טיול מועדון שברולט סילברדו בגלבוע 18/8/22

אני מוכרח להודות, הפעמים הראשונות היו מלחיצות. טיול ג'יפים רגיל כולל 12-13 כלי רכב במקסימום, 15 גג במקרים נדירים. מעבר לזה כבר מקובל לפתוח קבוצה שניה עם מדריך נוסף. אבל במועדון סילברדו ישראל מספרים כאלה הם חצי כוח, לא מרשימים בעליל. מדובר בחבורה גדולה ושמחה שלא אוהבת להתפצל – כשהם מטיילים, זה כולם ביחד או כלום! וזה אומר 20-25 כלים במינימום, ויכול להגיע גם ל-40 ולעתים הרבה יותר. איך מסתדרים עם שיירה כזו של כלים ענקיים שחלקם באורך של יותר מ-7 מטרים ושנמתחת לאורך קילומטרים? ואל לשכוח, מדובר במשאיות בתכל'ס, שתיאורטית עבירות פחות מג'יפים?....

הכל רק בתיאוריה. מסתבר שאפשר ואפילו די בקלות. ראשית, יש את זוהר – מנהל המועדון, שמסייע לאסוף את כולם וכבמטה קסם מארגן את כל המתפזרים לכדי שיירה אחת שנעה אחרי הג'יפ המוביל ביעילות מרשימה. ואחרי זה – בסופו של דבר הסיפור של עבירות בשטח זה לא כלי הרכב אלא הנהיגה. וכאן אנו מקבלים את הדה-בסט: החבר'ה האלה מנוסים מאוד, מכירים את הכלים שלהם ואת המגבלות שלהם ופשוט נוהגים טוב. מכשולים שאמורים להדאיג, להאט ולגרום לצרות, תקיעות ושאר מרעין בישין גם ברכבי שטח שלכאורה מתאימים יותר, נבלעים כלא היו תחת גלגלי הדרקונים האמריקאיים העצומים.

וכך, נשאר למדריך רק לנווט ולהוביל. כבר הובלנו אותם ברמת הגולן ובנחל צין ובחולות חלוצה ושונרה, במעלה עשוש וכמובן במסע בירדן ואיפה לא. חבורה צבעונית עם כלים ענקיים וצבעוניים מעוטרים בדגלים שעושה המון רעש – יש שיגידו שזו "שכונה" - ואני אומר, זו שכונה נהדרת במובן הכי חם, חיובי ושמח שאפשר. לא יפחיד אותי להוביל אותם גם במסלולים ארוכים קשים וטכניים לכאורה. כי אני יודע שהם יתקדמו ללא לאות, יעברו, יחלצו, יסייעו זה לזה ותמיד יגיעו לכל מקום שצריך.

לכל יומני המסעות של מועדון סילברדו ישראל - הקליקו כאן

אוגוסט והחופש הגדול הביאו אותם לצאת שוב לטיול משותף – הפעם נבחר רכס הגלבוע אותו אנו עומדים לחצות לכל אורכו, מהפינה הצפון מערבית שלו הנושקת לעמק יזרעאל, לפינה הדרום מזרחית הנושקת לצפון בקעת הירדן. נקודת המפגש נקבעה לעין יזרעאל – פינת חמד מוצלת הכוללת בריכת מים גדולה ובעיקר משטח חנייה גדול מספיק על מנת לאכלס כ-40 שברולט סילברדו עצומים.

אצל החבורה הזו זמן זה זמן – בכל זאת מדובר בבעלי מקצוע שרגילים לנהל אנשים ולוחות זמנים - הרוב אפילו הקדימו להגיע, גם ממרחקים - ואני חשבתי שאם אגיע חצי שעה לפני הזמן זה יספיק, ולהפתעתי גיליתי שכמעט כולם כבר ממתינים במקום... הרבה צחוקים כאפות ובדיחות, היחידי שמתעכב מעט הוא זה שמביא עימו את הדגלים הגדולים שבלעדיהם שיירות מועדון סילברדו ישראל לא יוצאות – ויש לנו מספיק זמן לתדריך וסקירת המסלול – והנה גם הדגלים הגיעו, הותקנו על הארגזים והיידה – יוצאים בשיירה ארוכה-ארוכה שלא נגמרת, מושכת מבטים ומסובבת ראשים בכל מקום בו היא עוברת.

נכנסים לשטח מכביש דרך נוף הגלבוע, היישר לשבילי השדות שמצפון ליישוב גן-נר. עוקפים את גדר היישוב ומתחילים בטיפוס להר גיבורים דרך "מעלה הסברסים" – שביל לא פשוט שדורש שילוב LOW והתנהלות זהירה - מפותל, טרשי ודרדרתי עם לא מעט מדרגות סלע, הצלבות וסרפנטינות שמעלות חשש פן הטנדרים המגודלים יתקשו לעבור בו – מסתבר שהדאגות היו מוגזמות והסילברדואים הענקיים לא מרגישים את העליה הזו, למעט אחד שמשום-מה התפרק לו מותחן של רצועת המנוע שקרע את הרצועה – תקלת "מנחוס" שאינה קשורה כלל למסלול השטח, והוא מחולץ במהירות ע"י המפלצת השחורה המשופרת מאוד של טל, ונגרר למוסך בעפולה הסמוכה.

הנוף מפסגת הר גיבורים משכר ממש – עמק חרוד ועמק יזרעאל מצפון, גן נר וחבל התענכים ממערב, ג'נין וצפון השומרון מדרום. גם האוויר כאן, בגובה של כ-500 מ', צלול ונעים וכמעט קריר ועוד נתגעגע אליו כשנרד לבקעה מאוחר יותר.... אנו ממשיכים בדרכנו בשבילים המפותלים במגמת ירידה לכיוון צפון-מזרח, ואת כברת הדרך הקצרה האחרונה עושים על כביש דרך נוף הגלבוע ל"חניון שער הזהב" – נקודת חנייה נרחבת מספיק על מנת להכיל את כולם – ושוב אין לי אלא להשתאות למראה החבורה הגדולה שמתקתקת עניינים – מקימה גזיבו גדול ופורסת עמדת כיבוד מרשימה, תרומת "צמיגי ג'נרל" שנותנים חסות למועדון – מרשים, מכובד, טעים, אין מה להוסיף – מעטים מועדוני הטיולים שמאורגנים ומתוקתקים כמו מועדון סילברדו!....

אחרי שנחנו, אכלנו ושתינו, הגיע הזמן להמשיך. השביל המסומן באדום היורד דרומה מחניון שער הזהב לכיוון הר אחינועם והר יצפור והיישובים מעלה גלבוע, מירב ומלכישוע, כבר כבוש ונוח ומזמן לנו תצפיות נוף נהדרות אל מעבר לגדר ההפרדה לכיוון הכפרים הפלסטיניים פקועה וג'לבון. קטע קצר על כביש ומעקף של היישוב מלכישוע (שהוא כפר לגמילה מסמים) ומתחילה ירידה ארוכה ומפותלת מהר אבנר לחרבת נר, קצהה הצפוני של שמורת נחל בזק ולאורך ערוצו של נחל געון אל כביש 90 - כביש הבקעה. כאן כבר חם מאוד. מה חם? רותח! אנו פונים דרומה בכביש, עוברים במעבר מחולה ונכנסים לכברת השבילים האחרונה להיום, שמובילה אותנו לטבילה קרירה ומרעננת בבריכה של עין סוכות, כשעה לפני מועד הסיום המתוכנן.... איך זה קורה, בשיירה באורך של קילומטרים שעל פי כל התכנונים אמורה לנוע לאט ובזהירות ולהיתקל בבעיות עבירות ותמרון?.... עם מועדון סילברדו אין בעיות כאלה.... כי הנהיגה טובה וממושמעת, יש אצלם מה שנקרא "מקצועיות" – עם החבורה הזו אפשר לנסוע לכל מקום.

כמו תמיד – אין לי מה להוסיף, חוץ מתודה גדולה ושכרגיל, נהניתי איתכם ולא דאגתי ולו לרגע – זה המקום להודות שוב לזוהר שמצליח להשתלט עליכם, לצמיגי ג'נרל, למוסך נוגה ולטרייד סנטר על החסות הנדיבה. ולכל חברי המועדון והמשפחות שמצטרפים ושכמו תמיד, מביאים איתם את הרוח הטובה והחיוכים בלי סוף – תענוג לטייל איתכם! אני מחכה בקוצר רוח לטיול הבא.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן