יומן מסע ג'יפים אל לב הנגב - שבועות 2023

מסע ללב הנגב

כאשר יוצאים למסע אל לב הנגב צריך לצאת מוקדם, ולכן נתכנסנו כבר בערב חמישי ללינת שטח ומפגש בבורות לוץ בהר הנגב. גם הפעם התרגשתי לפגוש חברים וותיקים מבין מטיילנו וגם חברים חדשים. רוב החבר'ה כבר מכירים את יד ימיני (ושמאלי) ולפעמים גם הרגליים והעיניים שלי - אלון רגב הכל יכול. הקמת אוהלים, פריסת מנגלים, קביעת מקום המדורה לשביעות רצון הילדים. והערב מתחיל.

כל משפחה וזוג מתחילים לבישול או צליה ולאחר מכן מתיישבים ליד המדורה. מזג האוויר למסע היה בדיוק ההיפך ממה שציפינו – לא צפוי. חשש משרב מהול בגשמים והשד יודע מה עוד...

מה שלא יהיה, בלילה הראשון היה קריר, ככה זה בגובה 1,000 מטרים מעל פני הים בהר הנגב שבלב מדבר.

את יום המחרת התחלנו ממש על הדקה, בדיוק על פי התוכנית, כדי לעשות את כל נחל ערוד עד פארן בידיעה שבשיירה מגוונת זה לוקח זמן. השיירה שלנו הורכבה מסובארו פסיכי בסגנון גרוטרלי של דודי ועד רכבי קצה כמו לנד רובר דיפנדר חדשים. לי (למדריך) זה לא משנה כלל, מאחר ובסופו של דבר את הדרך עושה הנהג.

יצאנו מזרחה לתצפית מדרום על מכתש רמון, נקודת מבט פחות מוכרת, ומשם מתחילים את הציר הארוך של נחל ערוד אל הפארן. השיירה נעה בקצב לא מהיר ויש לנו מעט נהגים פחות מנוסים או יותר זהירים. אבל היציאה המוקדמת מאפשרת לנו זרימה נעימה ללא לחץ. מסדרים את השיירה בהתאם, כאשר מי שצריך יהיה צמוד אליי ומי שצריך יהיה בסופה.
חטיבת הנגב, שנעה בציר הזה עוד לפני שהיה ציר בכלל אלה מסלול מכשולים בלתי נגמר מסוכן וקשה, עשתה את הדרך הזו ממש לפני 75 שנה בדרכה לאילת וככל שמתקדם הציר, שגם היום מציב מידי פעם אתגר לרכב חדש וחדיש על ציר מסומן, אפשר רק להבין את גודל ההישג והקושי שלוחמי צה"ל הצעיר עברו במבצע עובדה (קישור לסיכום שחזור החלק הדרומי של מבצע עובדה במסדרת השקת דיפנדרים 2023).

פעם לפני שנים סימון על הסלע בלב שום מקום לא היה נחשב עבירה, ולכן אפשר היה להבין את מי מהלוחמים שטיפס על סלע ובראשו כתב "פלמ"ח", הדבר היה משול לדגל על הירח, אם לחשוב על זה במושגים של היום.

בחלקו העליון נחל ערוד מחייב נהיגה ערנית, הציר איטי ורצוף מכשולים טכניים קטנים, כאלו שאינם מאפשרים לנמנם על ההגה מצמוץ קטן והרכב פוגש סלע במקום שאין לנו עניין לפגוע בו.

מאידך חייבים גם להביט אל הנוף המדהים והנקי. מעניין שלהוציא פקח אחד ובודד של רשות שמורות הטבע לא ראינו איש במהלך כל היום.

לקראת ערב הגענו אל מפגש הנחלים ערוד ופארן, אל לינת לילה בחניון עדה, שם פרסנו לערב שני על פי כל כללי הטקס, והטקס מחייב אוכל טעים, מדורה וחברותה, הפעם ללא הקור של הר הנגב. תענוג.

היום השני למסע ללב הנגב

למחרת קמנו מוקדם לארוחת בוקר במחנה, כל עוד הטמפרטורה לא מוגזמת כפי שציפו החזאים. התחלנו את היום באופן שונה, הליכה של 1,200 מטרים רחמנא ליצלן, אל גב עדה. הגב מלא, מימיו נעימים וטבילת הבוקר הייתה לנו לעונג גדול.

"רחוצים" ומרוצים צעדנו שוב 1200 מטרים אל כלי הרכב לתחילת נהיגת היום השני. טיפות של גשם טרופי ( אפיק ים סוף) מורידות משקיעות את האבק על הצירים המהירים דרך שטחי האימונים הפתוחים במישורי הפארן שם נפתח המרחב עד לאופק . היום הוא יום של קצב ואפשר להנות מנהיגה מהירה יותר והנוף. מדהים.

לחניית הצהריים בחרנו את עצי השיטה המעולים של שער צניפים. בנחת ללא שכנים . ההמשך בנחל צניפים אהוב עלי מאוד . הנחל זורם במתינות כולו מלא בצמחיה מדברית ועדרי צבאים תמיד נצפים בו הרבה יותר ממקומות אחרים .

שוב יוצאים לדרך אל הערוץ של נחל צניפים. עליו באחד מקטעי הנהיגה החביבים עלי עד למפגש עם נחל ציחור ועליו צפונה עד למפגש עם כביש 40 ציר ארוך של כ 70 ק"מ. ביום השני למסע כבר ניתן היה לחוש בשינוי הקצב של החבר'ה ו"העסק" רץ בעונג גדול.

חציה של הכביש ונסיעה לא ארוכה אל "ארמון הציחור" כאשר את המעלה המוצלב עולים אחד אחד בהכוונה ללא בעיות מיוחדות. את שמו קיבל הנקיק בשל תצורות הסלע המיוחדות שיוצרות בו תחושה של ארמון. כאין אולם עם קירות צבעוניים גו עדן לגאולוגים .

לאחר הביקור המלכותי חזרה אל מפגש הכביש ופרידה מחבורה מקסימה מגוונת ומעניינת נפרדים בחיבוק ונשיקה, עד למסע הבא...
החבורה הוכיחה שוב שהמושג נהיגה בוגרת שבו אני משתמש בכל טיול הוא המתכון להנאה מבלי לסכן את הבטיחות .

תודה לכל אחת ואחד מחבריי למסע - מגיל 8 ועד + 80 .

באהבה רבה,

גיא זילברמן.

למסעות הבאים בארץ - הקליקו כאן
למסעות הבאים בעולם - הקליקו כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקליקו כאן