סיכום טיול ג'יפים הר חורשן ורמות מנשה 20/7/24

טיולים בקיץ זה סיפור לא פשוט. כן, כי כל כך חם. מזג האוויר הישראלי לא עושה הנחות ולא לוקח שבויים החל מסוף מאי ועד סוף ספטמבר. "אז תחליף כבר את הסופה לרכב ממוזג!" זורקים לי וכן, מזגן זה יופי של בריחה מהמציאות, אבל מה קורה כשיוצאים מהרכב? דווקא כשכל כך חם, הנסיעה בסופה הפתוחה (עם חלון קדמי מקופל וברזנט קיץ מצל מעל לראש) היא הרבה פחות נוראית משניתן לחשוב... אבל כשצריך למצוא מקום לצאת מהרכב, מוכרחים צל. ורצוי שיהיו לפחות שתי נקודות מים בטיול שכזה, אחרת העסק מתחיל להעיק ולהיות קשה.



רמות מנשה והר חורשן מעניקים את היתרונות האלה - עצים מצלים לאורך כל המסלול, מעיינות, ובנוסף גם נופים מרחיבי לב ומרהיבי עין - וכל זה במרחק לא גדול ממרכז הארץ. תוסיפו גם שבילים שמעיקים פה ושם אתגרי נהיגה כדי שלא ישעמם חלילה, וקיבלתם מתכון מנצח לטיול לא רחוק ולא קשה מדי, שמביא את הדודא לשטח על סיפוקה.

הקבוצה שלי קטנה הפעם. שישה כלי רכב בלבד, כולם גיבורים ובעלי יכולות (ברונקו בדלנדס, שני גרנד צ'רוקים, רנגלר, לנדקרוזר 120 ופראדו 90) ונהוגים ע"י נהגים טובים שאת חלקם אני כבר מכיר מטיולים קודמים - מה שהופך אותה לזריזה וקלת תנועה. לא מתעכבים במכשולים, וזה מאפשר לנו להאריך בהפסקות.



יצאנו מתחנת "דור אלון" בצומת עדה ונכנסנו לשטח מנחל סנונית, קצת דילוגים על בולדרים, לארוחת בוקר על ה"מזבח" בצל עצי הזית בשמורת הר חורשן.

בהמשך, טיפסנו להר חורשן עצמו מהשביל האדום (ציר "סובב פסגה" הותיק, שפעם היה אתגרי ומעניין אבל זה מכבר שוטח למשעי והפך לפודריה רצינית ומחניקה שצובעת את כל הצמחיה בלבן מאובק... למה הרשויות מוכרחות לשלוח את ידיהן המזוהמות ולהשחית ולהרוס כל דבר טוב?.... לרט"ג ולקק"ל הפתרונים), גלשנו מההר וליד עין משרה התחלנו לטפס ל"גבעת הבקתה" - נ.ג 186.



ההתחלה קשוחה, אחר כך אפשר לבחור בעליה בנתיב קשוח מאוד שמאתגר במדרגות ואבנים או בשביל קל ונוח יותר שמתפתל בצמוד לה - שניהם מובילים לפסגת הנ.ג. שמציע תצפית מרהיבה על רמות מנשה, כביש 6, הכרמל ועד לפאתי עמק יזרעאל. זהו מקום חביב שמצדיק עצירה וקפה.

אנחנו ירדנו מהנ.ג וחצינו מתחת לכביש 6 שמחלק את תא השטח ל"הר חורשן" שהוא כל מה שממערב לכביש 6, ו"רמות מנשה" שממזרח לכביש. נעים לאורך נחל שלף, חולפים על פני עין מחוללים ועין דמומית (רק שלוליות) אל כביש 672 ויורדים אל עין ריחניה ועין נרדית שמזרימים את מימיהם לנחל השופט דרך "מערת הריינג'ר" - סבך צמחיית קנים מוצל וקסום שמסתיר מפלי מים קטנים, קרירים וזכים - זו אטרקציה לילדים שאי אפשר לפספס ומוכרחים להקדיש לה זמן וסבלנות.

את ארוחת הצוהריים המאוחרת אנו סועדים באחד מחניוני נחל גחר, ומכאן דרך ג'וערה אנו מתגלגלים לעין כפר - בריכה קטנטנה ורדודה שנחבאת בתוך מבנה בלוקים חסר תואר והדר, אבל המים בה צלולים וקרים וכל כך מענגים, וגם זו אטרקציה שחבל להפסיד.

עצירה אחרונה לתצפית מראש גבעה 400, הנקודה הגבוהה ביותר ברמות מנשה, שמעניקה תצפית פנורמית על כל האיזור, מהכרמל דרך עמק יזרעאל ועד אום-אל פאחם. מכאן סבך שבילים טרשיים מובילים אותנו לאורך נחל קיני לסיום בתחנת "דלק" מגידו.




זהו אחד המסלולים הכיפיים - לא רחוק מדי, לא קשה אבל גם לא משעמם, עם הרבה נופים ואוויר טוב וגם מים קרירים לשכשוך בימי הקיץ הלוהטים (בחורף האווירה כאן "אירופאית" לחלוטין וצופנת גם מאבקים באתגרי בוץ ומדרונות חלקלקים) והקבוצה שלנו יכלה לו בקלות ללא נזקים, פנצ'רים שאר מרעין-בישין.

היה טוב, טוב שהיה, נהניתי מחברתכם וניפגש שוב בטיול נוסף בקרוב

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן