בלב הארץ יש אזור מלא בהיסטוריה מרתקת, נופים וטבע. יצאנו ליום של כיף באזור לכיש, לגעת בעברנו ולנהוג בנוף הפתוח, רגע לפני החורף
לאחר חילוץ עצמות וחימום הצמיגים על הציר המהיר מנקודת המפגש, הגענו לנקודה הראשונה לטיול שלנו - חרבת מחאז, או כפי שהיא נקראת היום גבעת מאחז. עומדים על הגבעה החשופה שנראית כמו כל הגבעות באיזור, אבל לזו היה תפקיד ראשי בקרבות מלחמת השחרור ולמעשה זו הנקודה שבפעם הראשונה צה"ל לחם וניצח בקרב משולב ביום, שני דברים שבהם עד אותו היום היה יתרון ברור לצבא המצרי שהיה מצוייד יותר וגדול יותר. מומלץ לקרוא על "מבצע אבק" וקרב מאחז, הלחימה העיקשת של לוחמי הפלמ"ח שגבתה מחיר דמים והותירה את הנגב בידינו.
משם לאורך נחל אדוריים התוודאנו למבנה הגיאולוגי של האיזור שאיפשר חציבת בארות ומחצבות אבן בניה. לא פסחנו על ארוחת בוקר תחת עץ בודד הצופה אל הנוף וכמו שאנו אוהבים גם לשוחח על כל מה שאנו רוצים, ובמקרה של הקבוצה הזו הכל. פשוט אנשים מעניינים.
הלאה ומזרחה אל תצפית מגדל אדוריים ומשם למטה למערות גנתה המרשימות,
שהחלו כמלצבות והפכו לבית למתיישבי האזור בין בית ראשון ושני.
הנקודה הבאה שאליה נהגנו - שיח' עלי, הנקודה שבה אפשר ביום נאה לצפות מב"ש ועד ארובות חדרה, ובכל יום אחר לאכול בה ארוחות צהריים.
על מנת לעלות לגבעה אפשר לנסוע בציר קל או במעלה מאתגר. שני כלי רכב הנהוגים ע"י מוסא על הרקסטון (המשופר) ואהרון על שברולט בהמה, שניהם עמדו באתגר כמו שצריך, כלומר לאט, באלגנט וללא נזקים.
השאר, כולל אנוכי, עלינו לתפוס מקום לארוחת צהריים. בסופה המשכנו מזרחה וצפונה על ציר הפטרולים הישן לחרבת בית לויה, אתר מרתק שגולת הכותרת בו הוא הפסיפס המרשים בכניסה הביזנטית.
בתום הסיור באתר הנמצא בקצה משפך הירי של בסיס האימונים לכיש, נותרו עוד מספר קילמוטרים בודדים עד למפגש עם הכביש בתום היום. שהיה פשוט עונג שבת עם חבורה אהובה של חברים ותיקים וחדשים . כזו שגורמת לי לחכות בקוצר רוח למפגש הבא.
תודה לכל אחת ואחד מהמשתתפים.
באהבה רבה,
גיא זילברמן.
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות