סיכום טיול אתגרי של מועדון רקסטון אל דרום מדבר יהודה - 5/11/22

התאוריה שלקוחות רקסטון הם משהו אחר הולכת והופכת לעובדה, ההרכב האנושי של החבר'ה הנהדרים הללו מורכב מאנשים מיושבים בדעתם (לכאורה), משפחות צעירות ואנשים בוגרים יותר שרכשו רכב שאינו מסמל "אוכלי הרים" ולא "חיות שטח", אלא רכב 4X4 בעל יכולות שטח לא מבוטלות ויכולות נהיגת כביש מעולה.

הפעם הוחלט לצאת למסלול אתגרי יותר וההיענות הייתה גבוהה. שתי קבוצות נפגשו בערד בבוקר שבת, אחת מובלת ע"י אמיר נחומי והשנייה על ידי. נסיעת כביש אל תחילת המסלול בכפר הנוקדים, כניסה אל המדבר בציר צפונה החוצה את בקעת קנאים אל נחל צאלים, ואז מזרחה אל נחל עדשה ונחל שפן. בכניסה לנחל שפן קיר הנחל המוצל מהווה נקודת מושלמת לארוחת בוקר.

הישיבה נינוחה והקפה והמאפה באים בדיוק בזמן. מפני שמחכים לנו אתגרים שהציר מזמן לנו, כמו מעבר בדר, מעבר נחל שפן ומעבר הרדוף, סיימנו להתחבר ולאכול ואכן האתגרים מיהרו לבוא... בקבוצה שלי נוסעים רקסטונים מהדגמים החדשים בעלי נעילת הדיפרנציאל האוטומטית וגם הדגמים הישנים יותר עם מערכת הטרקשן. במעלות דלי האחיזה שפגשנו ניכר היה ההבדל בין הדגמים, בעוד החדשים צריכים לבחור ציר על פי כיוון המכוון ולהתקדם בו במהירות מתונה ולתת לנעילות לעשות את העבודה, הישנים יותר צריכים להיעזר במומנטום, שזה בעברית בראבק...

לפעמים זה לא עוזר כאשר הציר גם דרדרתי מאוד ויש בו נקודות הצלבה וגם אין אפשרות לעשותו במהירות בשל מגבלות בטיחות. ואז בכדי למנוע היתקעות ונזק מראש בחרתי לחבר את הרכב המתקשה לרכב שעלה ולגרור גרירה קצרה החוסכת זמן ונזק.

לדגמי הרקסטון החדשים מגבלת זווית גישה משמעותית. כזו שמשאירה טמבונים על אם הדרך. חלקם אובזרו במדרגות צד מאלומיניום שאמנם משווים לרכב מראה נאה אבל ממתינים למכשול הראשון שיבהיר כי מדובר באביזר נוי שאינו מתאים לשטח, ולפעמים נשאר בשטח.

בהתחשב בשני אלו התמזל מזלי פעמיים, בפעם הראשונה בעובדה שמדובר כאמור בחבורה מיושבת בדעתה וממושמעת בכיוונים ובפעם השנייה שחגי כספי חברי ומדריך אתר השטח הצטרף אלי והיה לי לעזר בכיוונים.

בין מכשול למכשול אי אפשר שלא לאהוב את הנוף המדהים של דרום מדבר יהודה. בראשיתי, ריק מאדם ונקי. באמצע הדרך, כמו משום מקום, ועוד בשבת צצים להם שני חיילים שמבקשים לוודא מי אנחנו ולאן מועדות פנינו. באזור הולך ונחפר מכשול פיסי ע"י חיל ההנדסה במקביל לקו התפר, שאני בספק רב לגבי יעילותו ונחיצותו אבל אין ספק שלמטיילים תהיה בעיה גדולה יותר מאשר למשיגי הגבול למיניהם. נפרדנו מהחיילים המקסימים ופנינו לכיוון צפון מזרחה אל נקודת התצפית של נחל חבר. אחת התצפיות היפות במדבר יהודה, הצופה אל מערת האיגרות בה נמצאו אגרות שכתב שמעון בר כוכבא אל מפקדי עין גדי ומעל מערת האימה שם נמצאו שרידי פליטים יהודים מימי מרד בר כוכבא.

עם שהשאיפה להגיע לכביש לפני החשיכה יצאנו מערבה לכיוון אום דארג', אחת מ-6 תחנות המשמר הירדני לאורך מדבר יהודה, ולאחריו הישוב כרמל.

נסיעה מהירה יחסית על גב ההר. השיירה מתקדמת בקצב יפה עד הנגיעה בכביש בדיוק בשעה היעודה.

נסיעת כביש נוספת בשיירה עד למחסום מיתר - נקודת הפרידה. בתחילת הכתבה נאמר כי אנשי רקסטון מיושבים בדעתם והוספתי לכאורה. מפני שצריך מידה של תעוזה להעביר את הרכב במסלול לא פשוט כמו זה שעברנו, גם מיומנות וגם אמונה ובעיקר בגרות בקבלת החלטות.

והחבורה שהגיעה לנקודת סוף המסלול ללא שריטה הייתה שילוב של אנשים שעונים על כל אלו והעניקו לי יום מופלא. אוסיף תודה מיוחדת לחברי היקר שהוא גם מדריך אתר השטח חגי כספי, שהיה לי לעזר רב וחלק גדול בהצלחת הטיול על שמו.

באהבה לכל אחת ואחד מהמשתתפים ותודה מיוחדת לילדים המקסימים.
תודה גם לחברת טלקאר - יבואנית סאנגיונג רקסטון לישראל.

גיא זילברמן.