על מנת לחוות נוף מרהיב וברובו ריק מאדם בציר מאתגר, יש לקום מוקדם ולצאת אל דרום מדבר יהודה. קל זה לא, אבל שווה כל מטר!
הטיול מתחיל מספר שבועות קודם לכן. בהדרכה שעשינו לפקחי רשות שמורות הטבע והגנים סיפר לי פקח איזור דרום מדבר יהודה, שכמעט ואין מטיילם באיזור שעליו הוא מפוקד. כאשר הסיבות הן בעיקר אורך הציר ואתגרי הנהיגה שבו, שכמה מהם גבו מחיר בעבר הרחוק וגם הקרוב.
נו... אז בשעה 08:00 בשבת בבוקר, ליד כפר הנוקדים בין ערד למצדה, התייצבו מי שבחרו להענות לאתגר.
בין כלי הרכב היו שברולט בלייזר אספנות, נהוגה בידי אהרון טרייסטמן הוותיק והמנוסה, ג'יפ CJ7 שנת 83 שנראתה כאילו יצאה מהחנות ישר לטיול נהוגה בידי מושבניק מסוקס - רמי נוימן ושני "מתפנקים" קאסם על סהרה חדיש וגבי שרף על רוביקון גיבור. וכמובן רגב יד ימיני, על הלנד קרוזר ואני עם הפאג'רו שלי.
בתדריך היצאה הדגשתי שתי נקודות: הראשונה היא הזהירות והנהיגה הבוגרת שנידרש לה והשניה היא המהירות שננוע כאשר הציר מאפשר.
אורך הציר כ-70 ק"מ שטח ואפילו העליתי בפני החבר'ה את האפשרות הסבירה שנצא לאור תאורת הרכבים בחשיכה. עכשיו, לאחר שניסיתי (ולא הצלחתי) להפחיד אותם - יצאנו.
נוסעים צפונה בבקעת קנאים, חולפים בעיקול ברכת צפירה ומעכשיו אנחנו לבד. הציר מרהיב וללא דרמות, עוברים במעלה שפן ולאחריו מנצלים את מזג האוויר המושלם לארוחת בוקר קצרה דווקא במקום ללא צל - תענוג.
צפונה משם, סמוך להר חולד, במעבר נחל משמר עושים מעקף קטן כי אפשר ואם אין צורך להתעקב על מעבר קשה אז עדיף.
ממשיכים בקצב טוב עד לתצפית מערת האימה על נחל חבר. עצירת חובה על הציר ללא ספק. משם יורדים למעבר עוזי שאמנם אינו מסוכן לבריאות הגוף אבל עלול להיות מסוכן לבריאות הרכב, למי שלא זהיר, מה שנכון גם בעליה צפונה ממנו.
בנקודה זו אני כבר מגבש ביטחון על הנהגים בקבוצה ועדיין המעבר המסוכן ביותר על הציר לפנינו - מעלות נחל ערוגות .
הירידה מדרום לצפון מסוכנת מאוד. דרדרת והיעדר אחיזה באמצע המורד, מדרגה עם שפ"ץ וכל זה על שפת תהום. המעלה כבר גבה קורבנות בעבר ואלו מסוג המקומות שצריך להיות חד ומקצועי ולא לסמוך על המזל. אנו ממתינים מעט לתת לשיירה קטנה שבאה ממול להתמודד עם המעלה ועבורם אנו מתקדמים.
בנקודת המדרגה רגב מוריד אותי בהכוונה ובתרגולת הרגילה אני מתקדם קדימה וחוזר רגלית לכוון את השאר.
המורד עבר בשלום בזכות משמעת הנהגים להכוונה וירידה מתונה בראשון LOW עד לסופה ללא בלימות.
בערוץ נחל ערוגות ממתין לנו עץ השיזף הגדול לארוחת צהריים ושיחות חבריות תבולות בהומור ואווירה נהדרת.
מכאן לאחר ההפסקה צריך גם לעלות במעלה ערוגות הצפוני. כולם עולים באלגנט את המעלה הארוך, השברולט של אהרון נדרש למעט יותר אסרטיביות במעלה עקב המחסור (הזמני) בנעילת דיפרנציאל. משקל הרכב והמנוע העצום עושים את העבודה וכולנו למעלה ממשחכים צפונה.
נקודת העצירה הבאה - מצפור ישי הצופה אל ים המלח, בראות המושלמת של יום הטיול קיבלנו תמונה מרהיבה. בדרכנו עדיין יש פה ושם הצלבות, אבל אין כבר סכנה ואפשר להגביר קצב. גם מעבר נחל תקוע שהיה ידוע לשמצה יושר ואינו מהווה בעיה.
לאחריו אני מתחיל להבין שאנו מקדימים את לוח הזמנים הצפוי ואני מקווה בכל ליבי שלא נפגוש שום תקלה מעקבת.
ואכן כרבע שעה לפני חשיכה אנו עומדים בנקודת הסיום במצוקי דרגות! אני פשוט גאה בקבוצה הנהדרת שלא רק קיזזה לפחות 45 דקות מהזמן המיטבי, אלא גם עשו זאת ללא תקלות! מה שמעיד על רמת נהיגה נהדרת ואלגנטית. לחלוטין לא מובן מאליו.
ועל כך תודה לכל אחת ואחד מהמשתתפים.
וכמובן לאלון רגב שתמיד נמצא לכוון, לעשות קפה ולהיות מוכן לכל תקלה אם תבוא.
באהבה,
גיא זילברמן.
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות