טיול ג'יפים בציר אתגרי זה אזור הנוחות שלי - זה מה שאני אוהב. הרכב שלי נבנה למטרות האלה ואני משתדל אחת לכמה שבועות לאתגר את הרכב ואת עצמי ולשמחתי יש כמה שאוהבים לנסוע אחרי בצירים האלה.
הפעם בחרתי את אזור הנגב - שדה בוקר, שמורת ציפורים, החצר האחורית של בסיס רמון בואך נחל ניצנה וטיפוס במעלה חמרן, ירידת האמבטיה המפורסמת ויציאה ביישוב הקטן עזוז
הדריך: עדי וייזל
שעת בוקר מוקדמת ותחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ שדה בוקר מתמלאת אט אט בג'יפאים. רוח וטמפרטורות שמאפיינות את חורף 23', קר בחוץ ובכל זאת תדריך קצר, מפה טופוגרפית נפרסת על שולחן קק"ל בתחנת הדלק - מכשירי קשר, הורדת אוויר ויוצאים לדרך - היעד "מעלה מאיר".
הדרך למעלה מאיר לא קצרה ועוברת דרך חציית נחל לבן ולא מעט צירים שעולים ויורדים בגבעות שברמת ציפורים.
השיירה נכנסת לתוך ציר צר ומולנו - "ה"-מעלה.
הטיפוס במעלה מאיר ידוע כטיפוס אתגרי במיוחד, הקרקע דרדרתית, בחלקו התחתון מדרגה שתמיד זכורה כגבוהה ובעייתי (הפעם הייתה דווקא ידידותית) ובסופה התפצלות שמאלה, עם טיפוס על סלע גדול בשיפוע מלחיץ במיוחד, כאשר האופציה השנייה היא טיפוס על מדרגה נוספת בה ניתן לבחור בדרגות קושי שונות כאשר הקלה ביותר גם אתגרית במיוחד בוודאי לרכבי שטח שאינם משודרגים.
מעט בניית מע"צ והשיירה, כולה(!!) עוברת את המדרגה הראשונה ללא שום תקלות. אני מגיע למעלה ומבין שדווקא הציר שמושך שמאלה בסוף המעלה, אותו ציר שנהוג להשתמש בו ביציאה מהמעלה, דווקא הוא נראה מסוכן ובוחר עבור החברים להתמודד עם המדרגה העליונה. נהגים נחושים ורכבים מתאימים והשיירה עולה את הכל בצורה חלקה...
מסיימים את מעלה מאיר וממשיכים לכיוון רכס חמרן. גם מעלה חמרן ידוע בנסיעה הטכנית ובחלקים האתרגיים שלו. בסמוך לאמבטיה הידועה יש שפ"צ לואדי/תהום שמלחיץ לא מעט נהגים, אבל כיוון איטי וכל השיירה יורדת בשלום את השפ"ץ ומגיעה לאמבטיה.
ירידה תלולה ומתחתית "האמבטיה", עלייה אתגרית ודרדרתית ובסוף - מדרגה, ואנחנו ברכס העליון.
שיירת הג'יפאים עולה לראש האמבטיה וממשיכה לכיוון עזוז, ירידה לכיוון נחל ניתנה ונסיעה מערבה עד כביש 211 - נקודת הסיום של הטיול.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות