ביהמ"ש פסל את ניסיון איילון לחסום את דרכו של המבוטח לבית המשפט

התמונה מתוך מסע של אתר השטח בארמניה ואין לה כל קשר לכתבה

כחודש לפני הגיעו לגיל 17, נפגע ישראל בתאונה. ישראל נותר עם שברים בשורש כף ידו השמאלית. בהמלצת רופאיו, בהגיעו לגיל 19.5, עבר ניתוח עם שחזור פתוח וקיבוע של השברים. לאחר מכן עבר תהליך החלמה ארוך.

בעת התאונה, היה ישראל מבוטח בביטוח תאונות בחברת הביטוח איילון. על פי תקנות סדר הדין, אפשר לממש ביטוח זה בבית המשפט, רק אם מצורפת לתביעה חוות דעת מומחה רפואי, המוכיחה כי המבוטח סובל מנכות לצמיתות, כלומר משיעור נכות קבועה שתהיה מנת חלקו עד סוף חייו. ועוד חשוב לדעת, כי רופא מומחה יכול לקבוע שיעור נכות לצמיתות רק כשהמצב הרפואי מתגבש סופית, לאחר מיצוי כל הטיפולים, הניתוחים וההחלמה.

לפיכך, רק בהגיעו לגיל 22, כשמצבו הרפואי התגבש ומומחה אורתופד קבע את שיעור נכותו לצמיתות, הגיש ישראל תביעה נגד איילון בבית משפט השלום בעכו. בתביעה ביקש לקבל תגמולי ביטוח עבור הנכות הצמיתה שקבע לו המומחה. התביעה הונחה על שולחנו של השופט ראמי נאסר מבית משפט השלום בעכו.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח במרוקו ואין לה כל קשר לכתבה

עם קבלת התביעה, הזדרזה איילון והגישה לשופט נאסר בקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. בכך ניסתה לחסום את דרכו של ישראל אל בית המשפט.

בבקשה הבהירה איילון, כי ישראל היה קטין במועד התאונה. לכן היה עליו להגיש את תביעת הביטוח לבית המשפט תוך 3 שנים מיום הגיעו לגיל 18, כלומר עד הגיעו לגיל 21. בפועל, הגיש ישראל את תביעתו רק בגיל 22. לכן תביעתו התיישנה ויש לסלק אותה על הסף.

האם צדקה איילון? בוודאי שלא. איילון התעלמה מהבהרה שהוכנסה עוד בשנת 2014 (לפני המקרה של ישראל) לתוך חוק חוזה הביטוח הקובעת כי "הייתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח... תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח". מכאן ברור כי מניין תקופת ההתיישנות מתחיל רק עם גיבוש נכותו הצמיתה של המבוטח. שהרי בפוליסות נכות מתאונה, רק נכות צמיתה מזכה בתגמולי ביטוח.

במקרה זה, היה ישראל קטין במועד התאונה. לפי המלצת הרופאים המטפלים, הוא עבר ניתוח לאיחוי השברים רק כשנה וחצי לאחר שהפך לבגיר. לאחר מכן עבר תקופת החלמה של 6 חודשים. לפיכך, רק כשישה חודשים ממועד הניתוח, בגיל 20, התגבש מצבו הרפואי והמומחה היה מסוגל לקבוע את נכותו הצמיתה. מאז ועד שהגיש את תביעתו חלפו שנתיים. לכן תביעתו לא התיישנה.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח ברומניה ואין לה כל קשר לכתבה

השופט ראמי נאסר, צלל לתוך פוליסת איילון וגילה כי גם לפי הפוליסה, הזכות לקבלת תגמולי ביטוח מותנית בקיומה של נכות צמיתה. לאחר מכן פנה לחוק חוזה הביטוח והבחין בהבהרה שהוספה בו, לפיה מרוץ ההתיישנות בביטוחי נכות, מתחיל רק עם גיבוש נכותו הצמיתה של המבוטח. לכן, ברור שיש לחשב את מרוץ ההתיישנות מהמועד בו התגבשה הנכות הצמיתה ולא לפני כן.

לאור כל האמור עד כה, הסביר השופט ראמי נאסר, נותרה מחלוקת רפואית בשאלה מתי התגבשה נכותו הצמיתה של ישראל: האם מיד לאחר התאונה, כטענת איילון, או לאחר הניתוח כטענת ישראל. אולם במחלוקת זו לא ניתן לדון בהליך מקדמי של דחייה על הסף. יש לשמוע את המומחים הרפואיים ולהכריע בה רק במסגרת הדיון בתיק לגופו.

השופט נאסר לא הסתפק בדחיית בקשת איילון, אלא הגדיל והזכיר שני עקרונות יסוד של המשפט הישראלי:

ראשית, סילוק תביעה על הסף מהווה "סעד קיצוני ומרחיק לכת" כי הוא נועל את שערי בית המשפט בפני המבוטח, בטרם יישמעו טענותיו לגופו של עניין, רק משום שהתמהמה יתר על המידה בהגשת תביעתו.

שנית, המשפט הישראלי מעניק לכל אדם זכות יסוד חוקתית של גישה לערכאות. זכות זו גוברת על מנגנון ההתיישנות, שהינו מנגנון פרוצדורלי לחסימת בירור התביעה בשל חלוף הזמן.

לכן, הזכיר השופט נאסר, מקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהמבוטח יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח בירדן ואין לה כל קשר לכתבה

כאן עולה השאלה מדוע עד כה לא הבשילו עקרונות יסוד יפים אלה לידי כלים מעשיים יותר, שימנעו מחברות הביטוח לנסות לחסום את דרכם של המבוטחים לבתי המשפט וגם יחסכו התדיינויות סרק. כך למשל, בסמכות השופטים לקבוע כי כדי לשלול ממבוטח את הזכות החוקתית של הגישה לערכאות בטענת התיישנות, על חברת הביטוח להוכיח כי איחור המבוטח להגיש את התביעה הגביר את סיכון חברת הביטוח. למעשה כלי מעשי זה כבר מצוי בסעיף 29 לחוק חוזה הביטוח אולם משום מה השופטים לא עושים בו שימוש.

בסמכות השופטים גם לקבוע כי חובת תום הלב, מחייבת את חברת הביטוח המבקשת לדחות תביעת מבוטח בטענת התיישנות, להוכיח כי האיחור בהגשת התביעה מנע מחברת הביטוח את בירור התביעה. גם כלי מעשי זה קיים בחוק חוזה הביטוח, כאשר המבוטח מפר את חובת ההודעה המידית על קרות מקרה ביטוח. אפשר להקיש ממנו גם לעניין טענות התיישנות. הכלים קיימים, אך שופטינו משום מה, נמנעים מלעשות בהם שימוש לטובת הנכים וחבל.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה מתוך מסע של אתר השטח במרוקו ואין לה כל קשר לכתבה