חום יולי אוגוסט כאן.. ולמי יש סבלנות להישאר בבית, אז יצאנו לטיול קליל ומקסים במבואות ירושלים, לאורך נחל כסלון, נחל טייסים ונחל רפאים, עצרנו בבריכות קרירות ומוצלות, אכלנו לא מעט, שתינו המון ונהננו ממסלול קריר ומרענן
נפגשנו ב-09:00 בבוקר ולאחר היכרות קצרה עם המשתתפים ותדריך לנסיעה בשיירה, נכנסנו ליער הקדושים בצמוד לנחל כסלון ועצרנו לארוחת בוקר משותפת. כבר בנקודה זו ניתן להרגיש את הלך הרוח של יער הקדושים אליו נכנסנו, בזכות קיר ההנצחה הגדול שנמצא מעבר לשולחנות האוכל שלנו.
יער הקדושים הינו יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, היער ניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח. בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה ובאתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
לאחר ארוחת הבוקר, תדריך מפורט יותר על מסלול הטיול שמחכה לנו, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל לסדר התנועה ואנחנו יוצאים לדרך. המסלול מתחיל כשהוא מלווה את נחל כסלון לאורך למעלה מ-10 ק"מ. הדרך יפהפה, מטפסת ויורדת משלוחה אחת לאחרת ובינהן ערוצי נחל וצמחייה עמוסה ומגוונת. אל מול כל עומס הצמחייה וגווני הירוק, עומדות שלוחות עצומות שכל העצים והצמחייה עליהן שחורה ומפוייחת, עדות לשריפות הרבות שהתחוללו באזור בשנים האחרות. מראה מבאס ויחד עם זאת מרהיב ביופיו.
אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור גבעת הרדאר והיישוב הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה את כביש ירושלים-תל אביב באזור הכפר אבו גוש. על מדרונות עמק הנחל התחתון התלולים נטוע יער הקדושים ומיד אחרי יציאתו לשפלה, פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל נחל שורק הגדול באזור בית שמש.
המשכנו על השביל הכחול לכיוון מזרח לתוך גן לאומי הרי יהודה מצפון לישוב רמת רזיאל ובמפגש השביל עם נחל הטייסים פנינו צפונה, התחברנו לשביל ישראל ונצמדנו שוב לנחל כסלון עד למעין הנמצא בפאתי הכפר עין רפא בערוץ נחל כסלון, הנקרא בערבית עין אל עָמוּר. הוא נקרא כך משום שהבאים למקום בימי קדם לא ידעו להגות נכון את שמו הערבי של המקום. השם האמיתי הוא עין לימור ולא עין לימון כפי שרבים קוראים לו בטעות. במקום בריכה בגודל 2.5X2.5 מטר ובעומק של 1 מטר. המים מגיעים ממערה עם נביעה שניתן להיכנס ישירות אליה או דרך נקבה באורך חמישה מטרים. צמוד לבריכה יש קיר גבוה הנותן צל גדול ומפלט מהחום.
מהמעיין יצאנו בטיפוס קצר ומעט דרדרתי עד למפגש השביל עם כביש 395 הצמוד לקיבוץ צובה, חצינו את הכביש ונכנסנו מיד לשביל הירוק שהוביל אותנו לשמורת הר הטייסים ולמעיין הבא, עין טייסים.
זהו מעין שכבה עם שתי נביעות בתוך מערה מלאכותית, היוצא דרך נקבה קצרה אל בריכה בגודל 2.5X3.5 מטר. עומק המים מאפשר טבילה הגונה אך המים אינם ראויים לשתייה. סביב למעין עצי קטלב בעלי גזע חום אדמדם ופירות אדומים. מן הבריכה יש תעלות עתיקות שהוליכו אל הטרסות מסביב ולכיוון בית החווה העתיק שהיה במקום. זוהי הבריכה הגדולה ביותר בטיול שלנו ובתיאום עם שמש של צהריים, או במילים אחרות, צל, עצרנו בו לעצירה ארוכה יותר.
המשכנו על השביל הירוק שהוביל אותנו ליער סטף ולאחר ירידה ארוכה ומפותלת, לגשר הרפאים, שהוא נקודת מפגש של השביל עם נחל שורק, מסילת הרכבת הישנה לירושלים וכביש 386. לאחר תדריך קצר למעבר הנחל עברו כל הרכבים על יושביהם עם חיוכים גדולים ושפריצים פוטוגנים.
המסלול שלנו מתוכנן לחצות את כביש 386 ולהמשיך מיד אל השביל הצמוד לנחל רפאים, אך מאחר ויש קו הפרדה לבן ורצוף על הכביש, אנחנו פונים ימינה ודרומה לכיוון צומת נס הרים, עושים פרסה בכיכר בר גיורא וחוזרים על עקבותינו חזרה למפגש עם השביל ונכנסים אליו.
נחל אכזב בהרי יהודה המנקז את כל אזור דרום מערב ירושלים וסביבותיה. אורך הנחל כ-20 ק"מ והוא מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון עובר הנחל בתוך העיר ירושלים, בתחומי עמק רפאים דרך המושבה הגרמנית וממשיך דרך שכונת קטמונים עד לאזור קניון מלחה וגן החיות התנ"כי. החלק השני של הנחל ידוע גם בשם עמק לבן. בקטע זה הנחל יוצא מהשטח הבנוי ומתחתר לעמק בעומק 200-300 מטר. על מדרונותיו נובעים הרבה מאוד מעיינות שכבה דוגמת עין לבן ועין חניה, ועל מדרונותיו בנויים המושבים אורה ועמינדב והכפרים ואלאג'ה ובתיר. חלקו האחרון של הנחל הוא קטע יפה, עמוק ומפותל. מהכפר בתיר ואילך מכוסים מדרונות הנחל התלולים ביערות קק"ל ונוצרים בו נפתולים רבים. סיומו של הנחל במפגש עם נחל שורק, מתחת לכביש ירושלים - בר גיורא. לאורך כל מסלולו של הנחל מלווה אותו מסילת הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש, אך רק בקטע משכונת מלחה והלאה היא עודנה פעילה.
התכנון שלי היה להכנס לנחל רפאים עם הסמ"ש האדום המתפתל בצמוד ומצפון לנחל, אבל כבר מהכביש ראינו שיש מחסום והכניסה אליו חסומה. כמה עשרות מטרים דרומה על הכביש יש כניסה נוספת וסמ"ש כחול, וגם הוא מלווה את מסילת הרכבת הישנה ואת הנחל אבל מצידם הדרומי. בניגוד לשסמ"ש האדום המתפתל בתחתית הנחל בדרך כבושה ונוחה, הסמ"ש הכחול עולה ויורד בגובה ללא הרף וכולל כמה מעברים נחמדים קצת יותר.
כעבור כ-5 ק"מ, במפגש של נחל קובי ושלוחת קובי, חצינו את הנחל מתחת לגשר קובי עליו עוברת מסילת הרכבת בין ירושלים לבית שמש. מיד לאחר הגשר עצרנו תחת עץ עצום לארוחת צהריים.
אנחנו כבר לקראת סוף היום והמסלול ולבקשת הקבוצה אנחנו מכוונים לעין לבן לרענון אחרון בבריכות המקסימות של המקום. כיאה ליום שישי המקום די עמוס אבל באופן נעים ובעיקר נקי ומסודר.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
1 תגובות
1
אורח/ת - עמי דרן
30 ביולי 2023 ב 11:56
קובי מקצוען נעים הליכות משרה אווירה נעימה וחברית כיף לטייל בחברתו
תגובות