אותו מופיע בשביל כ-100 מטר מאיתנו, סוף טוב לתקלה מעצבנת. כשעה וחצי אור יום עוד לפנינו ועל כן הקמת המאהל ושאר ציוד הפיקניקים עברה בקלות ובמזג אוויר נפלא.

קצת לפני אור אחרון הכל מאורגן לשהיית הלילה

ערב מטעמים מדהים בחסות החברים ובניצוחו של איזי

וגם קצת מורשת קרב סביב המדורה

בוקר היום השני

תוכנית היום השני - לחצות את הר הנגב דרך הנחלים דורבן, המשך טיפוס לקו פרשת המים, ירידה בנחל ערוד עד המקום שבו רצוי שיהיה חבר מכונאי והמשך לאורך נחל מעזר החוצה את הר הנגב בואכה נחל כרכום. נחל כרכום מתנקז לאחד מגדול נחלי הנגב - נחל פארן ועם הנחל יעדנו הוא הסיום על כביש 40 ליד תחנת השאיבה בצומת נחל פארן כביש 40.

המכשול המאיים שהתברר כלא כל כך נורא בנחל דורבן

האתגר שהיה צפוי

הציר בנחל דורבן שמטפס אל קו פרשת המים על כביש 171 יוצא מערוץ הנחל במדרגה שבפעם הקודמת לפני שנה, היתה די "מאיימת" מתברר כי קצת עבודות "שיפוץ" הנמיכו את המדרגה והיא הפכה לעבירות קלה לרוביקון, בינונית - קשה לדאסטר. אבל ללא כל תקלות כולם עברו והנסיעה לעבר הכביש עברה ללא אירועים.
בכביש נפרדנו מערן דולב ואשתו המקסימה ונפגשנו עם משה מכנס עם הג'ימני הקטן. הדרך על הכביש לעבר מעבר ערוד היתה קצרה וחיש קל מצאנו את עצמנו מתנהלים במורד נחל ערוד בואכה הפיצול לעבר נחל מעזר. לא רחוק משם פרסנו שוב את הצל בין ארבעה רכבים ונגשנו לארוחת בוהריים (BRANCH בלע"ז).

בוהריים ברום הר הנגב הצחיח

נחל מעזר ונחל כרכום

לאחר ששבענו ומיצינו את המנוחה של ארוחת הבוקר - צהרים, המשכנו לאורך נחל מעזר וחצינו את השיאים של הר הנגב בכל הדרו, הנוף שנשקף מדהים ואו אז הגענו למרום הגדה הצפונית של אחד הנחלים היפים של הנגב - הוא נחל כרכום. שם פרסנו שוב את הצל לעצירה לאבטיח קריר ואוכל למי שעדיין רעב בטיול הזה.

קצת אתגרים בנחל מעזר

נדרשה הכוונה במספר מעברים עם סכנה לגחון

נקודת התצפית על נחל כרכום

הירידה לערוץ נחל כרכום

לעבר מעלה כרכום

גם מעלה כרכום התברר כלא נורא כל כך

ממש לפני סיום הכניסה של נחל כרכום לנח פארן

סיום

בשעה 17:00 בדיוק נגעו גלגלי הג'יפ הראשון בשולי האספלט של כביש 40 בחצייתו את נחל פארן.
בזה אחר זה התקבצה ייתר השיירה. תם המסע, 183 ק"מ, 19 שעות נסיעה ו-14 שעות שהייה בחניון הלילה. תקר אחד מורכב עקב התקעות בורג, אך ללא תקלות נוספות, ללא נזקים והרבה הנאה.
להתראות בטיולים הבאים.

תנו לתמונות לספר את הטיול