איילון האשימה מבוטח במרמה ללא בסיס וביהמ"ש פטר אותה מכל סנקציה

התמונה מתוך יומן מסע חוצה ישראל של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

רכבו של מבוטח בחברת הביטוח איילון, נקלע לתאונת דרכים. המבוטח דיווח מיד על התאונה לאיילון. במענה לאחת השאלות שהוצגו בפניו, מסר המבוטח לנציג איילון כי בעת התאונה אחייניתו היא זו שנהגה ברכב והוכיח כי רישיונה של האחיינית עונה להגדרת הנהג המורשה שבפוליסה.

באתר המרשתת שלה, מציגה עצמה איילון, כ"חברת ביטוח המשקפת בערכיה את הפן האנושי של תחום הביטוח, בדגש מיוחד על רמת שירות גבוהה". המבוטח היה לפיכך משוכנע, שאיילון לא תתחמק מתשלום באמצעות שטיקים וטריקים. אלא שאז הגיע מכתב הדחייה מאיילון. במכתב, האשימה איילון את המבוטח ברמאות, לא פחות ולא יותר. לטענתה, שיקר לה שאחייניתו נהגה ברכב בעת התאונה "במטרה להונות את איילון על מנת לזכות בתגמולי ביטוח שלא כדין".

התמונה מתוך יומן מסע חוצה ישראל של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

פגוע ומזועזע, בטוח בחפותו המלאה ובכך שמערכת הצדק תעניש את איילון על האשמות השווא שהטיחו בו, הגיש המבוטח תביעה לבית משפט השלום בחיפה. התביעה הונחה על שולחנה של השופטת קרן מרגולין-פלדמן.

האם הפעלתם חוקר שמצא ראיות למרמה, שאלה השופטת את נציגי איילון. בוודאי, ענו הנציגים, יש לנו דוח חוקר, אולם אנחנו מבקשים להטיל עליו חיסיון ולא לגלות אותו. בקשתכם להטיל על דוח החקירה חיסיון, התריעה השופטת, עשויה ללמד על כוונה להסתיר את הדוח מעיני בית המשפט והמבוטח מתוך חשש שהחוקר מצא ראיות התומכות בגרסת המבוטח דווקא. נציגי איילון התעקשו שלא לגלות את ממצאי החוקר.

אם כך, על מה אתם מבססים את טענת המרמה, הקשתה השופטת מרגולין-פלדמן.

התמונה מתוך יומן מסע חוצה ישראל של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

על סתירה בעדויות בין המבוטח לבין נהג הרכב השני שהיה מעורב בתאונה, השיבו נציגי איילון. המבוטח העיד שהגיע לזירת האירוע תוך מספר דקות לאחר התאונה. הנהג השני, לעומת זאת, העיד שהמבוטח הגיע לזירה תוך חצי שעה.

לפער שכזה אין משמעות של ממש, קבעה השופטת מרגולין-פלדמן. ניסיון החיים מלמד כי אדם מן השורה אינו יכול לדקדק במסירת לוח הזמנים של אירוע תאונתי לפרטי פרטיו.

נציגי איילון לא התייאשו. הנהגת אפילו לא פנתה לקבל טיפול רפואי, טענו, לכן ברור כי לא הייתה מעורבת בתאונת הדרכים. מדובר ב"טענה סתמית שאין בה ללמד דבר", השיבה השופטת. לא כל תאונת דרכים מצריכה טיפול רפואי. לשיטתכם, כדי שיכוסו נזקי פח הנגרמים לרכב, חובה על הנהג לקבל טיפול רפואי, גם אם הנהג לא נפגע בגופו. חובה שכזו היא אבסורדית וחסרת היגיון. לא בכדי אין חובה כזו בחוק או בפוליסת הביטוח.

התמונה מתוך יומן מסע חוצה ישראל לנשים של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה

בסיום שמיעת העדים, קבעה השופטת כי "איילון לא הביאה כל ראיה שעולה ממנה כי המידע שמסר המבוטח למבטחת בדבר זהותה של הנהגת הוא מידע כוזב".

בשלב זה, לאור מסקנתה כי איילון האשימה את המבוטח בהאשמה כה קשה של מרמה, ללא כל ראיה, היה מצופה כי השופטת תטיל אל איילון את סנקציית הריבית המיוחדת.

אולם למרבה הצער, כמו מרבית שופטינו, כך גם השופטת מרגולין-פלדמן, נמנעה מלהטיל על איילון סנקציה חוקית זו, למרות שהיא סנקציה דלה ביותר. השופטת נימקה את הימנעותה בכך שאצל איילון התעוררו חשדות, כמו למשל העובדה שהמבוטח הכיר אישית את הנהג השני המעורב בתאונה. לכן זכותה הייתה לדחות את התביעה ולברר אם יש לחשדותיה ראיות בבית המשפט.

נימוק זה כמובן בטעות יסודו. אם לחברת ביטוח יש חשדות על מרמה, עליה לבסס חשדות אלה בראיות, לפני שהיא דוחה את תביעת המבוטח ולפני שהוא פונה לבית המשפט. אם היא מצליחה לבסס את חשדותיה בראיות, זכותה כמובן לדחות את תביעת המבוטח. אם היא לא מצליחה לבסס את חשדותיה בראיות, עליה לשלם למבוטח את תביעתו ולא לגרור אותו לבית המשפט ולהעמיס על השופטים את תפקיד איסוף הראיות עבורה.

אסור שמערכת המשפט תיתן גושפנקא לחברות הביטוח להפוך אותה למחלקת התביעות שלהן ולהשתמש בה ככלי לאיסוף ראיות. שימוש כזה במערכת המשפט מרוקן מתוכן את החובה המוטלת על חברות הביטוח, לברר את התביעות המוגשות להן בתום לב, בענייניות, ביסודיות, ביעילות, במקצועיות, בשקיפות ובהוגנות. שימוש כזה גם פוגע באמינות בתי המשפט בעיני הציבור הרחב המתחלחל כאשר הוא רואה שחברות הביטוח עושות שימוש במערכת המשפט, כדי להתיש את האדם הפשוט בהליכים ממושכים עד שיזדקן בין כותלי בית המשפט.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה מתוך יומן מסע חוצה ישראל אתגרי של אתר השטח ואין לה כל קשר לכתבה