המצב לא אגדה אבל החיים ממשיכים וחייבים לצאת קצת מהבית, אז רגע לפני שהשבת נכנסת יצאנו לטיול קליל ורגוע בין הנחלים למרגלות ירושלים.
המצב הביטחוני משבש לנו כל מיני עניינים בחיים ובינהם, הוא משבש לנו גם את הוויז ופתאום לא מעט מתקשים בהגעה לנקודה שתיכננו,
יער הקדושים. יש כמה וכמה מאחרים ומאחר ויום שישי היום ואף אחד לא ממהר לשום מקום, אנחנו פותחים בארוחת בוקר על שולחנות הפיקניק וריחות של מאפים וקפה עושים את הבוקר לטוב עוד יותר. לאחר היכרות קצרה בין המשתתפים ותדריך לנסיעה בשיירה, נכנסנו למסלול שמלווה את
נחל כסלון. כבר בנקודה זו ניתן להרגיש את הלך הרוח של יער הקדושים אליו נכנסנו, בזכות קיר ההנצחה הגדול הפרוש לצידנו.
יער הקדושים
הינו יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי
ירושלים, היער ניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין
השפלה במערב ו
מושב שואבה במזרח. בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים
ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקורבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה ובאתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
המסלול מתחיל כשהוא מלווה את נחל כסלון לאורך למעלה מ-10 ק"מ. הדרך יפיפיה, מטפסת ויורדת משלוחה אחת לאחרת ובינהן ערוצי נחל וצמחייה עמוסה ומגוונת. אל מול כל עומס הצמחייה וגווני הירוק, עומדות שלוחות עצומות שכל העצים והצמחייה עליהן שחורה ומפוייחת, עדות לשריפות הרבות שהתחוללו באזור בשנים האחרות. מראה מבאס ויחד עם זאת מרהיב ביופיו.
אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור
גבעת הרדאר והישוב
הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה אל כביש ירושלים-תל אביב באזור ה
כפר אבו גוש. על מדרונות עמק הנחל התחתון התלולים נטוע יער הקדושים ומיד אחרי יציאתו לשפלה, פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל
נחל שורק הגדול באזור
בית שמש.
אנחנו ממשיכים על השביל הכחול לכיוון מזרח לתוך
גן לאומי הרי יהודה מצפון לישוב
רמת רזיאל ובמפגש השביל עם
נחל הטייסים פונים צפונה ומתחברים לשביל ישראל ושוב נצמדנו לנחל כסלון עד למעין הנמצא בפאתי הכפר
עין רפא בערוץ נחל כסלון, הנקרא בערבית
עין אל עָמוּר.
הוא נקרא כך משום שהבאים למקום בימי קדם לא ידעו להגות נכון את שמו הערבי של המקום. השם האמיתי הוא
עין לימור ולא
עין לימון כפי שרבים קוראים לו בטעות. במקום בריכה בגודל 2.5X2.5 מטר ובעומק של 1 מטר. המים מגיעים ממערה עם נביעה שניתן להיכנס ישירות אליה או דרך נקבה באורך חמישה מטרים. צמוד לבריכה יש קיר גבוה הנותן צל גדול ומפלט מהחום.
חזרנו לרכבים ויצאנו בטיפוס קצר ומעט דרדרתי עד למפגש השביל עם כביש 395 הצמוד ל
קיבוץ צובה, חצינו את הכביש ונכנסנו מיד לשביל הירוק שהוביל אותנו ל
שמורת הר הטייסים ולמעיין הבא,
עין טייסים.
מעין שכבה עם שתי נביעות בתוך מערה מלאכותית, היוצא דרך נקבה קצרה אל בריכה בגודל 2.5X3.5 מטר. עומק המים מאפשר טבילה הגונה אך המים אינם ראויים לשתייה. סביב למעין עצי קטלב בעלי גזע חום אדמדם ופירות אדומים. מן הבריכה יש תעלות עתיקות שהוליכו אל הטרסות מסביב ולכיוון בית החווה העתיק שהיה במקום.
חזרנו לרכבים והמשכנו על השביל הירוק שהוביל אותנו ל
יער סטף ולאחר
ירידה ארוכה ומפותלת, ל
גשר הרפאים, שהוא נקודת מפגש של השביל עם נחל שורק, מסילת הרכבת הישנה לירושלים וכביש 386. לאחר תדריך קצר למעבר הנחל עברו כל הרכבים על יושביהם עם חיוכים גדולים ושפריצים פוטוגנים.
נחל אכזב בהרי יהודה המנקז את כל אזור דרום מערב ירושלים וסביבותיה. אורך הנחל כ-20 ק"מ והוא מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: בחלקו העליון עובר הנחל בתוך העיר ירושלים, בתחומי עמק רפאים דרך
המושבה הגרמנית וממשיך דרך
שכונת קטמונים עד לאזור קניון
מלחה וגן החיות התנ"כי. החלק השני של הנחל ידוע גם בשם
עמק לבן. בקטע זה הנחל יוצא מהשטח הבנוי ומתחתר לעמק בעומק 200-300 מטר. על מדרונותיו נובעים הרבה מאוד מעיינות שכבה דוגמת
עין לבן ו
עין חניה, ועל מדרונותיו בנויים המושבים
אורה ו
עמינדב והכפרים
ואלאג'ה ו
בתיר. חלקו האחרון של הנחל הוא קטע יפה, עמוק ומפותל. מהכפר בתיר ואילך מכוסים מדרונות הנחל התלולים ביערות קק"ל ונוצרים בו נפתולים רבים. סיומו של הנחל במפגש עם
נחל שורק, מתחת לכביש ירושלים - בר גיורא. לאורך כל מסלולו של הנחל מלווה אותו
מסילת הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש, אך רק בקטע משכונת מלחה והלאה היא עודנה פעילה.
המשכנו דרך מעבר צר שיורד אל הנחל מתחת לגשר שמתחת לכביש 386 ועם הסמ"ש האדום, המתפתל בדרך כבושה ונוחה בצמוד ומצפון לנחל, כשהוא מלווה את מסילת הרכבת הישנה ואת הנחל מצידם הצפוני וברגע שמצאנו מקבץ טוב של עצים וצל, עצרנו לארוחת צהריים.
בתום הארוחה עלינו לרכבים והמשכנו לטייל בשבילי היער, חצינו את
הר שלמון על
שלוחת שלמון ו
שלוחת קובי עד ל
הר עמינדב ול
מצפה ביתר, שם המסלול שלנו הסתיים.
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות