טיול מערד לנחל פרצים עליון, שבת 26/11/22

צילומים: יונתן כהן + משתתפי הטיול

מסלול ערד – נחל פרצים עליון חביב עלי במיוחד כי הוא משלב כמה תנאי יסוד שמבטיחים שיהיה מוצלח – קודם כל מדבר, אבל לא רחוק מדי. שנית – מתחיל ומסתיים ב"ציביליזציה", בתחנת דלק על כביש ראשי, יתרון רב ערך. זהו מסלול שבשינוי קל כזה או אחר עם תוספת כזו או אחרת, יכול להתאים לפתיחה של טיול חוצה-נגב או להבדיל, מסע אתגרי עם רצח בעיניים.

גרסת המסלול שבחרתי עבור שבת 26.11 היתה של טיול שיתאים לאלה שרוצים קצת מהכל – תחושת ריחוק, אבל לא רחוק מדי, תצפיות נוף וכמובן אתגרי נהיגה שמצדיקים שילוב LOW או נעילה כדי שיהיה מעניין ואקשן... אבל שוב – לא יותר מדי, כדי לא להסתכן בנזקים.

בתחנת "פז ערד" מתאספת הקבוצה – יש לנו היום כלי רכב מתאימים שלא אמורים להתקיל אותנו בקשיים – צמד ג'ימנים חדשים מהניילון של ארנן וחזי, לנדקרוזר קצר של רויטל ואחד ארוך עם רוני ודפנה, אלון בפאג'רו BK ארוך, מיכאל עם המשפחה ברנגלר JK ספורט ארוך, אלי עם חברים בדיפנדר בנזין חדש ורן בלנדקרוזר ישן שנת 98' - זהו סדרה 73 הנחשק, כלי משופר אימתני על צמיגי 33, נעול כפול + כננת, הבריון שבחבורה שאוביל בסופה הנאמנה ביחד עם הג'וניור שלי יונתן, שיהיה אמון על צילומים ובין לבין ישתעשע עם זחלן 4X4 שמטפס על כל דבר.

תדריך, חלוקת מכשירי קשר ואנו בדרכנו למנחת ערד ול"ציר הגז". כבר על ההתחלה, רעשים וקרקושים בלנדקרוזר 73 מחייבים עצירה ורן מפרק ממנו לוח מיגון שחלק מהברגים שלו נשרו. עניין של כמה דקות וגם לא באמת תקלה, אבל סימן מבשר רעות?.......

תצפיות מראש הר כיפון והר יהל, חציית כביש 258 ליד באר אפעה ולארוחת בוקר וקפה ירדני טעים עצרנו למרגלות מעלה הר-קומות. אחרי הרגעת הבטן, הסבר קצר על המעלה שיפתח לנו את מנת העבירות של היום – הוא לא באמת קשה, אבל כן דרדרתי ורצוף בהצלבות וכן יכול להפיל בפח את מי שמזלזל. לקראת סיום הטיפוס, צריך לשבור קצת שמאלה ואז לתקן ימינה ולטפס במדרגה - בכלי רכב לא נעולים או ללא TC, הטריק הוא לא לעצור. בקבוצה שלנו כמעט כולם מצויידים ב-TC, שניים (פאג'רו ודיפנדר) עם TC וגם נעילה אחורית, ושני הכלים הזקנים, הסופה וה-73, נטולי אלקטרוניקה אבל כפולי נעילות... אז לא צריכה להיות שום בעיה.

מעלה הר-קומות

יונתן מתמקם בעמדה אסטרטגית ומצלם, ואני מטפס, מחנה את הסופה בצד ויוצא לכוון את מ ישצריך, אבל לא באמת צריך. כולם מטפסים בהצלחה ובלי להתעכב ואנו ממשיכים לכיוון דרום ומפעלי צומת צפית, שם פונים שמאלה לכיוון מזרח. ציר ארוך, קצת טרשי, היורד לכיוון ים המלח בציר המתפתל של מעלה עזגד, עם נופים מדהימים של נחל חמרמר מצד שמאל ונחל עזגד מצד ימין. בעונה הזו הצבעים מטורפים – השמיים בחורף כחולים-עמוקים הרבה יותר והאור רך, ניגוד מושלם ומדהים עם צבעי החום והצהוב של המדבר.

קטע קישור קצר במישור עמיעז ואנו נכנסים לדובדבן של היום – הציר המאתגר של נחל פרצים עליון. קטע לא ארוך – כ- 11.5 ק"מ ברוטו, אבל כל כולו עליות וירידות והצלבות ושיפועי צד וטרשים ובולדרים ובורות. אין כאן רגע דל, נוסעים ב-LOW כל הזמן, פה ושם קטעי שביל שקרסו עם מעקפים וכל מכשול מתחיל את כל הסיפור מחדש – חגיגה אמיתית לחובבי נהיגת השטח וכל זה תחת לחץ זמן כי כבר תחילת חורף והחשיכה יורדת מוקדם...

כבר בהתחלה, הפרצים-עליון מבהיר לנו שלא יעשה הנחות. קטע בו השבי לקרס ונפתח לו מעקף – תלול ומנוקד בהצלבות עמוקות מאוד. הסופה הגמישה והנעולה זוחלת את זה בסל"ד תלת-ספרתי, אבל צמד הג'ימנים הסטנדרטיים על צמיגי-כביש קצת מתקשים כאן. חזי מנסה פעמיים לשווא, עד שתופס את הפרינציפ של הג'ימני – בד"כ הוא עובר הכל אבל אם לא – אז בגז וקצת דילוגים והוא למעלה. ארנן לעומתו קצת יותר עדין, בכל זאת הג'ימני של האשה... מנסה שוב ושוב וזה לא הולך. אחרי 3-4 נסיונות ונסיגות אחורה, כולל על פי בור עמוק, אני מחליט לחדול אותו מהלסתכן ונותן לכננת לדבר. משיכה קלה של פחות ממטר מספיקה וגם הוא למעלה. שאר הכלים בקבוצה מסתדרים היטב ואנו ממשיכים.

גם ארנן הבין את הפרינציפ ובשאר המכשולים, לא פחות מאתגרים מאותה עליה, הוא כבר לא התקשה. ארוחת צהרים חפוזה ומסתבר שהלנדקרוזר 73 מאבד אויר מגלגל אחד. שילוב של צמיגי ישנים וחישוק שהתעקם ממכת אבן שעוד יעסיק אותנו בהחלפת גלגל בדרך הביתה... במשך כל היום רן עצר למלא אויר מהקומפרסור כמה פעמים, אבל סה"כ עד סוף הטיול כבר לא היו לנו אינצידנטים וגם לא הייתי צריך לעבוד קשה מדי בכיוונים או פתרון בעיות, כי כולם נהגו מצוין וכלי הרכב ניגנו בהרמוניה כמו תזמורת-שטח מיומנת. לנקודת הסיום בתחנת הדלק של שפך זוהר נכנסנו בדיוק בשעה היעודה – ארבע וחצי אחה"צ. ללא נפגעים וללא נזקים, ועם חיוך גדול של שביעות רצון.

מה נשאר להוסיף? קבוצה אדירה, נהיגה מצויינת, מכוניות טובות, מזג אויר מעולה והרבה חיוכים לאורך כל היום – מתכון מושלם לטיול נהדר. מי שעבד הכי קשה זה יונתן שהתרוצץ וצילם בלי הרף, וגם הוא קיבל את הצ'ופר שלו בצורת ההמבורגר המצוין של "מוזה" – הפאב המיתולוגי בתחנת "דלק" ערד... זהו עוד אחד מהטיולים המוצלחים שבזכותם אני כל כך אוהב את העבודה שלי שמורחת לי חיוכים בלי סוף – תודה לכל הקבוצה, נעמתם לי, מצפה לפגוש אתכם שוב!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן