בקצרה - שיחקנו אותה! קבוצה מקסימה ומזג אוויר מושלם בים של כלניות ומרחבים. נגענו בהיסטוריה שלנו מבית ראשון ועד 1948
לאחר מספר ימי גשם מזג האוויר השתנה וכל עם ישראל יצא אל מה שמכונה "דרום אדום" ובצדק. חשבתי שנכון לשלב את אירוע הפריחה במסלול מהאהובים עלי - חבל לכיש וגבעות גד. אזור פתוח שחלק נכבד ממנו מהווה שטחי אימונים באמצע השבוע ובסופי השבוע מאפשר לנו לנדוד אלפי שנים לאחור אל אחד מהאזורים שהיו לב ארץ ישראל בימי בית ראשון ושני, וגם לגעת בהיסטוריה הקרובה יותר שלנו - מלחמת השחרור.
הנסיעה מתחילה על שביל מהיר כשמידי פעם אנחנו טובלים את גלגלי כלי הרכב בבוץ. שדות החיטה המוריקים עד האופק ותחושת המרחב נהדרת, שיירה מפוארת של מגוון כלי רכב ומגוון מעניין יותר של משפחות נעצרת לעצירה ראשונה בגבעת מאחז. הגבעה שבימים אלו מחופה במרבד כלניות ולא שונה בהרבה מאלו שסביבה, הייתה נקודת ציון קריטית במלחמת השחרור. שמה המקורי חרבת מחאז ע"ש הכפר שהיה סמוך אליה, במשך חודש ימים בין ספטמבר לאוקטובר 1948 נערכו מספר קרבות על הגבעה. במסגרת הניסיון להגיע אל הנגב הנצור לוחמי חטיבת יפתח של הפלמ"ח לחמו בצבא המצרי הסדור ומאות מתנדבים מאזור הר חברון. בתום סדרת הקרבות הקשים שבהם הגבעה עברה מיד ליד מספר פעמים ולאחר ש-14 מלוחמינו נפלו וכ-30 פצועים, נותרה הגבעה בידי צה"ל הצעיר בקרב הראשון שבו ניצח בקרב יום מתומרן.
המשכנו הלאה על בסיס נחל אדוריים אל נקודת ארוחת הבוקר על גבעה נישאת מוקפת באין ספור כלניות. כשמרחוק אפשר לראות את התנועה על הכביש אל האזור שמרכז אליו אלפי מבקרים, בעוד אנו די לבד בשטח.
מרוצים מעצמנו וגם כבר מחוברים יותר לאחר שעה של קפה ואוכל, המשכנו לכיוון יער אמציה. תחילה לתצפית ממגדל האש בן אלפי השנים ממזרח לו ולאחר מכן אל מערות גינתה, ממש בתוך שטחי האימונים. כמצופה, המערות מלהיבות את כולם והקבוצה נבלעת אל תוך ההר.
משם היעד הבא בציר על השוחה אל גבעת שיח עלי - נקודת תצפית ייחודית, ואולי היחידה בה אפשר ביום בהיר לצפות מארובות חדרה ועד ב"ש. אל הגבעה מוליך ציר מאתגר שבו אני נוהג לאפשר למי שחפץ לאתגר את עצמו לעלות ושאר הקבוצה עולה במעקף. הפעם היה לנו לנד קרוזר אחד שעלה ונהנה מהאתגר.
היום היה נאה, אבל לא עד כדי כך ולכן העמקנו בארוחת הצהריים. וזה עונג בפני עצמו כשאתה מוקף באנשים כל כך טובים, נדיבים ומעניינים.
משם ירדנו מזרחה וצפונה על בסיס דרך הפטרולים הישנה עד לחרבת בית לויה - אתר מרתק שבו סימנים יהודים מימי בית שני וגולת הכותרת - פסיפס מרהיב בכנסיה ביזנטית.
משם כחצי שעה נוספת אל נקודת הסיום על כביש 35 לפנות ערב. פרידה מהקבוצה עם דגש על כמה שנהניתי להוביל קבוצה חייכנית וסקרנית שידעה לעזור לפחות מנוסים והפגינה נהיגה בוגרת ושלווה.
ועל זה אני מודה לכל אחת ואחד מהחברים.
באהבה רבה,
גיא זילברמן.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות