סיכום טיול ג'יפים בנחלי דרום רמת הגולן - 16/7/22

מה הופך מסלול ל"קלאסי"? קודם כל, שיהיה כזה שגם כשנוסעים בו שוב ושוב, נהנים בכל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה. כבר קשה לי לספור כמה עשרות/מאות פעמים נסעתי בציר הנהדר הזה, שמטפס מהכינרת למצפה אופיר, יורד למפגש הנחלים אל-על וסמך, נע צפונה לאורך נחל סמך בואכה הגשרון הסורי שעל תוואי ההטיה, ומשם מטפס לכיוון המטעים שמהם הוא יורד ב"מעלה כנף" לכיוון נחל כנף ומושב כנף שבדרום רמת הגולן - אבל תמיד אני נהנה ממנו. לא משנה אם זה בקיץ או בחורף, בסופה הפתוחה והקשוחה או ברוביקון בריון או בדיפנדר חדש ואריסטוקרטי או בג'ימני זערורי - ואפילו ברגל. 33 שנות ג'יפאות, ותמיד כיף לי כאן.

זה מסלול לא ארוך בקילומטרים, אבל "עבה" ועתיר באטרקציות נהיגה בטוב-טעם – עליות, ירידות, חריצים, הצלבות, בולדרים, בוץ ומעברי מים עמוקים. הוא לא קשה מאוד (למען האמת, מאחורי הגה הסופה הוא לא קשה בכלל), אבל הוא תמיד טכני ותובעני, כזה שדורש מהג'יפ לעבוד כל היום ב-LOW ולמתוח מתלים מעלה-מטה, ומחייב את הנהגים/ות לנהוג "על אמת" – 100% עירנות ודייקנות כל הזמן, לקרוא נכון את פני השטח, לנהוג בשכל, ברוגע ובסבלנות. ציר שמתאים רק לרכבי שטח עם הילוך כוח, מהלך מתלים ומרווח גחון אפקטיביים, ולנהגים יודעי הגה - מה שנקרא, מסלול ג'יפים קלאסי, כייפי.

הרוב המוחלט של הקבוצות שלנו הן מצויינות והיום יש לי כמה וכמה פרצופים מוכרים מטיולים קודמים, כולל במסלול הזה ממש – איציק ברוביקון דיזל, טל בדיסקו 3 המדוגם ואלברטו בלנדקרוזר, נהגים מצויינים ברכבים טובים, שאני סומך עליהם ורגוע לגמרי כשהם מגיעים לטיול. את היתר אני עוד לא מכיר – אבי בג'ימני, יניב ושגית עם הילדים בג'ימני נוסף, יורם בלנדקרוזר קצר, מתן בג'ימני, שלו עם הילדים בקיה סורנטו 2004 שין ומאמון בטויוטה פראדו – אבל מהר מאוד איווכח שכולם חבר'ה טובים בדיוק כמו שאני אוהב, קבוצה מהסוג שהופכת טיול טוב לטיול מצויין.

לאחר שכולם התאספו בתחנת "דור אלון" בכניסה לקיבוץ האון, אנו יוצאים לדרך. נכנסים לשטח ליד מצפה נוקייב, מרוקנים אוויר מהצמיגים ומתחילים בטיפוס. קילומטרים ראשונים קצת מהוססים, חלק מהאנשים פעם ראשונה בשטח "אמיתי" ועוד לא מכירים את ההתנהלות, אבל לאחר כמה מעברי חריצים והצלבות, תופסים את הפרינציפ והקצב מתחיל להיות זורם ואנו ממשיכים לטפס ועוברים את ביר א-שכום (בני יהודה הישנה) בדרכנו לעצירה לארוחת בוקר במצפה אופיר עם הנוף המהמם לכנרת.

מצפה אופיר – נקודת תצפית בדרום רמת הגולן, שהוקמה ע"י ג'ימי שעל ממושב גבעת יואב הסמוך, לזכר בנו אופיר (1970-1986) שנפטר ממחלת כבד נדירה. מרחבת המצפה יוצא שביל הליכה/רכב מסומן העובר לאורך המצוק ושרידי מוצב סקופיה הסורי, לעבר שרידי בני יהודה הישנה (ביר א-שכום).
הגישה למצפה בשבילי ג'יפים המטפסים מהכנרת מכיוון דרום, או מכביש 789 המוביל מצומת כורסי לבני יהודה/גבעת יואב, על דרך עפר כבושה ונוחה המתאימה לכל כלי הרכב. המצפה נמצא בקצה שטחי השדות של גבעת יואב, בנקודה בגובה 450 מטרים מעל לפני הכנרת. מעבר למגרש החנייה הוקמה רחבה מוצלת ובה ניטעו 16 עצי זית, כמניין שנותיו של אופיר, ובין עצי הזית הוצבו שולחנות אבן וספסלים והמקום מתאים ומומלץ מאוד למנוחה וארוחה. בכיוון מערב הוקמה רחבת התצפית שנותנת הרגשה של מרפסת הבולטת מהרכס לכיוון הכנרת. ברחבת התצפית הוקמו שני לוחות מאבן ועליהן מסומנות נקודות עניין ומיקומן היחסי לתצפית.

מרחבת התצפית ניתן להשקיף לכיוון מערב ולראות את עמק הירדן, החוף המזרחי של הכנרת והחלק הדרומי של עמק החולה. במבט גבוה יותר ניתן לראות את הרי הגליל התחתון, הר תבור ומצוקי הר ארבל. מרחוק נראים הרי הגליל העליון והרי נפתלי, ומעבר להם, הרי הלבנון והר חרמון.

לאחר האתנחתא, אנו שבים לג'יפים ויורדים לכביש 789, ולאחר נסיעה קצרה, נכנסים שוב לשטח, לשביל הירוק היורד לכיוון מפגש הנחלים אלעל וסמך. השביל הזה מפותל ומשובש ויש בו נקודה בוצית במשך כל השנה (כתוצאה מזרימת מי השפכים של רפתות קיבוץ גשור הסמוך) שמחייבת נהיגה איטית וזהירה עם כיוונים מבחוץ, שמכניסה את הנהגים לראש של המסלול שמעתה ואילך הופך להיות טכני מאוד.

במפגש הנחלים אלעל וסמך, חצייה של מעבר מים ראשון, המתפתל בין העצים המצלים ומחייב נהיגה מדוייקת. לאחר כמה מאות מטרים, עוד מעבר מים, עם ירידה בזוית תלולה על מצוק אבן גיר לבנבן ומשופע, ומתחילים בטיפוס "מעלה סמך" המפותל ועתיר הבולדרים וההצלבות – נהיגת שטח במיטבה שמצריכה ריכוז בלתי פוסק, אבל אני שמח להיווכח שהקבוצה שלי ממש טובה – כולם נוהגים "ברצינות" ובדייקנות ולא מתקשים והקצב שלנו מצויין.

מי שטוב, זוכה לגמול – ואנו זכינו להגיע לגשרון הסורי של תוואי ההטייה כשהוא ריק ממטיילים וכולו שלנו. ומכיוון שיש לנו זמן, אפשר להתמרח כאן במנוחה ארוכה ומרעננת כשהילדים משתוללים במים הקרירים. חלום של מקום.

הגשר הסורי על תוואי ההטייה - גשר רחב, בנוי בקפידה, מקושת ויפה, בנוי אבני בזלת שחורות. תחתיו מי נחל סמך הזורמים נאגרים לבריכה טבעית מתחת לגשר וממשיכים דרכה הלאה לכנרת. לאורך קיר המנהרה נבנתה במה צרה שניתן לשבת עליה ולשכשך רגליים בבריכה. על תקרת הקשת דבוקים קיני סיס הגליל, ציפור הדומה לסנונית. זוהי פינה שקטה ופסטורלית - נקודת עצירה ומנוחה שאסור לוותר עליה.

הגשר אינו עתיק, אלא שריד ממפעל הטיית המים הסורי משנת 1964, במהלכו ניסו הסורים, ששלטו ברמת הגולן, להטות את מי הנחלים הזורמים לירדן ולכנרת ובכך למנוע מהם להגיע לשטח ישראל, ולייבש את הכנרת ואת מפעל המוביל הארצי שנחנך אך שנה אחת קודם. תעלת ההטיה אמורה הייתה לעבור על גשר זה ממש. ישראל הגיבה בירי ארטילרי וירי טנקים, שלבסוף פגעו בציוד המכני הסורי ואילצו את הסורים להעבירו מזרחה לעומק רמת הגולן, שם הותקף ע"י מטוסי חיל האוויר, עד שבשנת 1966 ויתרו הסורים על תכנית ההטייה, אולם המשיכו בהפגזות על יישובי עמק החולה, שהסתיימו עם מלחמת ששת הימים וסיפוח רמת הגולן לשטח מדינת ישראל.

הגשר הסורי בנוי מעל לערוצו של נחל סמך, ואנו ממשיכים בדרכנו, הפעם לכיוון דרום-מערב, כשאנו מטפסים ל"רמה" הצרה שבין ערוץ הסמך וערוץ נחל כנף. הטיפוס ארוך ואיטי מאוד בשל הבולדרים הגדולים שמכסים את פני השביל ומחייבים זחילה איטית וזהירה וקריאת שטח מוקפדת על מנת להימנע מפגיעות בגחון. סוף העליה בינות למטעי האגסים, ואנו מתקדמים לעבר קצהו העליון של "מעלה כנף" – אתגר העבירות האחרון, וגם המאתגר והרציני ביותר של היום, למרות שהפעם אנו מתעמתים עימו בירידה – מדובר בקטע שבור ותלול המחייב תמרונים צפופים, בואכה ירידה ארוכה, מרוצפת בולדרים עצומים שהמעבר ביניהם צר ומחייב נהיגה איטית הוכוונה חיצונית על מנת לא לנגוף את הגחון ואת מפתני כלי הרכב ולא לקרוע צמיגים. אני יורד ראשון בסופה שכבר בת-בית כאן, פה ושם ברזלים מתגרדים בסלעים, אבל לסופה זה לא באמת אכפת. כלי הרכב של הקבוצה לעומת זאת, חדשים יותר, יקרים ועתירי פלסטיק פריך ופגיע, מצריכים ממני כיוונים מדוייקים. אבל כולם ממושמעים, נוהגים ברוגע, ויורדים בבטחה ובשלום.

לסיום המסלול, ברחבת החנייה של עין כנף (דיר עזיז) הגענו בדיוק בשעה 17:00, בול לפי התכנית המקורית. כולם הפגינו נהיגה מצויינת, בלי שבירות, בלי פנצ'רים, בלי בלת"מים, עם מנוחות ארוכות ומרעננות ובעיקר - עם אווירה נהדרת. אני כבר רגיל שכל הילדים רוצים לנסוע בסופה של המדריך, אבל הפעם טיפסו אל הספסלים שמאחור לא פחות משישה ילדים!

בנוסף, לזכות הקבוצה הזו ייאמר – אני באתי לעבוד, אבל בזכותכם מצאתי את עצמי מטייל ונהנה מכל רגע – ועל כך תודה גדולה לכולכם. אני מאחל לעצמי ולכל שאר המדריכים של אתר השטח קבוצה כמוכם בכל טיול! היה מעולה, ונתראה בקרוב בטיולים נוספים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן