מכתש רמון בעל הנוף הייחודי רק לו, הוא גם הגדול מסוגו בעולם כולו. יצאנו עם מועדון רקסטון למסלול טיול יפהפה, בעבירות קלה עד בינונית, דרכו ניתן להכיר את המכתש לעומק ולהנות מהיופי הכל כך מיוחד שלו.
מכתש רמון מהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב (מכתש רמון, מכתש גדול, מכתש קטן ושני מכתשי התאומים בהר עריף). הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם, אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. מכתש אירוזי או מכתש סחיפה, נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גיאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש ההר. ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון הוא בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גיאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות, גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.
השיירה מתקדמת על שביל ישראל מעל ולאורך שמורת מצוק הצינים כשהכיוון הכללי הוא צפון מזרח בואכה מעלה נוח. רוב הזמן הדרך סלולה ונוחה ואנחנו מתקדמים בנינוחות וברוגע. השביל מתקרב ומתרחק מהמצוק ללא הרף וכשהוא מתקרב קשה להתאפק וכולנו יורדים מהרכבים לתצפיות נוספות.
לעיתים אנחנו מגיעים לערוץ נחל שצריך לחצות או מדרגה/ות שיש לטפס או לרדת וכאן מתחיל הכיף הגדול שבטיול שטח. בנקודות אלו אני קורא במכשיר הקשר לכולם לצאת מהרכבים ולהתקדם אליי כי הנה הזדמנות נוספת ללמוד משהו חדש. לאחר הסברים והבנת הבעיה, כולם פוצחים בעבודות מע"ץ, מרימים אבנים גדולות וקטנות ו"מסדרים" את המכשול לכדי מעבר נעים ובטוח.
כעבור נסיעה ארוכה בכיוון כללי מזרחה, הגענו למעלה נוח. חייבים לעצור ולנשום רגע את הנוף המרהיב שנפרש לפנינו שכן בראש המעלה, נמצאת התצפית היפה ביותר על המכתש ממנה ניתן לראות שיש לו צורה של לב מוארך שנמתח מצפון מזרח לדרום מערב. אנחנו עומדים כרגע בנקודה הכי צפון מזרחית שלו ובעצם פרט לבקעת ארדון, שמעבר להר ארדון, המכתש כולו פרוש לפנינו. מפה לשם, מאחר וכל כך יפה כאן ומי יודע מתי נסיים עם המדרגות הנאות של המעלה, עצרנו להפסקת צהריים, פרשנו רשתות צל שתחתיהן קיבלנו פסק זמן מהשמש ומהחום ובתכל'ס, זו נקודה שאפשר להנות ממנה עוד כמה שעות בכיף.
הירידה אינה קשה אבל היא תלולה ויש בה כמה הצלבות רצופות, הרבה דרדרת ותהום עמוקה מימין כך שיש לנהוג בה לאט ובזהירות, תוך כדי תכנון קו הנסיעה קדימה. הילוך הכוח שולב וכולנו בהילוך ראשון מתקדמים לאט לאט תוך כדי הכוונה קרקעית מדוייקת עד כמה שניתן. לנהגים קשה במיוחד שכן מצד אחד הנוף המטורף ומצד שני, הדרך שדורשת ריכוז ותשומת לב מלאה וכמו כל מעלה שמכבד את עצמו, גם למעלה נוח יש "חיים" משלו והוא משתנה כמעט אחרי כל שיירה שיורדת או מטפסת בו. אנחנו מצאנו את ההצלבות ואת הדרדרת במצב לא פשוט אבל לא באמת כזה שהפריע לרקסטונים.
בסופו של דבר כל הרכבים סיימו את הירידה ללא פגע והדרך הובילה אותנו ישירות לעומקה של בקעת מחמל ולקטע דרך שכולו חול רך ונעים המדמה נסיעה על גלי מים.. אז לקראת סיום לחצנו קצת על גז ועל השביל שרץ לאורך ציר הנפט המשכנו בנסיעה לנקודת הסיום שלנו במפגש עם כביש 40.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
0 תגובות
תגובות