ווישור תפרה תיק על הונאת ביטוח ותפצה את הנפגע ב... אלפיים שקל

התמונה מתוך מסע של אתר השטח ברומניה ואין לה כל קשר לכתבה

משה החנה את רכבו לצד המדרכה. כשחזר גילה שרכבו ניזוק מפגיעת רכב חולף. על חלון הרכב מצא משה פתק שנכתב בידי מבוטחת בחברת הביטוח ווישור. המבוטחת, כמצופה מכל אדם הגון, הודתה כי פגעה ברכבו ומסרה את פרטיה ואת פרטי הביטוח בווישור.

משה פנה אל ווישור וביקש כי תפצה אותו עבור נזקי התאונה. גם המבוטחת שפגעה ברכבו פנתה במקביל. השניים סיפקו לווישור את כל המסמכים שנדרשו מהם ואף נפגשו עם חוקר פרטי מטעמה.

חברת ווישור היא חברה חדשה יחסית בשוק הביטוח. כשהוקמה הבטיחה לציבור להביא "בשורה צרכנית לעולם הביטוח ולחולל בו שינוי דרמטי, לרבות שינוי התפיסה הרווחת בציבור על חברות הביטוח". האם הטיפול של ווישור במקרה זה יוכיח שיש ממש בהבטחות אלה או שמדובר במילים גבוהות ריקות מתוכן?

מסלקי התביעות בווישור לא מצאו כל עילה לסרב לשלם את נזקי הרכב. לפיכך, כמו כל חברות הביטוח הוותיקות, גם ווישור שלפה מתוך הארסנל שלה, את נשק ההרתעה: ווישור האשימה את משה כי עשה קנוניה עם המבוטחת כדי להונות אותה. בשולי הדברים ייאמר, כי האשמה קשה זו, לא הפריעה לווישור להציע למבוטחת, לחדש אצלה את הביטוח בתום שנת הביטוח בה ארעה לטענתה מרמת הביטוח.

מכל מקום, משה לא נרתע ופנה לבית משפט השלום בבת ים. התביעה הונחה בפני הרשם הבכיר אדי לכנר.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח במונטנגרו ואין לה כל קשר לכתבה

המבוטחת העידה במשפט ואישרה את גרסתו של משה. ביום התאונה, היא נסעה לבית הגרוש שלה להביא בגדים לילדיהם. לפתע, הגיח מולה רכב עם אורות גבוהים, סנוור אותה וכתוצאה מכך פגעה ברכב החונה של משה. כמצופה מכל אזרח ישר, כאמור, היא השאירה על חלון הרכב פתק עם פרטיה.

עדותה הייתה מהימנה על הרשם הבכיר אדי לכנר. היא אומתה גם במסמכים שהוגשו לו. איך אפשר להסיק מפה קנוניה להונות אתכם, הקשה הרשם לכנר.

מהרבה סיבות, השיב נמרצות נציג ווישור. ראשית, המבוטחת סירבה לגלות את פרטי הגרוש שלה. שנית, המבוטחת ומשה לא שיתפו אתנו פעולה בבירור נסיבות המקרה. שלישית, השניים סירבו לאפשר לנו לקבל את פירוט שיחות הניידים שלהם. פירוט זה היה מגלה כי יש ביניהם היכרות קודמת עוד לפני התאונה. רביעית, השניים סירבו לאפשר לנו לקבל איכון של הניידים שלהם. איכון זה היה מגלה כי ביום התאונה הם בכלל לא היו סמוך לרכביהם.

הרשם לכנר דן בטענות אלה בכובד ראש ודחה אותן אחת לאחת.

אכן, הודה הרשם, המבוטחת סירבה למסור את פרטי הגרוש, אך נתנה לכך הסבר סביר: בין השניים התנהל הליך משפטי בסוגיה של אלימות. גם לטענת אי שתוף הפעולה, קבע הרשם, אין יד ורגל. השניים נפגשו עם חוקר הביטוח, ענו לכל שאלותיו ומסרו לו את כל המסמכים שדרש. גם טענת הסירוב למסור את פירוט שיחות הניידים התבררה כלא נכונה. השניים מסרו גם מסרו לווישור את פירוט השיחות ואפילו בטווח רחב של תאריכים. ולבסוף, לגבי איכון הנייד של המבוטחת, הזכיר הרשם, ווישור עצמה זנחה במהלך המשפט דרישה זו לאחר שהתברר כי אין תועלת באיכון.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח בגיאורגיה ואין לה כל קשר לכתבה

לסיכום, פסק הרשם הבכיר אדי לכנר, ווישור האשימה את משה בהונאת ביטוח מבלי להביא כל הוכחה לכך. היא עיכבה את תשלום תגמולי הביטוח ללא כל בסיס. לפיכך, עליה לשלם למשה בנוסף למלוא הוצאות תיקון הרכב גם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

ומה סכום הפיצוי שפסק הרשם לכנר על עוגמת הנפש? אלפיים שקל.

מי שחושב שסכום כזה מרתיע את חברות הביטוח מהטחת האשמות שווא במבוטחים, שיקום.

שערו בנפשכם, איזה סכום פיצוי היה מוטל על מבוטח שהיה מאשים במרמה ובהונאה, את פרופסור דן עמירם, יו"ר דירקטוריון ווישור.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה מתוך מסע של אתר השטח ברומניה ואין לה כל קשר לכתבה