איום הרקטות והכטב"מים מלבנון הפך את הטיולים בצפון לאתגר מיוחד בתקופה האחרונה, וזה ממש חבל כי בימים כתיקונם, הצפון הירוק הוא יעד מרכזי לטיולי הקיץ. רבים נרתעים מלעלות צפונה מעבר לקו חיפה וחבל שכך, כי הגליל התחתון עדיין רגוע ושקט ומשווע למטיילים. אני, שבאופטימיות כמעט נאיבית מתעקש לראות את חצי הכוס המלאה, רואה בשקט הזה דווקא ברכה - מיעוט המטיילים משאיר לנו את פינות החמד פנויות, שקטות ונקיות מתמיד להנאתנו הבלעדית, ועכשיו צריך רק לשכנע את המטיילים להצטרף אלינו...
תודה לאל, יש לנו כאלה. אנשים טובים, אוהבי הארץ ויודעי הגה, שלא נרתעים ומצטרפים לטיולים - והמסלול הזה, שחוצה את הגליל התחתון ממערב למזרח, הוא אחד המוצלחים ביותר שלנו. מה הופך אותו לכזה?
אני אגיד לכם מה - איזון. מזיגה נוחה וטעימה של הרבה ירוק, תצפיות נוף משכרות, אטרקציות בדמות היסטוריה קרובה ורחוקה, הפסקות בנקודות פסטורליות, קצת הליכה לחילוץ עצמות ותוואי נוח לנהיגה. כן ,אני יודע שיצא לי שם של "משוגע" מחפש אתגרים, מעלות ומעברים טכניים - אבל כאן אני מחפש בדיוק את ההיפך: ציר רגוע, עבירות לא קשה, טיול שמתאים גם לרכבי פנאי וג'יפונים כפולי הנעה "רכים" ללא הילוך כוח ומאפשר להם לצאת ליום-שטח ארוך ולחזור ממנו מרוצים ומחייכים וללא נזק.
חבורה מצויינת התאספה בשבת בבוקר בתחנת "סונול תל רגב" בצומת כפר חסידים. שני רנגלרים, גרנד צ'רוקי אחד, שני לנדקרוזרים, גרנד ויטארה אחת וגם סובארו פורסטר. את רובם אני מכיר מטיולים קודמים, יודע שנוהגים/ת טוב ולא צפויות לנו דרמות מלחיצות, מה שיאפשר לנו להתפנן על הנוף. אמצע אוגוסט, הטמפרטורות מטפסות, אבל במסלול הזה יש לנו אינספור נקודות ירוקות ומוצלות להימלט אליהן כשיימאס לנו מהמזגנים.
יוצאים לדרך. ההתחלה על כביש פנימי המקבייל לכביש 70, עוקף את בית העלמין תל רגב ואת הכניסה לכפר חוואלד ומטפס לכפר ראס-עלי שמעל לנחל ציפורי. כניסה לשטח מגלה למ ישלא ביקר כאן זמן רב, את פרויקט שיקום הנחל המרשים שערכה כאן רשו תהנחלים קישון, שמלבד ניקוי וטיהור נחל, בנתה כאן גם טיילת ארוכה שנמתחת לאורך הנחל ומגיעה כמעט עד מחלף המוביל, מאפשרת טיול כייפי ולא קצר לאורך הנחל ברגל ובאופניים, לצד שבילי השטח המשמשים את המטיילים המוטוריים. יפה מאוד.
עצירה ראשונה בטחנת הנזירים המרשימה להסברים, וממשיכים בדרכנו לכיוון עין יבקע ("מעיין הסוסים") מקום מקסים שבמסגרת שיקום הנחל עבר שיפוץ מקיף, נוקה והורחב והיו םזו בריכה גדולה מלאה במים צלולים לא עמוקים (גובה ברכיים) שמאפשרת רחצה מרעננת בימי הקיץ הלוהטים ומתאימה מאוד גם לילדים (תחת השגחה כמובן).
המשך נסיעה לאורך נחל ציפורי, מעקף קל בתחומי הכפר כעביה (צפון) וארוחת בוהריים בצל האקליפטוס הענק על שפת הנחל - מיקום פסטורלי שמפתה להישאר בו עוד ועוד (בימים כתיקונם, תמיד תפוס... אבל אנחנו זוכים בו לבלעדיות כבר כמה פעמים ברציפות).
שבילי השדות שבין נחל ציפורי לנחל יפתחאל ומחלף המוביל, לא מאתגרים בקיץ אפילו פרייבט, אבל בחורף..... והם מובילים אותנו במעבר מים ארוך מתחת למחלף עם קטע קישור קצרצר על כביש, אל תל חנתון - אתר ארכיאולוגי של יישוב יהודי (ואח"כ צלבני) עתיק.
הטיפוס לתל אפשרי מכמה כיוונים, לצורך העניין (והרצון לכמה רגעי אקשן) טיפסנו בשביל התלול והמאתגר יותר, מהמדרון הצפוני. הטיפוס לא קשה, אבל מצריך מעט מומנטום, אחרת גם כלים גיבורים לכאורה כמו רנגלר ולנדקרוזר, עלולים להיעצר במקומם ולפרפר שניות ארוכות....
למעלה, נוף פנורמי מרהיב לעמק בית נטופה ולמרות שחם היום, גם הרבה אוויר צלול. האטרקציה כאן היא אולם תת-קרקעי שמור היטב מהתקופה הצלבנית, שיורדי םאלי ודרך נקבה קטנה באדמה. מרשים מאוד, מוצל על סף החשוך וגם הרבה פחות חם. בהחלט מקום מפלט ראוי בחום הגדול.
ירדנו מהתל, חצינו עוד מעבר מים ודהרנו בעמק בית נטופה לאורך תעלת המהובי להארצי, לטיפוס בנחל יודפת בכיוון תל יודפת העתיקה ברכס הרי יטבת. השביל כאן משובש ומצריך נסיעה איטית וזהירה (אין בעיית עבירות, רק לשמור על הצמיגים) וגם תל יודפת העתיקה המתין לנו בבדידות מזהרת עם חניונים ריקים וללא מטיילים.
התל, עליו היתה בנויה העיר יודפת שעמדה 47 ימים במצור הלגיון הרומאי העשירי בימי המרד הגדול, מזמין לסיור רגלי של כחצי שעה בשביל היקפי והוא מלא בנקודות עניין - דגמי מכונות מצור, בורות מים ושרידי העיר. רק לקחת בחשבון את החום ולהצטייד בכובע ובקבוק מים.
מיודפת טיפסנו בשביל מתפתל לכיוון הר השאבי ודרך שטחי המרעה המוריקים של חוות "חלב עם הרוח" יצאנו לקטע קישור על כביש, כולל עצירה לארוחת צהריים מאוחרת ליד הר האחים. חזרה לשטח ממש לפני הכניסה ליישוב הררית, וירידה דרדרתית מפותלת לכיוון עין נטופה, מזמנת מראות נוף עוצרי נשימה של עמק בית נטופה באור הרך של אחר הצהריים. הירידה מצריכה זהירות על הצמיגים ובעיקר עירנות, ומסתיימת בכניסה לתחנת הדלק ביישוב עילבון.
אז איך היה? מעולה, תודה. מסלול רגוע, משיב נפש בימים המטורללים שאנו עוברים - ללא תקלות, תקיעות או נזקים כלשהם. זה המקום להודות לכל הקבוצה המצויינת על האוירה הטובה, על נהיגה מיומנת ואחראית ועל האמון - לא טריוויאלי בכלל בימי מלחמה טרופים אלה. שוב תודה, וניפגש בטיולים שוב בקרוב!
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות